|
|
Page:79
ההסתדרות הציונית העולמית . אחת התוצאות המיידיות של הדבר עתידה היתה להתבטא בניסוי של צורת יישוב חדשה – הקיבוץ , ושל צורות התיישבות קולקטיביות נוספות , כגון המושב השיתופי ומושב העובדים . שינוי התפיסה הזה , שהתקבל רק אחרי ויכוח ממושך ולאחר מלחמת העולם הראשונה , נסמך בכל זאת על משנתם של שלושת ה"אבות" של הציונות הסוציאליסטית – הס , סירקין ובורוכוב – שהרי אלה בנו את תפיסתם בדבר הקשר האורגני שבין ציונות לסוציאליזם על הסברה שרק יהודים חסרי כול יהגרו לארץ וייעשו בה לעובדים בעזרת הון לאומי שיגויס מבעלי יכולת . משום כך יכלו לראות בחברה סוציאליסטית המשך טבעי למפעל הבנייה הציונית . כך הורה סירקין ש"הציונות תתגשם על ידי מעמד הפועלים או שלא תתגשם כלל" ואף ניבא את יצירתם של קואופרטיבים ויישובים שיתופיים . הקמתם של יישובי עובדים היתה , עם זאת , ממד אחד בלבד של האסטרטגיה המחודשת שברל כצנלסון ( ר' ערך במדור זה ) קרא לה פעם "קונסטרוקטיביזם מהפכני . " זו השלימה את התגבשותה בעשור שלאחר מלחמת העולם הראשונה . מטרתה היתה לעצב סביבה ציבורית סוציאליסטית בארץ–ישראל . בשנת 1919 נוסדה "אחדות העבודה" – ארגון פועלים חדש ששילב בתוכו פונקציות של מפלגה פוליטית ואיגוד מקצועי – כמיזוג בין פועלי ציון של הזרם המרכזי לבין "עצמאים בלתי מפלגתיים" בראשותו של ברל כצנלסון , מחסידי הרעיון של "קהיליית עובדים , " שנעשה עד מהרה למנהיגה הרוחני של תנועת העבודה הציונית . ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ–ישראל , הידועה בקיצור בשם ההסתדרות , נוסדה בשנה שלאחר מכן , ובן–גוריון היה למזכירה הכללי . תחת גגה פעלו איגודים מקצועיים , "חברת העובדים" ששימשה " חברת אחזקות" למפעלים כלכליים , קופת חולים , לשכות עבודה , חוות שיתופיות , בנק ומוסדות פיננסיים אחרים , וגם ארגון ה"הגנה" המחתרתי . במרוצת הזמן הורחבו תחומי פעולתה להוצאה לאור של עיתון יומי , הוצאת ספרים ורשתות חינוך לילדים ולמבוגרים . זו היתה מדינה סוציאליסטית בהתהוות בתחומי שטח המנדט הבריטי של . 1922 אחדות העבודה והפועל הצעיר תפקדו כמפלגות במסגרת ההסתדרות עד לאיחודן במסגרת מפא"י בשנת . 1930 הבורוכוביסטים האדוקים של מפלגת פועלי ציון שמאל מתחו ביקורת על הגישה הקונסטרוקטיביסטית הזאת , בשל סטייתה מן הרעיונות המארקסיסטיים של מלחמת מעמדות ומשום שנכשלה בקידום סולידריות חוצת עמים עם הפועלים הערביים בארץ–ישראל . השמאל הציוני הקדיש תשומת לב רבה להתפתחויות ברוסיה אחרי . 1917 תהיותיו של הסוציאליזם הרוסי הישן – כלומר , כיצד להפוך חברה לא פרולטרית לחברה מודרנית – היו לבעיה המרכזית של הבולשביזם והעלו סוגיות דומות לאלה שבהן נתקלו מאמציה של התנועה הציונית–הסוציאליסטית ליצור חברה של מעמד פועלים יהודי . אך הקונסטרוקטיביזם המהפכני של הציונות הסוציאליסטית היה מבחינות רבות קרוב למאמצי הסוציאל–דמוקרטים האוסטריים לעצב "וינה אדומה" בשנות ה20– של המאה יותר מאשר לקומוניזם הרוסי . הסוציאל–דמוקרטים שלטו במועצת העיר וינה ועשו שימוש במשאבים ובמסים מוניציפליים לבניית מסגרת של מוסדות חברתיים ותרבותיים של פועלים , כמעין חברת–נגד לממשלה הארצית , שהימין שלט בה . הסוציאל–דמוקרטים האוסטריים עתידים היו לנחול תבוסה בסופו של דבר , ואילו אנשי התנועה הציונית–הסוציאליסטית , שנהגו על פי היגיון סוציאליסטי דומה , הצליחו , והדבר הזה היה ליסוד עוצמתם . הם אימצו אסטרטגיה של יוזמה ציבורית לצורך בניית "היישוב : " כספי ה"הון לאומי" שמגייסת התנועה הציונית בחו"ל יסבסדו מוסדות חברתיים וכלכליים ( בעיקר אלה של ההסתדרות ) ויאפשרו קליטת עולים חדשים בארץ . את הטענה שהון פרטי יושקע רק במקומות העשויים להניב רווחים , ומכאן שיכפיף את צרכיו של העם היהודי לרווחיהם של קפיטליסטים יחידים , העלה חיים ארלוזורוב , שהיה אולי ההוגה המבריק ביותר בציונות הסוציאליסטית באותה העת . הציונים הסוציאליסטים , ככל הסוציאליסטים , לא האמינו שחתירה להשגת יתרונות חומריים לפרט יכולה איכשהו לשרת את טובת הכלל . בהגדירם את האינטרס של מעמד הפועלים היהודי המתהווה בארץ–ישראל אינטרס שיתופי , הם ראו בו אינטרס המזוהה עם אינטרס העם היהודי בכללו . מעמד הפועלים היהודיים אמור להיעשות לעם היהודי כולו . לכן היתה ההסתדרות מוכנה להפנות משאבים לטיפוח יישובים ומפעלים במקומות שאליהם לעולם לא היה מגיע ההון הפרטי , או לסבסד שירותים רפואיים כדי לתמוך בקהילות קטנות או עניות , שבהן רופאים פרטיים לא ייאותו לפעול . בהקשר הזה נתפסה התנועה הקיבוצית יותר ויותר כהתגלמות ראשונה במעלה של הרעיונות הסוציאליסטיים הציוניים . הקיבוצים בנו קהילות שוויוניות יצרניות ברחבי ארץ–ישראל וסיפקו קאדר של מנהיגים לתנועת העבודה . בשנת 1927 נוסדו שני ארגוני קיבוצים . האחד , הקיבוץ המאוחד , נולד מתוך ניסיון לא מוצלח להקים קומונה כללית ( גדוד העבודה ) בכל ארץ–ישראל היהודית . הקיבוץ המאוחד היה קרוב לאחדות העבודה ומנהיגה האינטלקטואלי הכריזמטי , יצחק טבנקין ( ר' במדור זה , ( דגל בשיתופיות חקלאית ובאתוס החלוצי . ואילו האחר , הקיבוץ הארצי , מקורו ב"השומר הצעיר , " תנועת נוער חלוצי שנוסדה בגליציה שלפני מלחמת העולם הראשונה . מנהיגו הבולט היה מאיר יערי ( ר' במדור זה , ( שהיה מושפע מן
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|