|
|
Page:56
שנות ה60– של המאה ה , 20– שנוהגים לכנותו המהפכה המינית , והגל השלישי הוא הגל של שנות ה80– וה , 90– המדבר במהפך של הרב–תרבותיות . כאן עיסוקנו בגל הראשון . בחינה מחודשת של הגל הזה מלמדת שתנועת הנשים לא היתה הומוגנית מעולם , לא בהרכבה האנושי ולא בתביעותיה ותחומי פעילותה . הגל הראשון לא התמקד רק במאבק על זכות ההצבעה , ובניגוד לדימוי המקובל , מרבית הסוגיות המעסיקות את הפמיניזם של ראשית המאה ה21– כבר העסיקו , במידות שונות של עוצמה , גם את התנועה בראשיתה . הפרטי והציבורי בחברה היהודית בהיסטוריוגרפיה של החברה היהודית מסומנת התקופה של אמצע המאה ה19– וראשית המאה ה20– כעידן של התרחבות האמנסיפציה החברתית והפוליטית . שערי החברה הסובבת נפתחים לפני יהודים , אם כי לא בלי שגילויים ישנים וחדשים של אנטישמיות נלווים אליהם . הגירה , חילון וטמיעה הם שלוש תופעות הנכרכות זו בזו בסיפר של החברה היהודית , אך מסיפר הנשים היהודיות אנו יכולים לעמוד על האופנים השונים שבהם עיצבו התהליכים האלה את עולמן . בקהילות היהודיות במזרח אירופה לא היתה ההבחנה בין הפרטי לציבורי כה מרכזית כמו שהיתה בעולם הבורגני שצמח בחברה המערבית . אמנם היתה חלוקת כוח בין גברים לנשים שהתבססה על מניעת נגישות נשים לעולם התורה ולתפקידים הדתיים הציבוריים , אך ציפו מנשים מתוקף הנסיבות להשתתף בפרנסת המשפחה , השתתפות שמשמעה בין היתר יציאה לשוק העבודה . דווקא תנועת ההשכלה והחשיפה לתרבות האירופית המערבית יצרה מציאות כלאיים . משום שבתפיסה המסורתית ציפו מגברים ללמוד לימודי קודש , ואילו בנות לא נדרשו לכך , הקדימו נשים לזכות בהשכלה הכללית ובכך נחשפו ראשונות לתהליכי המודרניזציה והחילון . אלא שבאופן פרדוקסלי , המשכילים היהודיים שעודדו חינוך שווה לגברים ולנשים ציפו שהנשים ירכשו חינוך ברוח האיכויות שנדרשו מהמעמד האירופי הבורגני . גברים במזרח אירופה , בייחוד המבוססים שבהם , הבורגנים , שלעתים קרובות עברו תהליכי חילון , ציפו שנשיהן יהיו משכילות אבל לא יעבדו בשכר ויתמסרו לבית ולאמה 5 ת , כמו יתר בנות המעמד הבינוני המערבי . נשים יהודיות במזרח אירופה מצאו את עצמן בעמדות אמביוולנטיות . הן היו עצמאיות בזכות השכלתן והשתתפותן בשוק העבודה , אך דווקא החילון וקבלת הדפוסים התרבותיים של הסביבה הלא–יהודית דחפו אותן לאמץ את המודל הבורגני של האם והרעיה ולוותר על השתתפותן בשוק העבודה . וכך פעלו על נשים יהודיות במפנה המאה ה19– החילון והחשיפה לעולם המודרני בשני אופנים סותרים . האחד עודד נשים לדבוק בחלוקת תפקידים מגדרית ולראות בעצמן בעיקר אמהות ורעיות – אלא שחלוקת תפקידים זו קיבלה הגדרה ומשמעות חדשה , "מודרנית . " האחר הביא לידי כך שנשים הפנימו את השיח הגברי הדומיננטי שבו יש העדפה לתחום הציבורי , וחיפשו דרכים להיכנס לזירה הציבורית . וכך היו נשים שנתפסות כא–פוליטיות לחלוטין ולידן נשים שהצטרפו לתנועות פוליטיות , שביקשו לשנות את החברה המזרח אירופית מבפנים , בעיקר תנועות סוציאליסטיות שהבטיחו שוויון לנשים ( כגון רוזה לוקסמבורג , ( או תנועות שביקשו למצוא את הגאולה ברעיון הלאומי–הציוני ( כגון רחל ינאית–בן–צבי . ( לעומת המצב במזרח אירופה , היתה ההגירה למערב מלווה במגמות חזקות של השתלבות נשים יהודיות במעמד הבורגני המתרחב . ההשתלבות נתפסה במושגים של אימוץ נורמות חיים ודפוסי התנהגות של החברה הכללית , שדגלו במידה רבה בהבחנה בין הפרטי לציבורי . תפיסה זו מיקמה את הנשים בספירות הנשיות ולא אחת לוותה באימוץ מושג ה"גברת , " האישה העדינה , החלשה , הזקוקה להגנה . הרצון להיטמע בחברה הסובבת יצר לחצים לחילון . נשים בחרו בדרכים שונות . מקצתן העתיקו את סוגיית הזהות היהודית לעולם הפרטי במובן של 'היי יהודייה בביתך ובת סביבתך בצאתך . ' בתהליך הפרטה זה , בין שהיתה הזהות בגרסה המערב–אירופית שביקשה לראות ביהדות דת , ובין שהיתה בגרסה האמריקנית שראתה ביהדות אתניות , היתה התוצאה שנשים חילוניות–מהגרות שהיו האחראיות לחינוך הילדים ולנעשה בבית היו לסוכנות שימור של מסורת יהודית , אף יותר מגברים . את הזהויות האלה נשאו עמן רבות מהן גם כאשר בחרו להצטרף לתנועת הנשים . היו שהמירו את ההשתייכות לקהילה הדתית האורתודוקסית בהשתייכות לקהילה רפורמית . אחרות מצאו את עצמן באיגודים מקצועיים אמריקניים או במסגרות תרבותיות לדוברי יידיש . ההגירה מן הכפר אל העיר ומהמזרח מערבה היא חלק מהתהליכים המרכזיים של העידן המודרני . ליהודים היתה זו חוויה מעצבת גם במפגש עם החברה הלא–יהודית וגם בשינויים שהתרחשו בתוך החברה היהודית עצמה . אופני השינוי קשורים גם בחברה המארחת . למשל , בארה"ב היו המהגרות היהודיות חשופות לעולם החילוני בהיותן מועסקות בבתי החרושת , רחוקות מהבית , ומשום כך היתה ההשתלבות התרבותית שלהן מהירה יותר מזו שבאנגליה . באנגליה עבדו נשים יהודיות צעירות בביתן או במסגרות עבודה שבתוך הקהילה ובבעלות יהודית , ולכן היה תהליך חשיפתן לתרבות המערבית המודרנית הדרגתי יותר . קשיי ההסתגלות לתנאי החיים החדשים וקשיי הפרנסה של
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|