|
|
Page:87
בעזרת המופת המחמיר שיציב לפניהם , התרבות האותנטית שתיווצר בו , וסמכותם של מנהיגיו . שלא יהיו אליטה של כסף , כי אם של אינטלקט – כמו שהיה נכון מאז ומעולם ליהודים , לטענת הציונות הרוחנית – והיא שתעמוד ליד ההגה של היהדות המתחדשת , תחילה בארץ–ישראל , ואחר כך בתנועה הציונית , ובסופו של דבר בכל רחבי העולם . טיבה של המנהיגות הוא נושא שהעסיק בלהט את אחד העם . בין מאמריו המצוטטים ביותר היו אלה שהעלו דמויות של מנהיגים רוחניים כמשה רבנו והרמב"ם , שבהם ראה דגמים מושלמים של מנהיגות יעילה ואותנטית ביהדות . הערצתו כלפיהם היתה לו כמורה דרך לזמנו . בסוף שנות ה80– ותחילת שנות ה90– של המאה ה19– שימשה הציונות הרוחנית של אחד העם הבטחה לאופק אינטלקטואלי מתרחב והולך ליהודים שביקשו להימלט מהיהדות המסורתית אך היו רעבים לאתגרים מודרניים ; בתוך עשור לערך החלו קוראי עברית רבים לחוש שהיא מגבילה אותם מבחינה אינטלקטואלית . הם מתחו עליה ביקורת גוברת והולכת על הבחנותיה בין מה שהוא יהודי למה שאינו יהודי , ומה עשוי להתאים בדרך הטובה ביותר לעתידה של היהדות . העדפותיה , שנראו בעבר כבעלות סמכות רחבה , נתפסו יותר ויותר – בייחוד בקרב אינטלקטואלים צעירים – כמוזרויות . העדפותיו האישיות של אחד העם , למשל , היו לספרות לא בדיונית על פני ספרות בדיונית , ליצירה הכתובה על פני האמנויות הפלסטיות , ולרציונליזם על פני כל דבר העשוי להזכיר את ניטשה . התגבשותם של חיי ספרות וחינוך יהודיים בארץ–ישראל , שנעשו פעילים יותר ובמידת מה גם עצמאיים יותר – בתוך כדי שבשנים הראשונות של המאה ה20– החלו לבוא אליה יותר ויותר צעירים מעורבים מבחינה פוליטית , שרבים מהם היו מושפעים מן הסוציאליזם ושאר מגמות עוינות לציונות הרוחנית – העמיקה את השסע . אחד העם , ואף יותר מכך תלמידו , קלוזנר ( שב1903– החל לערוך את הירחון העברי רב ההשפעה השילוח , ספינת הדגל של הציונות הרוחנית זה זמן רב , ( הצטיירו במקרים רבים כמבקשים לסכל את הוויכוחים שהתנהלו בסוף המאה בחוגים עבריים על תרבות ופוליטיקה , ובייחוד על נקודת המפגש שביניהן . ואולם , ממש באותן השנים , החלה השפעתה של הציונות פעילי אגודת "בני משה" בוורשה . ( 1891 ) קבוצה חשאית-למחצה שבראשה עמד אחד העם . היא ביקשה לשלב אינטלקטואלים חילונים בפעילות הלאומית ושקדה בין היתר על סיוע להקמתם של רבים מבתי הספר המוערכים ביותר בארץ-ישראל
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|