sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:86

תוכנית שאבחנה את תחלואי היהודים בזמן ההוא , אבל , חשוב לא פחות , הציבה את האינטלקטואלים היהודיים המודרניסטים בני הפרובינציה , שמצאו עצמם נדחקים אל השוליים , במוקדה של ההתאוששות . זו היתה תוכנית ששאבה את רעיונותיה בעת ובעונה אחת גם מהנחות היסוד המודרניסטיות של תנועת ההשכלה היהודית , גם מסיכויי הגאולה הגלומים בתנועה הלאומית וגם מן האופטימיזם החברתי של הוגים אירופיים ליברליים ( בייחוד ל 3 ק וספנסר . ( וכמו כן גם היתה בה הבטחה לאותנטיות יהודית נדירה , שנגוזו מעליה תביעותיה של היהדות המסורתית לדקדוקי פולחן דתי ותיאולוגיה ; תחת זאת , היא שאבה את השראתה מהיבטים יסודיים יותר ( בראייתו של אחד העם ) של אמונה יהודית ואורח חיים יהודי . השאלה מהו הפולחן שיהודים אמורים לאמץ בתוך ההקשר של מסגרת קהילתית חדשה לא הרפתה מאחד העם . גם השאלה מה בדיוק צריך להיות האיזון האידיאלי , בקהילה היהודית הנבנית מחדש , בין מחויבות לכלל לחופש הפרט נותרה פתוחה וטרדה את מנוחתו . בליבת הגותו עמדה הוודאות שאם רוצים היהודים לשגשג בעידן המודרני , חייבים איכשהו חייהם להיות מרוכזים סביב ארץ–ישראל . עד מהרה החל לדבר על הארץ כעל "מרכז תרבותי , " ולעתים תכופות יותר , "מרכז רוחני " . אחד העם לא פירש – מלבד באמירות עקיפות במקצת , שהוסיפו מסתורין אך גם הרבו מחלוקות סביב תורתו של האינטלקטואל רך הדיבור והתמים כביכול – אם הוא רואה בארץ–ישראל מדינה או שמא , כפי שאחדים פירשו את עמדותיו , מובלעת אינטלקטואלית . ( הוא שימש יועץ חשוב לחיים וייצמן במשא ומתן שהוליך להצהרת בלפור , שבסופו של דבר מתח עליה ביקורת כי הבטיחה מעט מדי ( . הוא היה אמן הבהיר 0 ת , שלא אחת הותיר את קוראיו תוהים , לעתים מחמת אי–נוחות , לעתים מתוך הערצה . אחד העם הצליח לנקוט תפיסות חילוניות במהותן , אך עשה זאת בדרכים שזכו לא פעם לשבחיהם של קוראים דתיים . הוא הקסים קוראים רבים ועורר את חמתם של אחרים , ואין עוד מנהיג לאומי יהודי בתקופתו שמוקיריו העריצוהו כל כך , ואויביו קרעוהו לגזרים . ההמלצות כיצד להפיח רוח חיים חדשה בחיים היהודיים נוסחו רובן בידי אחד העם והוא עצמו הפיצן , יחד עם אחרים – ובהם יהושע רבניצקי , חיים נחמן ביאליק , אלחנן לוינסקי , יוסף קלוזנר ובן אביגדור . לשיטתם של נאמני הציונות הרוחנית , התרבות – אף שדרכי ביטויה היו שונות ( מדינאות בממלכת ישראל העתיקה , ולאחר מכן ההלכה הרבנית והפילוסופיה היהודית של ימי הביניים ) – היא שהיתה הדבק שליכד את העם היהודי תמיד במהלך ההיסטוריה המורכבת ורבת הנדודים שלו . במשך כל מהלכה נותרו כמה עיקרים מעל לכול : אמונה מוצקה במנהיגותו של האינטלקט , יושר בלתי מתפשר ומחויבות לצדק . משה רבנו שימש לאלה מופת , ואחריו הנביאים . מקום מרכזי נודע לעיסוק המתמיד בארץ–ישראל כמוקד החיים היהודיים , ומקום מכריע לאמונתה של היהדות במרכזיותו של המוסר . ההיסטוריה היהודית היא סיפור של הסתגלות עקרונית רבת זריזות , של תרגיל מבריק בהשתלבות יצירתית שבאמצעותה הצליחו יהודים לספוג את המיטב מתרבויות אחרות ולסגלו לעצמם . בעידן המודרני הועמד הכושר היצירתי הזה בסכנה , ועמו עתיד העם היהודי כולו . להסיט את ההתקפה בלי לדחות את המודרניות המציאות החדשה של האמנסיפציה במערב והסיכוי הגובר והולך להתפשטותה גם למקומות אחרים הלמו ביהודים ועמדו להרחיקם מתרבותם , ומן ההכרח היה למצוא דרך להסיט את המתקפה הזו בלי לדחות את המודרניות . הפתרון שמצא אחד העם לכך עלה בקנה אחד , לדעתו , עם מה שעשו היהודים מאז ומעולם , והוא הגיע אליו מתוך גישה הנטועה בצווים מוסריים אך השראתה באה לו מלימוד ההיסטוריה . יחד עם חברו הקרוב , הוגה הדעות הלאומי היהודי וההיסטוריון הנודע שמעון דובנוב , הרהר אחד העם שוב ושוב בלקחיה הקשים של ההיסטוריה רבת השנים . השניים דנו באודסה , לעתים קרובות , בפתרונות שהולידה יהדות המאה ה1– לספה"נ אחרי חורבן המרכז הפולחני שלה , כאשר ניצבה בפני המשבר העמוק ביותר שידעה . אז צמחה היהדות הרבנית ויצרה מרכז חדש בדמות ההלכה הרבנית . וזו צמחה והתפתחה עד ששימשה תחליף יעיל לישראל הריבונית ובית המקדש שבה . היהדות המודרנית גם היא נזקקה כעת למרכז חדש , במקומה של התרבות הרבנית המיושנת ללא תקנה . יהדות המאה ה1– הציעה לציונות הרוחנית דגם משכנע ביותר , אפילו סימטרי , ככל שהשינויים ילידי התקופות שהוכנסו בו היו תוצר לוואי של קיום בגלות ; כעת נדרשה שיבה הביתה , אל אתר היצירה המקורי של העם היהודי . כדי לקלוט את המודרני 0 ת בדרכים שלא יערערו את היהד 0 ת , יש להנחילה בארץ יהודית . שם , בסביבה דוברת עברית , ישולבו פיתוייה במלואם בתוך מסגרת יהודית חדשה ומסועפת . תחילה יתבקשו רק בעלי כושר אינטלקטואלי רב יותר , או לפחות אלה הפתוחים יותר לרעיונות חדשים , לבוא ולהקים בה משקים חקלאיים , ערים ובתי ספר ( אגודת "בני משה" היתה פעילה מאוד בסיוע להקמתם של רבים מבתי הספר המוערכים ביותר בארץ–ישראל , ( ובסופו של דבר יצטרפו אליהם גם אחרים , וישמשו דוגמה ליהודים ברחבי העולם . מכאן תתפשט ההשפעה ותגיע לכל מקום שיהודים חיים בו . המרכז הרוחני ישאף להעלותם לסטנדרטים גבוהים יותר

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help