|
|
Page:116
את ביטאונה , הברית החופשית . ב 31 . 9 . 1917– נאם בורוכוב בהתוועדות בפטרוגרד . משם נסע למוסקבה כדי להשתתף במליאת הוועד המרכזי של פועלי ציון שנערכה בימים . 7-12 . 10 . 1917 במושב הזה יושבו מקצת המחלוקות שבין בורוכוב למפלגה בעיקר כדי להראות אחדות במערכת הבחירות לאספה המכוננת הרוסית . לאחר המליאה נטל חלק פעיל במושב המכונן של המועצה הלאומית היהודית הזמנית , שנתכוננה ליד מזכירות המשנה לעניינים לאומיים יהודיים בממשל האוטונומי האוקראיני . לאחר מכן נסע לייצג את מפלגתו בוועידה ה4– של מפלגת הפועלים הסוציאל–דמוקרטית האוקראינית ב . 16 . 10 . 1917– בדרכו חזרה חלה במחלה שהכריעתו למוות . רחוק ממשפחתו , רחוק ממפלגתו , שכב בורוכוב על מיטת חוליו עד ליום מותו ( 17 . 12 . 1917 ) ונקבר בבית הקברות בקייב . אחרי ארונו צעדו וספדו לו נציגי מפלגות יהודיות ואוקראיניות כאחד . לאחר מותו המשיכו פועלי ציון להתרפק עליו התרפקות סלקטיבית וקידשו את "הפלטפורמה" כביטוי הקלאסי של הבורוכוביזם . בביטויו זה היה הבורוכוביזם אינסטרומנטלי בעימות שבין המפלגות הציוניות הסוציאליסטיות לבין הקומוניסטים היהודיים . פולמוס הבורוכוביזם האחרון נגע לפרישתו של משה סנה ממפ"ם . רק אז שקדו תלמידי בורוכוב על פרסום כתבי בורוכוב . אף שהמפעל לא הושלם ( רק שלושה כרכים פורסמו ) נקרע פתח רחב להסתכלות ממצה יותר בתורתו ובתולדותיו . ב1963– העלו חבריו וידידיו את עצמותיו לארץ והביאון לקבורה בכינרת . לקריאה נוספת : בר בורוכוב , כתבים , דניאל בן–נחום ולובה לוויטה ( עורכים , ( כרך א , ' ת"א , 1955 כרך ב , ' ת"א , 1958 כרך ג , ' ת"א . 1966 אגרות בר בורוכוב , 1917-1897 מתתיהו מינץ וצביה בלשן ( עורכים , ( ת"א . 1989 דב בר בורוכוב , כתבים פילוסופיים , ד' בן–נחום ואברהם יסעור ( תרגום , עריכה ומבואות , ( ת"א . 1988 מ' מינץ , בר בורוכוב , המעגל הראשון , , 1906-1900 ת"א . 1976 ---- חבר ויריב , יצחק טבנקין במפלגת פועלי ציון , , 1912-1905 ת"א ---- . 1986 זמנים חדשים זמירות חדשות , בר בורוכוב , 1917-1914 ת"א . 1988 צביה בלשן , איחוד מפולג , הברית העולמית של מפלגות פועלי ציון , , 1920-1907 ת"א . 2003 ליאון בלום מיכאל שורקין ליאון בלום , אחד הפוליטיקאים הצרפתיים החשובים במאה ה , 20– הוא גם סיפור ההצלחה המרשים ביותר של דגם ההתבוללות הצרפתי–היהודי , על הדו–משמעות המכאיבה הקיימת בו . בלום הצליח להגיע להרמוניה בין זיקתו החזקה לזהותו היהודית לבין אימוץ הרואי של המסורות הצרפתיות האוניברסליות של הנאורות והמהפכה . הר 2 אי , משום ששמר על האופטימיות ועל אמונתו העמוקה באנושות נוכח האנטישמיות הארסית והרדיפות שהיו מנת חלקו . ליאון בלום נולד בפריז בשנת 1872 למשפחה יהודית ממוצא אלזאסי , ולמד בבתי הספר המובחרים של מערכת החינוך הצרפתית , החל ב"ליסה אנרי " IV וכלה ב"אק 2 ל נ 2 רמאל סופרייר , " ואחר כך צורף כעורך דין לק 2 נסיי ד'אטה ( מועצת המדינה . ( תוך כדי כתיבה ופרסום של ביקורת ספרותית ניהל בלום קריירה פוליטית מזהירה . בשנת 1899 הצטרף למפלגה הסוציאליסטית של ז'אן ז 52 ' ס , ובשנת 1919 נבחר לבית הנבחרים . ב , 1920– עם פרישת החברים הקומוניסטים מהמפלגה , נעשה למנהיגה . בשנת 1936 כיהן תקופה קצרה כראש ממשלה , בראשות קואליציה שברירית של מפלגות שמאל , שכונתה "החזית העממית . " לאחר נפילת צרפת בשנת 1940 נכלא בלום בידי משטר וישי והועמד למשפט ראווה שבו הוטחה בו , כיהודי וסוציאליסט , אשמת חולשתה של הרפובליקה השלישית שחלפה ועברה מן העולם . משטר וישי הסגיר את בלום לגרמנים , ואלה החזיקו בו כבן ערובה בבוכנוואלד והוא שוחרר משם רק אחרי נפילת גרמניה . בשנותיה הראשונות של הרפובליקה הרביעית שאחרי מלחמת העולם השנייה שירת תקופה קצרה בממשלה . עניין רב יותר מהקריירה הפוליטית של בלום מעוררים אופי שילוב הצרפתיות והיהודיות שבו וההומניזם היוצא דופן שלו . כיהודים אלזאסיים רבים בדורו , התחנך בלום על ערכי משפחה הרואה ביהדות תרבות ועל מנהגים דתיים מפושטים שאותם עודד ה"קונסיסטואר , " הארגון היציג של יהודי צרפת . המנהגים האלה כללו , בין השאר , הליכה לבית הכנסת בחגים בלבד וחגיגת אירועים אחרים בחיק המשפחה . לבלום נערך טקס בר מצווה ולקראתו הוא שינן בעל פה כמה מעיקרי הדת ותפילות אחדות . חברו של בלום , הסופר אנדרה ז'יד , מספר כי לבלום לא היה שום ידע בתנ"ך או בכל טקסט אחר בעל משמעות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|