|
|
Page:64
בבוא הגאולה : ] " יש ] להשתדל ברוב עוז ותעצומות להקים את לשוננו ולהעמידה ולעשות אותה עיקר , והקב"ה ישפוך רוחו על המלמדים ועל התלמידים , על הבנים ועל הבנות , וילמדו לדבר צחות . " ראייה מהפכנית זו של צורכי המציאות העכשווית דרך האספקלריה של העתיד הגאולתי מאפיינת את כתיבתו של אלקלעי ואת הדרך שבה הוא מעלה רעיונות חדשניים תוך מה שנראה כהליכה בתלם המסורתי . כך נזהר אלקלעי שלא לחלוק על הגישה המסורתית הרואה בגאולה תהליך אלוהי , אך מתוך הסתמכות על מקורות הלכתיים הוא מסיק כי הגאולה תהיה הדרגתית , ולפיכך יקדמו לה תהליכי הכנה : הכנת התשתית הלשונית המשותפת היא בשבילו רק היבט אחד . כיוון , כך הוא אומר , ש " הקב " ה חפץ שהגאולה תהיה בדרך ארץ וכבוד , לכן השביענו שלא נעלה כולנו יחד ... [ שכן ] צריך לבנות בתים ולחצוב בורות ולטעת כרמים וזיתים ... אחינו שבגולה יהיו לעזרה לעולי הגולה כי מסתמא העולים הראשונים יהיו עם עני ודל . " יכולתו זו של אלקלעי לשלב הצעות מהפכניות ורדיקליות במסגרות מסורתיות באה לידי ביטוי גם בפירוש החדשני שהוא נותן לרעיון שני המשיחים – משיח בן–יוסף ומשיח בן–דוד – המקובל בתורת הגאולה . משיח בן–יוסף נתפס כמשיח הגשמי , ולכן מייעדים לו מעשה–חיל ומלחמה , שיהיו הכנה לגאולה הסופית , שהיא רוחנית ביסודה ומזוהה עם משיח בןדוד . אך בהשפעת השינויים העוברים על אירופה ועל יהודיה מזהה אלקלעי את משיח בן–יוסף עם תהליכים שאפשרו ליהודים להגיע לעמדות בולטות ומכריעות במערכת הפיננסים הבינלאומית ( הוא מזכיר את משפחות רוטשילד , פולד ואחרים . ( בעקבות זאת הוא מציע לכנס אספה מכוננת יהודית כללעולמית , שבה ייטלו הללו חלק – ואשר תיצור את המסגרת הנורמטיבית החדשה של כלל–ישראל המאוגד פוליטית – או כלשונו "השיבה שופטינופ אחר קיבוץ גלויות . והמינוי הזה הוא ראשית הגאולה ... והם יקימו דגל התורה , והם יחזירו עטרה ליושנה ... והאספה המאושרת הזאת היא משיח בן–יוסף אשר אנו מקווים , רוצה לומר אספה גדולה , כי כל גדולה קרויה משיחות ... ונקראה הגדולה הזאת בן–יוסף , שיתהווה מן האספה המאושרת . " כך משלב אלקלעי את מסורת חז"ל עם רעיונות המהפכה הצרפתית והתנועות הלאומיות המודרניות . כיוצא בזה , הוא גם מציע להקים קרן קיימת , בסיוע שועי היהודים , לקנות קרקע בארץ–ישראל מיד התורכים – ואף זאת הוא מסמיך לסיפור אברהם אבינו אשר קנה את מערת המכפלה מידי עפרון החתי , מה שמעיד כי קניית אדמות בארץ–ישראל היא מעשה לגיטימי גם טרם הגאולה . גם צבי הירש קלישר הוא בן דור האירועים שלאחר המהפכה הצרפתית , וגם הוא בא מאזור ספר – שהיה בשעתו חלק מפולין ההיסטורית אך באותה תקופה שלטה בו פרוסיה , ובו התנגשו זו בזו התנועה הלאומית הגרמנית והפולנית , ושם כיהן ברבנות . לעיני קלישר עומדת גם מהפכת 1848 והוא רואה את התגבשות התנועות הלאומיות כבסיס לארגונו של העולם המודרני , וגם על היהודים למצוא את מקומם במסגרת חדשה זו , שבה חייב המאמץ הלאומי הממשי – ולא רק משאלות חסודות לגאולה מידי שמים – להיות במרכז הווייתם . בספרו דרישת ציון ( 1862 ) הוא משווה בין היהודים לעמים אחרים – ומוצא אותם חסרים . הדברים חריפים בחדשנותם ובביקורתם על המסורת הרבנית המאמצת פסיביות , ובולט בהם מעקב ברור אחרי התנועות הלאומיות של זמנו : " למה אנשי איטליא ושאר מדינות ימסרו נפשם עבור ארץ אבותיהם , ואנחנו נעמוד מרחוק כגבר אין אייל ולב אין ? וכי נופלים אנחנו מכל העמים , אשר עמם ורכושם כאפס נחשב למו נגד אהבת ארצם ועמם ? שימו נא לב מה עשו אנשי איטליא , עם פולין , מדינת אונגריא : אשר השליכו נפשם מנגד , כספם וזהבם , עבור שם נחלת ארצם . ואנחנו בני ישראל , אשר הארץ הרב צבי הירש קלישר , שלעיניו עמדה מהפכת , 1848 ראה את התגבשות התנועות הלאומיות כבסיס לארגונו של העולם המודרני , וטען כי גם על היהודים למצוא את מקומם במסגרת חדשה זו
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|