|
|
Page:73
באמצעות הסוכנות היהודית לארץ–ישראל , שהוקמה באותה שנה . אף שהגוף הזה נוסד רשמית כשותפות בין ההסתדרות הציונית לבין אישים לא–ציוניים יחידים , הרי את סדר יומו הפוליטי קבעו בראש ובראשונה המפלגות הציוניות . חרף ההבדלים האידיאולוגיים בין מפלגות הרוב החילוניות לבין מפלגת המיעוט הדתית האורתודוקסית – המזרחי ושלוחתו , הנוטה לתנועת העבודה , הפועל המזרחי – לא היו לא החילוניות ולא הדתיות גורמים בעלי משמעות מיוחדת בקביעת קווי המדיניות העיקריים של הסוכנות היהודית כלפי הממשלה הבריטית , מדינות ערב ואוכלוסייתה המקומית של ארץ–ישראל . ככלל , העמדות שאומצו בנושאי מדיניות עיקריים , כגון : כיצד להגיב על ההתנגדות הערבית האלימה , או על הגבלות הספר הלבן הבריטי , או האם לקבל את תוכנית החלוקה של ארץישראל , חצו את הקו המבדיל בין המפלגות הציוניות החילוניות לבין המפלגות הציוניות הדתיות . בסופו של דבר , במידה רבה כפי שחזו זאת ראשוני הציונות המדינית – הוקמה מדינת ישראל , ב , 1948– כמדינה חילונית בעיקרה . עם זאת הקנתה המדינה מעמד חוקתי רשמי ותמיכה לדת היהודית בתוכה ( למעט הגרסאות הלא–אורתודוקסיות של היהדות , ( וכן לעדות המוסלמיות והנוצריות . מאז הקמתה ניצב לפני המדינה האתגר המורכב של יצירת איזון בין האינטרסים החילוניים לבין האינטרסים הדתיים של היהודים בתוכה והיא השתדלה לשמור על שיווי משקל מוסכם ביניהם . בשני העשורים שקדמו להקמת המדינה עברה ההגמוניה לתנועת הפועלים הציונית–הסוציאליסטית , שהיתה המגשימה בפועל של הציונות המעשית , והיא שהנהיגה למעשה את המהלך של הקמת המדינה . משעה שהחלה לשאת בנטל המנהיגות הלאומית , ( 1935 ) נשאבו קברניטיה יותר ויותר אל תחום הפעילות המדינית . המפלגות ההסתדרותיות שהיו אז בשלטון עסקו לא רק בהתיישבות ובבניין המשק אלא גם בפעילות מדינית וצבאית נמרצת . בראייה היסטורית צריך לומר שישראל הוקמה על ידי מעין צ'ארטר חדש – לא מטעם מעצמה אחת , אלא מטעם קואליציה של מעצמות בגושפנקה בינלאומית של האו"ם , וכפי שרצו אבות הציונות המדינית : "במשפט פומבי . " דבר זה הושג בפעילות מדינית וצבאית נמרצת , שנעשתה אפשרית בגלל הפעילות ההתיישבותית והכלכלית של הציונות המעשית , אשר הכשירה בסיס למדינה ולצבא ולקליטת העלייה ההמונית . וכך , מבחינה אידיאולוגית , הבליט אולי כל אחד מהצדדים – תומכי הציונות המדינית ותומכי הציונות המעשית – את עמדתו שלו , אבל בחיי המעשה , השילוב בין השתיים הוא שהביא לתוצאות . החיים הם שהנחילו ניצחון לסינתזה . לקריאה נוספת : לאקויר , זאב , תולדות הציונות , הוצאת שוקן , ירושלים–תל–אביב , תשל"ד . הרצברג , אברהם , הרעיון הציוני , כתר , ירושלים , תש"ל . ויטל , דוד , המהפכה הציונית , כרך א – ראשית התנועה , עם עובד , הספריה הציונית , . 1978 אבינרי , שלמה , הרעיון הציוני לגווניו , ספריית אופקים , עם עובד , תל–אביב , . 1980 שמעוני , גדעון , האידיאולוגיה הציונית , מאגנס והספריה הציונית , ירושלים , תשס"א . Mass ., 1969 . Halpern , Ben . The Idea of the Jewish State , Cambridge , ציונות סוציאליסטית מיטשל כהן הציונות הסוציאליסטית צמחה מתוך תמורה רדיקלית שפקדה את הפוליטיקה היהודית של שלהי המאה ה . 19– התנועה הזאת חוללה מהפכה בחיים היהודיים בכך שעמדה בראש מאבק מוצלח להקמתה של מדינה יהודית , ולאחר מכן שלטה במדינה בשלושת העשורים הראשונים לקיומה . ראשיתה של תנועת העבודה הציונית בעיקר במזרח אירופה , אף שהמבשר הרעיוני שלה היה משה הס ( ר' מדור ההגות היהודית המודרנית , ( יהודי גרמני וסוציאליסט אוטופי בדעותיו , שהיה עמיתם של מארקס ואנגלס בתחילת דרכם . בשנת , 1862 בעיצומה של תקופה שבה היו האירופים מוקסמים מן המאבק לאיחוד איטליה , פרסם הס חוברת דקיקה ושמה רומי וירושלים . בחוברת זו נתן ביטוי לדאגותיו מן הדעות הקדומות האנטי–יהודיות שרווחו בגרמניה , הביע בוז ליהודים המערביים המוכנים לסלף את התרבות היהודית כדי להתקבל אצל שכניהם , ודגל בנימה משיחית בהקמתה של מדינה שתהיה מושתתת על "תורת משה" העולה , לדעתו , בקנה אחד עם עקרונות השוויון . הספרון של משה הס היה נותר פרט שולי בהיסטוריה האינטלקטואלית האירופית לולא סבלו היהודים סמוך לכך מעלייתה של אנטישמיות בוטה . הפוגרומים של 1881 בדרום האימפריה הצארית , ולאחריהם פרשת דרייפוס בצרפת ( ר' מדור
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|