|
|
Page:115
כלפיו ובורוכוב ורעייתו ליובה נקלעו למצוקה . פרנסה בדוחק מצא בסיורי הרצאות במושבות הסטודנטים היהודיים . ב1908– השלים את חיבורו הפילוסופי "הווירטואליזם והבעיה הדתיתמוסרית במארקסיזם" ( רוסית , ( שהיה מקטע מחיבור גדול יותר על המוסר שרצה לכתוב " ) לביקורת הניסיון המוסרי הטהור . ( " חיבורו זה זכה להמלצה חמה של בוגדאנוב , שהציע למפעל ההוצאה לאור של המפלגה הבולשביקית לפרסמו . לזמן זה שייך גם מחקרו על "מעמד הפועלים היהודי במספרים" ( רוסית . ( פרסום המחקרים האלה לא נסתייע אז . ב1909– השתקע בורוכוב בווינה . הוא השתתף במועצת מפלגת פועלי ציון הרוסית ( ספטמבר ( 1910 ובמושב השני של מרכז הברית העולמית ( דצמבר . ( בהרצאתו במועצה על "לקחי מהפכת " 1905 נסוג מן ההנחה שטען לה , ב"הפלטפורמה , " בדבר דינמיקה מואצת של תהליך הגירתם של ההון והפועלים היהודיים לארץ–ישראל , והטעים את הצורך להיאבק גם לזכויות לאומיות ולאוטונומיזציה בתפוצות . באותה שנה הוצע שבורוכוב יעבור לארץ–ישראל , אך הדבר לא יצא אל הפועל בשל רתיעתו שלו ונטיית המפלגה בארץ להסתייג ממנו . ב1911– פנה בורוכוב למחקר של הלשון והספרות היידיות . על רקע זה נתהדקו קשריו עם הקבוצה האינטלקטואלית האידיאולוגית בווילנה , שהוציאה ירחון ושמו די יודישע וועלט , שבורוכוב החל להשתתף בו . התלהבותו למחקר היידיש היתה גדולה , ולצורך המחקר ערך מסע חקר לגרמניה ולאנגליה . ( 1914 ) התעניינותו ביידיש היתה מרכיב חשוב בתפניתו הרעיונית והפוליטית , משלילת כל פרספקטיבה של קיום יהודי לאומי בתפוצה להכרה באפשרות של קיום לאומי אוטונומי בה , בצד חיים יהודיים ממלכתיים בארץ–ישראל . לשיטתו , נועדה העברית להיות לשונה הלאומית של האומה הטריטוריאלית ואילו היידיש – שפת הגיבוש הלאומי היהודי בתפוצות . המלחמה שפרצה באוגוסט 1914 שיבשה את תוכניותיו ושינתה את מסלול חייו . הוא נאלץ לעקור לאיטליה ומשם לארצות הברית . באיטליה היה שותף לפנחס רוטנברג בהתארגנות יהודית חוץ–ציונית למשא ומתן עם בעלות הברית על ריבונות יהודית בארץ–ישראל , לכשתיכבש , בתמורה להשתתפות לגיונות יהודיים במלחמה לצד בעלות הברית . בתנועה להקמת קונגרס יהודי עולמי ראה כלי שיניח על שולחנה של הפוליטיקה העולמית את האינטרסים הטריטוריאליים של העם היהודי בארץ–ישראל ואת הזכויות הלאומיות שלו בארצות פזורתו . ב 1 . 12 . 1914– הגיע בורוכוב לניו יורק . נערכה לו קבלת פנים נלהבת והוא הוזמן לאלתר לעבוד במערכת הווארהייט הניו יורקי . בוועידת רוצ'סטר ( דצמבר ( 1914 של מפלגת פועלי ציון בארצות הברית נבחר בורוכוב לוועד המרכזי ושוגר מקץ זמן קצר למסע הסברה ביבשת . לאחר החינגה באו האכזבות . בורוכוב התייצב לימינן של האגודות הסוציאל–דמוקרטיות , שהיו אופוזיציה במפלגת פועלי ציון האמריקנית , והיו קרובות יותר בגישתן לעמדות המפלגה הרוסית . עם הופעתו עלתה יוקרתן והואץ גיבוש של אגודות סוציאל–דמוקרטיות חדשות . הדבר היה לצנינים בעיני המנהיגות של המפלגה וגרם להתרופפות מעמדו של בורוכוב בצמרת . תשומת לבו נתמקדה מעתה בתנועה למען הקונגרס היהודי , שנכנסה להילוך גבוה עם בואו של רוטנברג לארצות הברית , במאי . 1915 בורוכוב השתתף ב"ועד התעמולה הלאומי–הסוציאליסטי" ונמנה עם עורכיו של הביטאון דער יידישער קאנגרעס . פיוס מיוסר בינו לבין המפלגה האמריקנית הושג אך ורק לקראת ועידת בוסטון . ( 1916 ) בורוכוב חזר ונבחר לוועד המרכזי ונתבקש לקבל עליו את עריכת דער יידישער קעמפער , שהופעתו נתחדשה לאחר הוועידה . הוא שימש בתפקיד עד החלטתו , לאחר מהפכת פברואר , להיענות לבקשת המפלגה הרוסית לחזור אליה . בסוף יוני 1917 יצא בורוכוב לדרכו . תחנתו הראשונה היתה שטוקהולם . שם שותף במגעים ובמשא ומתן עם הוועד ההולנדי–הסקנדינבי של האינטרנציונל השני על זימונה של הברית העולמית של מפלגות פועלי ציון לוועידה הבינלאומית שיזם הוועד , ועל הכללת תביעות היסוד היהודיות בסדר היום של הוועידה . במקביל דחה בורוכוב , שלא נמנה עם אוהדי הבולשביזם , את בקשת המפלגה ברוסיה לייצגה בהתוועדות של ה"צימרוואלדים" – תנועות סוציאליסטיות שמאליות של מתנגדי המלחמה , שגם לנין היה שותף להן . בהאפארנדה , בגבול עם רוסיה , עוכב בורוכוב ימים רבים וחזר לסטוקהולם , לטקס ברית המילה לבנו דוד . לרוסיה נכנס ב 6 . 9 . 1917– בהשתדלותו הישירה של פנחס רוטנברג , שמילא אז תפקיד חשוב בצמרת הממשל של קרנסקי . ב 10 . 9 . 1917– הגיע בורוכוב לקייב כדי להשתתף בוועידה השלישית של פועלי ציון ברוסיה . הוא זכה לקבלת פנים לוהטת . ואולם כבר למחרת , , 11 . 9 . 1917 בעת הדיון על שאלת העבודה הקונסטרוקטיבית בארץ–ישראל , החלו להתגלע חילוקי דעות חריפים בינו לאגפים מסוימים של המפלגה . לחלל הוועידה נזרקה הקריאה שיש "להציל את הבורוכוביזם מידי בורוכוב . " עם תום הוועידה שמח בורוכוב להשתתף במשלחת היהודית לוועידת עמי המיעוט ברוסיה , שארגנה המזכירות לעניינים לאומיים שליד הממשל האוטונומי האוקראיני ב . 28 . 9 . 1917– הוא הטביע את חותמו על מהלך הדיונים ונבחר לחבר המשלחת שעליה הוטל להביא את דבר ועידת עמי המיעוט לפני ה"התוועדות הדמוקרטית" שכינס ממשל קרנסקי בפטרוגרד לדיון במצב . כמו כן הוזמן להשתתף בוועד המצומצם שעמד לנהל את ענייני "ברית העמים" בין ועידה לוועידה ולערוך
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|