|
|
Page:86
תוכנית שאבחנה את תחלואי היהודים בזמן ההוא , אבל , חשוב לא פחות , הציבה את האינטלקטואלים היהודיים המודרניסטים בני הפרובינציה , שמצאו עצמם נדחקים אל השוליים , במוקדה של ההתאוששות . זו היתה תוכנית ששאבה את רעיונותיה בעת ובעונה אחת גם מהנחות היסוד המודרניסטיות של תנועת ההשכלה היהודית , גם מסיכויי הגאולה הגלומים בתנועה הלאומית וגם מן האופטימיזם החברתי של הוגים אירופיים ליברליים ( בייחוד ל 3 ק וספנסר . ( וכמו כן גם היתה בה הבטחה לאותנטיות יהודית נדירה , שנגוזו מעליה תביעותיה של היהדות המסורתית לדקדוקי פולחן דתי ותיאולוגיה ; תחת זאת , היא שאבה את השראתה מהיבטים יסודיים יותר ( בראייתו של אחד העם ) של אמונה יהודית ואורח חיים יהודי . השאלה מהו הפולחן שיהודים אמורים לאמץ בתוך ההקשר של מסגרת קהילתית חדשה לא הרפתה מאחד העם . גם השאלה מה בדיוק צריך להיות האיזון האידיאלי , בקהילה היהודית הנבנית מחדש , בין מחויבות לכלל לחופש הפרט נותרה פתוחה וטרדה את מנוחתו . בליבת הגותו עמדה הוודאות שאם רוצים היהודים לשגשג בעידן המודרני , חייבים איכשהו חייהם להיות מרוכזים סביב ארץ–ישראל . עד מהרה החל לדבר על הארץ כעל "מרכז תרבותי , " ולעתים תכופות יותר , "מרכז רוחני " . אחד העם לא פירש – מלבד באמירות עקיפות במקצת , שהוסיפו מסתורין אך גם הרבו מחלוקות סביב תורתו של האינטלקטואל רך הדיבור והתמים כביכול – אם הוא רואה בארץ–ישראל מדינה או שמא , כפי שאחדים פירשו את עמדותיו , מובלעת אינטלקטואלית . ( הוא שימש יועץ חשוב לחיים וייצמן במשא ומתן שהוליך להצהרת בלפור , שבסופו של דבר מתח עליה ביקורת כי הבטיחה מעט מדי ( . הוא היה אמן הבהיר 0 ת , שלא אחת הותיר את קוראיו תוהים , לעתים מחמת אי–נוחות , לעתים מתוך הערצה . אחד העם הצליח לנקוט תפיסות חילוניות במהותן , אך עשה זאת בדרכים שזכו לא פעם לשבחיהם של קוראים דתיים . הוא הקסים קוראים רבים ועורר את חמתם של אחרים , ואין עוד מנהיג לאומי יהודי בתקופתו שמוקיריו העריצוהו כל כך , ואויביו קרעוהו לגזרים . ההמלצות כיצד להפיח רוח חיים חדשה בחיים היהודיים נוסחו רובן בידי אחד העם והוא עצמו הפיצן , יחד עם אחרים – ובהם יהושע רבניצקי , חיים נחמן ביאליק , אלחנן לוינסקי , יוסף קלוזנר ובן אביגדור . לשיטתם של נאמני הציונות הרוחנית , התרבות – אף שדרכי ביטויה היו שונות ( מדינאות בממלכת ישראל העתיקה , ולאחר מכן ההלכה הרבנית והפילוסופיה היהודית של ימי הביניים ) – היא שהיתה הדבק שליכד את העם היהודי תמיד במהלך ההיסטוריה המורכבת ורבת הנדודים שלו . במשך כל מהלכה נותרו כמה עיקרים מעל לכול : אמונה מוצקה במנהיגותו של האינטלקט , יושר בלתי מתפשר ומחויבות לצדק . משה רבנו שימש לאלה מופת , ואחריו הנביאים . מקום מרכזי נודע לעיסוק המתמיד בארץ–ישראל כמוקד החיים היהודיים , ומקום מכריע לאמונתה של היהדות במרכזיותו של המוסר . ההיסטוריה היהודית היא סיפור של הסתגלות עקרונית רבת זריזות , של תרגיל מבריק בהשתלבות יצירתית שבאמצעותה הצליחו יהודים לספוג את המיטב מתרבויות אחרות ולסגלו לעצמם . בעידן המודרני הועמד הכושר היצירתי הזה בסכנה , ועמו עתיד העם היהודי כולו . להסיט את ההתקפה בלי לדחות את המודרניות המציאות החדשה של האמנסיפציה במערב והסיכוי הגובר והולך להתפשטותה גם למקומות אחרים הלמו ביהודים ועמדו להרחיקם מתרבותם , ומן ההכרח היה למצוא דרך להסיט את המתקפה הזו בלי לדחות את המודרניות . הפתרון שמצא אחד העם לכך עלה בקנה אחד , לדעתו , עם מה שעשו היהודים מאז ומעולם , והוא הגיע אליו מתוך גישה הנטועה בצווים מוסריים אך השראתה באה לו מלימוד ההיסטוריה . יחד עם חברו הקרוב , הוגה הדעות הלאומי היהודי וההיסטוריון הנודע שמעון דובנוב , הרהר אחד העם שוב ושוב בלקחיה הקשים של ההיסטוריה רבת השנים . השניים דנו באודסה , לעתים קרובות , בפתרונות שהולידה יהדות המאה ה1– לספה"נ אחרי חורבן המרכז הפולחני שלה , כאשר ניצבה בפני המשבר העמוק ביותר שידעה . אז צמחה היהדות הרבנית ויצרה מרכז חדש בדמות ההלכה הרבנית . וזו צמחה והתפתחה עד ששימשה תחליף יעיל לישראל הריבונית ובית המקדש שבה . היהדות המודרנית גם היא נזקקה כעת למרכז חדש , במקומה של התרבות הרבנית המיושנת ללא תקנה . יהדות המאה ה1– הציעה לציונות הרוחנית דגם משכנע ביותר , אפילו סימטרי , ככל שהשינויים ילידי התקופות שהוכנסו בו היו תוצר לוואי של קיום בגלות ; כעת נדרשה שיבה הביתה , אל אתר היצירה המקורי של העם היהודי . כדי לקלוט את המודרני 0 ת בדרכים שלא יערערו את היהד 0 ת , יש להנחילה בארץ יהודית . שם , בסביבה דוברת עברית , ישולבו פיתוייה במלואם בתוך מסגרת יהודית חדשה ומסועפת . תחילה יתבקשו רק בעלי כושר אינטלקטואלי רב יותר , או לפחות אלה הפתוחים יותר לרעיונות חדשים , לבוא ולהקים בה משקים חקלאיים , ערים ובתי ספר ( אגודת "בני משה" היתה פעילה מאוד בסיוע להקמתם של רבים מבתי הספר המוערכים ביותר בארץ–ישראל , ( ובסופו של דבר יצטרפו אליהם גם אחרים , וישמשו דוגמה ליהודים ברחבי העולם . מכאן תתפשט ההשפעה ותגיע לכל מקום שיהודים חיים בו . המרכז הרוחני ישאף להעלותם לסטנדרטים גבוהים יותר
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|