|
|
Page:61
הראשונה , כאשר פליטים זרמו לרוסיה מן האזורים המערביים שהיו כבושים בידי מעצמות הציר – פולין , המדינות הבלטיות וחלקים מאוקראינה וביילורוסיה , התירו הבולשביקים את קיומן של קבוצות פוליטיות פרו–בולשביקיות שהיו מבוססות על מוצא אתני , ולא על טריטוריה כדרוש על פי הדוקטרינה הבולשביקית . ואף שבשנת 1903 דחה לנין את תביעת הבונד שהמפלגה הסוציאל–דמוקרטית הרוסית תאורגן כפדרציה של מפלגות אתניות , וארגן את גירושו של הבונד ממפלגת הפועלים הסוציאל–דמוקרטית הרוסית , אשר נתפלגה לבולשביקים ולמנשביקים , ב1918– קיבלו הבולשביקים , אם כי מתוך היסוס , את הרעיון שבינתיים יוכלו "סקציות לאומיות" לפעול במסגרת המפלגה הקומוניסטית הרוסית ( הבולשביקית . ( על הסקציות הלאומיות של המפלגה הוטל התפקיד להגיע אל בני הקבוצות האתניות בשפותיהן שלהן , כי רבים מן הלארוסים לא שלטו בשפה הרוסית והתעמולה הבולשביקית ( הפרופגנדה והאגיטציה ) לא יכלה להגיע אליהם . נראה כי לנין הסכים לדעתו של שימן דימנשטיין – אחד המעטים מבין היהודים השורשיים ( הוא היה מוסמך לרבנות וידע עברית על בוריה ) שתמכו בבולשביקים לפני , 1917 כי למפלגה דרושות סקציות יהודיות אם היא רוצה להכות שורשים באוכלוסייה היהודית . תמיכתו של לנין אפשרה להתגבר על התנגדותם של קומוניסטים אחרים , רבים מהם יהודים , להקמת סקציות כאלה . מן ההתחלה , ועד לביטולן של הסקציות בשנת , 1930 שרר מתח בין אלה שראו את הסקציות היהודיות ( ברוסית יבריסקייה סקציי , ששמן המקובל היה יבסקציה , בקיצור ובלשון יחיד ) כמוגבלות אך ורק לפעולות של אגיטציה ופרופגנדה בקרב האוכלוסייה הדוברת יידיש , לבין אלה שעל פי השקפתם היה ליבסקציות תפקיד נרחב ושאפתני יותר . ובייחוד אחרי שנת , 1921 כאשר כמעט כל המפלגות היהודיות האחרות נתבטלו בכפייה , וקבוצות שמאליות של הבונד , ה"פארייניקטע" ( המאוחדים ) ואחדים מבין פועלי ציון התמזגו במפלגה הקומוניסטית , החלו הסקציות היהודיות , שהיו נואשות לגייס פעילים דוברי יידיש , לפעול במידת מה כמו הבונד שלפני המהפכה . היו שראו בתפקידה של היבסקציה תפקיד שחורג מתחומי ההסברה והתעמולה אל פעילויות המיועדות לחיסולן של התרבות והדת היהודיות מן התקופה שלפני המהפכה , לשיקום כלכלי והכנסת תמורה בחיי האוכלוסייה היהודית ולפיתוח והפצה של תרבות יידיש סובייטית , וכמו כן להקמה מחדש של המוסדות הפוליטיים , כגון הסובייטיים המקומיים והאזוריים , שישרתו את האוכלוסייה הדוברת יידיש . וכך , בשנות ה , 20– עמדו פעילי היבסקציה , שמספרם לא עלה מעולם על 1 , 500 המאורגנים ב70– יחידות , בחזית המאבק ב1927- הכריזה המפלגה הקומוניסטית בברית המועצות על תוכנית ליישוב יהודים בבירוביג'אן שעל גבול סיביר ומנצ'וריה . בתמונה : חברי קולחוז יהודי בבירוביג'אן , 1930
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|