|
|
Page:83
הפוליטית הדומיננטית בתנועה הציונית ובמדינת ישראל אחרי הקמתה . היא ביקשה לעצב את המדינה היהודית בדמותה ובצלמה . אך ב , 1977– לאחר פילוגים ושערוריות כלכליות , היא הובסה בידי הליכוד וחניכי ז'בוטינסקי . הדיאלקטיקה היצירתית שלה של מהפכה ונורמליות – נעשתה לנחלתההיסטוריה . גורמי הכישלון ארוכי–הטווח היו רבים : לחצו של הסכסוך הישראלי–הערבי היה אחד מהם . חשוב אולי יותר היה הרכב העלייה שהכפילה את היקף האוכלוסייה היהודית במדינה במשך ארבע שנים . מרביתם של העולים לא חזו מבשרם את המאבק להקמת המדינה בהנהגה הסוציאליסטית . לבסוף היתה גם העייפות ואובדן התושייה שבאו מחמת שלטון ממושך . אובדן השלטון הסתייע גם בתנועת העבודה . בתמיכת רבים מצעירי מפלגתו שינה בן–גוריון את דרכו וכך גרם – גם בשל תמיכתו ב"חלוקת הארץ" – לפרישת סיעה ב' והקיבוץ המאוחד ממפלגתו , ואלה הקימו יחד עם השומר הצעיר ופועלי ציון שמאל את מפ"ם , אופוזיציה ציונית–סוציאליסטית למפא"י . בן–גוריון לא נעשה לחסיד הקפיטליזם התחרותי , אלא לדוגל ב"ממלכתיות , " מושג שמיזג את המשיחיות החילונית עם פולחן המדינה ונראה לעתים כגרסה חדשה ל"מוניזם" של ז'בוטינסקי . ואולם אידיאולוגיה מעולם לא היתה לבן–גוריון עניין רטורי בלבד . רצונו היה ליצור תרבות פוליטית חדשה ההולמת מדינה . תמיד חש שהיהודים חסרים הבנה מלאה לחובותיהם של אזרחים במדינה עצמאית . כאשר הטיף ל"ממלכתיות" הטיף לאחריותם של אזרחים ועשה זאת במידה גוברת והולכת לא רק כלפי הימין , אלא גם כלפי השמאל . רק המדינה צריכה לעמוד במוקד מחשבתם של אזרחיה . וזה היה כאילו חזר בו מקבלתו העקרונית את ה"שעטנז . " הוא חתר לשעבד כל מוסד וכל זרם למרות–המדינה . לראשונה הפעיל " ממלכתיות " כשחיסל את המחתרות הצבאיות השונות מימין ומשמאל לרבות המטה המיוחד של הפלמ " ח וכפף את כולן למרות צה " ל בשורת צעדים פחות מקובלים על השמאל שינה את התפיסה הנוגעת להסתדרות בתביעתו לעשותה לסייעת של המדינה ובהעברת חלק מן השירותים שסיפקה לעובדים למסגרת המדינה . כך נעשתה תנועת העבודה עצמה לקורבן הממלכתיות . מדיניותו עוררה התנגדות והצליחה רק בחלקה . היא נגדה את דרכן של המפלגות הסוציאל–דמוקרטיות באירופה . הללו השתמשו ב " הלאמות " כדי להיאבק בעוצמתו של ההון הפרטי . בן–גוריון , לעומת זאת , הלאים מוסדות של תנועת הפועלים ( את לשכת העבודה , למשל ) והחליש בכך את כוחה המוסדי , הכוח שעמד לה בעבר להביס את הימין . בתחום אחד היתה פעולתו גורלית במיוחד . בתקופת המנדט היו זרמים שונים במערכת החינוך . למרות התנגדותה הלוהטת של מפ"ם , ביטל בן–גוריון את זרם העובדים העצמאי ומיזג אותו עם הזרם הכללי במסגרת זרם ממלכתי אחיד . לעומת זאת , השאיר על כנו את הזרם הדתי . כך איבדה תנועת הפועלים את האמצעי העיקרי שהיה בידה להשפיע על התרבות הפוליטית של המדינה הצעירה הקולטת מאות אלפי מהגרים . התבוסה הפוליטית באה אחרי שנות–דור . אך תבוסה זו באה במקביל לשעה קשה לכל התנועה הסוציאל–דמוקרטית בעולם . המדינה המודרנית והמעמדות המודרניים עמדו במרכז חזונה של הציונות הסוציאליסטית . מה שמכונה גלובליזציה – ההתפשטות הבינלאומית של הקפיטליזם המלווה במהפכות בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת – שינו את אופיין של המדינות ושל המעמדות החברתיים . הם החלישו את מידת האוטונומיה של מדינות הלאום ואת המבנים הכלכליים של המדינות שהיו המכשירים העיקריים לעיצוב מדינת הרווחה הסוציאל–דמוקרטית . הסוציאל–דמוקרטים הישראליים לא הצליחו יותר מעמיתיהם האירופיים לתת מענה הולם לגלובליזציה . מצבה של ישראל היה אף קשה יותר בשל לחצו של הסכסוך עם הפלסטינים . לולא סכסוך זה היתה כל הקשת הפוליטית בישראל – ולא רק השמאל – נאלצת להתמודד עם שאלת מובנה של מדינת לאום בעידן הגלובליזציה . מדינת לאום אינה שוכנת לבדד בעידן כזה . עתידה של הסוציאל–דמוקרטיה הישראלית טמון ביכולתה לדמות ולעצב מחדש את הערך השנוי במחלוקת של ה"שעטנז" – בניית אומה ומדינה בלא לוותר על החתירה לחברה שוויונית . לקריאה נוספת : אבינרי , שלמה , ארלוזורוב , תל–אביב , עידנים / ידיעות אחרונות , . 1991 אבינרי , שלמה , עורך , דוד בן–גוריון : דמותו של מנהיג תנועת הפועלים , תל–אביב , . 1988 ביילין , יוסי , מחירו של איחוד : מפלגת העבודה עד מלחמת יום הכיפורים , תל–אביב , רביבים , . 1985 קובץ מן היסוד , תל–אביב , עמיקם , . 1962 מרגלית , אלקנה , השומר הצעיר : מעדת הנערים למרקסיזם מהפכני , 1936-1913 תל–אביב , הוצאת אוניברסיטת תל–אביב / הקיבוץ המאוחד , . 1971 שפירא , אניטה , ברל כרך ב , ' תל–אביב , עם עובד , . 1980 טבת , שבתי , קינאת דוד : בן–גוריון הצעיר ( שני כרכים , ( ירושלים ותל–אביב , שוקן , . 1976 פרנקל , יונתן , נבואה ופוליטיקה : סוציאליזם , לאומיות ויהודי רוסיה , , 1917-1862 תל–אביב , עם עובד , 1989 Columbia University Press , 1982 ) . Shaping of Modern Israel , 2 ed . ( New York : Mitchell Cohen , Zion and State : Nation , Class , and the
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|