|
|
Page:120
לאנגלים במלחמתם ( בהיטלר , ( כאילו לא היה 'ספר לבן , ' ועלינו לעמוד נגד 'הספר הלבן' כאילו לא היתה מלחמה ( נגד היטלר . " ( בתקופת השואה ניסו בן–גוריון וחבריו להנהגה היישובית לפעול לקידום מאמצי ההצלה , אך משגילה בן–גוריון את המגבלות העצומות המונעות מהיישוב לפתח פעולות הצלה ממשיות , הוא התמקד במאבק להקמת מדינה יהודית . במאבק הזה התגלה בו המדינאי הגמיש המשנה עמדות בהתאם להשתנות המצב הפוליטי . בין החוקרים שוררת , כידוע , מחלוקת סביב השאלה האומנם מיצתה הנהגת היישוב את כל דרכי הפעולה האפשריות לקידום מאמצי ההצלה , או שמא ההתמקדות האינטנסיבית במאמצים להקמת המדינה האפילה במידה זו או אחרת על מאמצי ההצלה – אף שבשל מגבלות כוחו של היישוב בעת ההיא קשה להעריך מה היה משיג מיקוד נוסף במאמצי ההצלה . גמישות ונחישות גמישותו המדינית והמנהיגותית של בן–גוריון באה לידי ביטוי בשורה של מבחנים : בשני פרקי זמן הוא התייצב נגד אצ"ל ולח"י , והאשים אותם בערעור סמכותו הדמוקרטית של "היישוב המאורגן , " ואילו בפרק זמן קצר אחד הוא חבר אליהם והנחה את ראשי ה"הגנה" להקים יחד איתם את "תנועת המרי העברי . " הוא תמך בעלייה הלא לגאלית ( עלייה ב ( ' ואף ניסה , ללא הצלחה , לשכנע את חבריו לארגן התפרצויות גלויות וחמושות של ספינות המעפילים לאור היום ( עלייה ג . ( ' עם זאת ניסה להגביל את כוחו של הפלמ"ח , הזרוע המגויסת של ה"הגנה , " חרף התפקיד המרכזי שהוא מילא בעלייה הזאת . הוא היה פעיל בהקמת יישובים חדשים , אבל ביקש לצמצם את כוחן של התנועות הקיבוציות , שרובן היו נתונות להשפעת יריביו הפוליטיים בקיבוץ המאוחד ובקיבוץ הארצי ( השומר הצעיר . ( במהלך מלחמת העולם הגיע למסקנה שבאה השעה להציג את הקמת המדינה כמטרה הבאה של התנועה הציונית . בהשפעתו התקבלה "תוכנית בילטמור" , ( 1942 ) שדיברה , בנוסחה האנגלי , לראשונה במסמך ציוני רשמי , על "קומנוולת יהודי" ( ובעברית : "קהילייה יהודית ריבונית . ( " בתום מלחמת העולם השנייה , בוועידה הציונית בלונדון ( אוגוסט , , ( 1945 על רקע האכזבה מממשלת הלייבור , הוא התווה , בעצה אחת עם משה שרתוק ( לימים שרת ) ועם משה סנה , מדיניות חדשה שחייבה מאבק מזוין נגד השלטון המנדטורי . ואולם בחלוף כשנה , מתוך הערכתו כי רב הסיכוי להשיג תמיכה אמריקנית בהקמת מדינה יהודית בת קיום בחלק מארץ–ישראל המערבית , וכי התמיכה הזאת , לצד גורמים נוספים , תקרב את הסתלקות הבריטים מהארץ , הגיע למסקנה כי עיקר המאבק להקמת מדינה יהודית יהיה נגד מדינות ערב . בעקבות הקונגרס הציוני הכ"ב בבאזל ( דצמבר , ( 1946 נטל עליו את האחריות לתחום הביטחון והתמקד מעתה בבניין הכוח הצבאי ובהכנות למלחמה . לקראת הקמת המדינה ( אפריל , ( 1948 הוקם מעין פרלמנט יישובי , "מועצת העם , " ומתוכו נבחרת מעין ממשלה יישובית , " מנהלת העם , " ובן–גוריון נבחר לעמוד בראשה . מכוח המעמד הזה עלה בידו לשכנע את מנהלת העם להכריז על הקמת המדינה למרות לחצים בינלאומיים לדחות את ההכרזה . שיא מנהיגותו היה במלחמת העצמאות , שאותה ניווט בעצמו , כראש הממשלה הזמנית ושר הביטחון , לעתים בניגוד לעמדות שהציגו ראשי ה"הגנה" ואחר כך צה"ל . במהלך המלחמה תבע בנחישות מאצ"ל ומלח"י להתפרק מנשקם ולהתגייס לשורות צה"ל , ולאחר מכן פירק גם את מטה הפלמ"ח , למרות ההתנגדות החריפה של הרוב בקיבוץ המאוחד ובקיבוץ הארצי , שהיו בינתיים שותפים להקמת מפ"ם . החלטתו להפסיק את המלחמה בלי לנצל את תבוסת צבאות ערב לכיבוש הגדה המערבית ורצועת עזה ביטאה את דרכו כמדינאי המכיר במגבלות הכוח . התמקדות במאמץ של בניית מדינה וחברה עם סיום המלחמה התרכז במאמץ הגדול של בניית מדינה וחברה . הוא החליט על עלייה המונית לא סלקטיבית , על התיישבות רחבה באזורי הפריפריה , על פירוק עוצמתה של ההסתדרות שהוא עצמו בנה ועל בניית מערכת חינוך ממלכתית . ביטול "זרם העובדים , " בצד השארת הזרם הדתי , עורר ביקורת קשה כלפיו והדיה נשמעים גם בחלוף השנים . אחת ההחלטות המכריעות שלו , שהתקבלה לאחר מערכות הבחירות הראשונות , היתה לבסס את הממשלה שבראשותו על קואליציה עם הדתיים והימין המתון ( הציונים הכלליים ) ולא על השמאל הרדיקלי ( מפ"ם . ( ב1953– החליט בן–גוריון לפתע לפרוש מראשות הממשלה ולעבור לשדה–בוקר , קיבוץ זעיר במרכז הנגב . עד מותו , עשרים שנה אחר כך , היה חבר בקיבוץ הזה . הסיבות להחלטתו אינן ברורות , ייתכן שהתאכזב מדמות המדינה כפי שהצטיירה חמש שנים לאחר הקמתה , ייתכן שביקש פסק זמן למחשבה , ואולי ביקש לו מנוחה לאחר שנים רבות של פעילות אינטנסיבית . ב , 1955– לאחר שסכסוכים פנימיים שיבשו את תפקוד הממשלה שבראשותו של משה שרת , בעקבות "העסק הביש" וההאשמות ההדדיות בין שר הביטחון של אז פנחס לבון לראש אמ"ן של אז בנימין ג'יבלי , הוא נקרא לחזור לממשלה , תחילה כשר הביטחון ואחר כך כראש הממשלה . עקב מצב הביטחון המעורער הורה בן–גוריון על שורה של פעולות תגמול , שכמה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|