sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:103

אוטונומיזם קלמן וייזר התורה הפוליטית של ה"אוטונומיזם" עלתה עם שחר המאה ה20– בקרב שוחרי הלאומיות היהודית במזרח אירופה כדרך ביניים בין שני קצוות רעיוניים : התבוללות וציונות . עם ההתבוללות שותף האוטונומיזם למחויבות להשיג שוויון אזרחי ופוליטי ליהודים במדינות מגוריהם . עם זאת , הוא פוסל את הרעיון שרווח במדינות המערב מאז תקופת האמנסיפציה , ולפיו חדלו היהודים להוות לאום ועליהם להתמזג לחלוטין באוכלוסייה הסובבת אותם , או לאמץ את השפה והדפוסים התרבותיים של סביבתם , ובכך לצמצם את ייחודם לתחום הדתי . להפך , האוטונומיזם שותף לציונות בקביעה המפורשת כי יש ליהודים לאומיות וייחודיות תרבותית , אך דוחה את הנחת היסוד כי שימורה של הלאומית היהודית תלוי באיון הגולה , אם בחלקה ואם בשלמותה , לטובת ריכוז טריטוריאלי בשטח מוגדר בארץ–ישראל . מכאן הכינוי "לאומיי הגולה" שדבק בחסידי אידיאולוגיה זו . האוטונומיזם פותח וזכה לקהל אוהדים על רקע האימפריה הרוסית והקיסרות האוסטרו–הונגרית בשלהי ימיהן והמדינות שצמחו מהן לאחר מלחמת העולם הראשונה – לב לבה של היהדות האשכנזית בטרם השואה . רעיון זה הוא אחד מכמה אידיאולוגיות מתחרות , שצמחו לקראת סוף המאה ה19– במהלך "התחייה הלאומית" היהודית , כאמצעי להגדרתם מחדש של החיים הקולקטיביים היהודיים נוכח שקיעת החברה היהודית המסורתית , המושתתת על הדת . הוא מסתמך על הגדרת הלאומיות היהודית על פי אמות מידה חילוניות , במקום על תפיסת היהודים את עצמם כעם על–סמך ברית אלוהית , המחייבת אותם לקיים מצוות דת נורמטיביות . כתוצאה מכך , נתקל האוטונומיזם בהכרח , כמו אידיאולוגיות לאומיות אחרות , בהתנגדותם של רוב ההוגים האורתודוקסיים הצרופים . אפשר להבין את האוטונומיזם כהשמתו של פתרון שהציע בשנים 1899 ו1892– קארל רנר , מהסוציאל–דמוקרטים האוסטרים , ליישוב מתחים בין הסוציאליזם ללאומיות , ופתחו בשנת 1907 עמיתו למפלגה התיאורטיקן אוטו באואר גם המציאות ההיסטורית שבה חיים יהודים כיום איננה מעוצבת מתוך מקורותיה של היהדות בלבד . את כל מאמציהם האינטלקטואליים הם הקדישו להוכחת התזה של הרציפות , או , לחלופין , להוכחת התזה שהרעיון הלאומי בעם ישראל אין מקורו בחוץ , אלא כולו נובע מבפנים , מעולם התורה עצמו . ( זוהי הנחת היסוד של הרב קוק ושל כל ההולכים בעקבותיו ( . הם אמנם חייבו את הפתיחות למודרניות , אבל בעיקרו של דבר , התרבות החילונית נתפסה בעיניהם כמשהו חיצוני וזר לזהות היהודית האותנטית , ולא כמשהו שיש לו ערך לעצמו . לכן השאיפה לשינויים בהלכה , שיאפשרו לדת להתמודד עם המציאות של מדינה חילונית , לא קיבלה לגיטימציה מספקת מעולם ולא התממשה . סיכום א . בתוך הציונות הדתית יש היום רתיעה גדולה , יותר מבעבר , מפני השימוש בחקיקה דתית כאשר אין לכך הסכמה רחבה ביותר בקרב הציבור היהודי במדינה . עם זאת היא עדיין לא גיבשה קטגוריות תיאולוגיות והלכתיות חדשות שיאפשרו לקבל ללא עוררין את העיקרון הדמוקרטי של המדינה ולהכיר בפלורליזם היהודי שבתוכה J ה–י K 0 ה ולא רק J ה–פקט . 3 ב . האמונה בכוחה התרפויטי של ארץ–ישראל השלמה לעורר את הלהט המשיחי בקרב כלל הציבור היהודי ולאחד את הדתיים עם החילונים היתה אוטופית לא פחות מן האמונה של הציונות הדתית בראשיתה . ג . חרף מה שנראה כמו הישגיה הבלתי מבוטלים של הציונות הדתית בכמה מן היעדים המעשיים שהציבה לעצמה – יישוב הארץ , עיצוב פרהסיה יהודית , השתלבות מלאה בחיי המדינה וטיפוח חינוך ציוני דתי בכל הרמות – במאבק על עיצוב דמותה הרוחנית–התרבותית של המדינה היא טרם הוכיחה את כוחה . אף שהאחריות לאיהצלחתה לא היתה שלה בלבד , ואף שהיא היתה מיעוט בתוך רוב חילוני שיחסו לדת היה עוין , או אדיש , נראה שהאסטרטגיה שלה לא צלחה : היא לא הביאה להתקרבות בין המחנות ולהנחלת התורה לעם , אלא להעמקת הפער בין המחנות ולהאצת תהליך הניכור ההדדי ביניהם . לקריאה נוספת : לוז , אהוד , מקבילים נפגשים : דת ולאומיות בתנועה הציונית בראשיתה , תל–אביב , תשמ"ה . שלמון , יוסף , דת וציונות : עימותים ראשונים , ירושלים , תש"ן . אלמוג , שמואל ואחרים ( עורכים , ( ציונות ודת , ירושלים , תשנ"ד . רפאל , יצחק ושלמה זלמן שרגאי ( עורכים , ( ספר הציונות הדתית א - ' ב , ' ירושלים , תשל"ז . שגיא , אבי ושוורץ דב ( עורכים , ( מאה שנות ציונות דתית א - ' ג , ' רמתגן , תשס"ג .

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help