|
|
Page:110
שבה הוא שוכן , ושל מערכת היחסים ההיסטורית הייחודית שבינו לבינה . מכאן שהטריטוריאליזם יצטרך לשרטט מפת דרכים ללאומיות יהודית שתעקוף את המכשול הזה בדרך זו או אחרת . טריטוריה – מאמצעי ארעי לאפשרות עדיפה אפשרות אחת לכך היתה לראות בהתיישבות בטריטוריה שאיננה ארץ–ישראל אמצעי ארעי בלבד , שישרת מטרה לאומית כפולה , רק כל עוד ארץ–ישראל עצמה אינה זמינה כבית לאומי לעם היהודי . כצעד ראשון תיתן טריטוריה זו מקלט להמוני היהודים של רוסיה , הזקוקים לו כל כך . כפי שביטא זאת נחמן סירקין , אף שהזיקה הרומנטית לארץ–ישראל " מושרשת עמוק בנשמתו של כל ציוני , " הרי "בקרב המוני היהודים הבשיל צורך" במקום מקלט כלשהו . בשל הצורך החיוני הזה , שהוא עניין של חיים ומוות , החיפוש אחר ארץ אחרת שתשמש מקום מקלט ליהודים "אינו מהווה בגידה בארץ–ישראל . " אחרים הוסיפו כי מעבר לצורך הפיזי המיידי הזה תשמש טריטוריה בעלת שלטון עצמי מעין מחנה להכשרה לאומית לתושביה היהודיים , למען עתיד שבו תהיה ארץישראל זמינה ככלות הכול . עם זאת , בחלק מהטיעונים הטריטוריאליסטיים נהפך החיפוש אחר טריטוריה חלופית מאמצעי ארעי לכלל אפשרות עדיפה לאין שיעור על כל מה שיכלה ארץ–ישראל עצמה להציע . אותו ישראל זנגוויל , שטען ב1903– כי ארץ–ישראל בלבד תוכל לשמש בסיס לתחייה לאומית יהודית , טען עתה כי לאמיתו של דבר , ארץ–ישראל אינה מתאימה כלל וכלל לשמש מסד לבניין אומה יהודית מודרנית וחילונית . ראשית , הזהיר , נוכחותה של אוכלוסייה ערבית ניכרת תהיה מכשול כבד משקל להתהוותו של רוב יהודי בארץ וליצירתה של חברה יהודית חדשה בה . אבל חמור אף יותר , הוסיף זנגוויל וטען , המעמסה הכבדה של ההיסטוריה היהודית הקשורה בארץישראל תביא בוודאות להתחזקותם של הכוחות הקלריקאליים והחשכים שבעם היהודי . "הציונות" בארץ–ישראל , פסק , "אינה בטוחה אפילו מפני חזרה להקרבת קורבנות . " ישראל זנגוויל עם רעייתו בזמן הקונגרס הציוני השביעי בבאזל , ( 1905 ) שלאחריו טען כי ארץ-ישראל בלבד לא תוכל לשמש בסיס לתחייה לאומית . הוא החל לחפש פתרון בטריטוריות אחרות והביא לייסוד התנועה הטריטוריאליסטית
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|