|
|
Page:55
נשים יהודיות בגל הראשון של הפמיניזם בעולם חנה הרצוג המבט הפמיניסטי מבקש לחלץ את קולן של הנשים בהיסטוריה , שנכתבה במשך דורות מנקודת ראותם של הגברים . וזאת לא רק כהוספה של פרק נשכח , אלא כבחינה מחודשת של ההיסטוריוגרפיה הדומיננטית . הגישות הפמיניסטיות מציעות ביקורות נוקבות על התביעה לספר סיפור אוניברסלי אשר אינו מכיל את ניסיון חייהן של קבוצות שהודרו לשוליים ובהן הנשים . ביקורת זו מבקשת לא להתייחס לכל הנשים כקטגוריה אחידה אלא לבדוק גם קווי דמיון ושוני בין קבוצות שונות של נשים . ומכאן שגם בחינת מקומן ותפקידן של נשים יהודיות בהתעוררותן ובהתפתחותן של תנועות הנשים בעולם , שלחמו למען שוויון הנשים , מצטרפת לשורה של מחקרים פמיניסטיים המאתגרים את הסיפר הדומיננטי ומציעים תמונת עולם מורכבת , ולא אחת מסוכסכת ורווית סתירות . נשים וסיפר המודרניות לסיפר הדומיננטי , לסדר החברתי המודרני , שהתגבש בשלהי המאה ה19– וראשית המאה ה , 20– אופייניים תהליכים גוברים של רציונליזציה ובידול מוסדי . תהליך המודרניזציה נתפס כהתמסדות ההפרדה בין שתי ספירות חיים – הציבורית והפרטית . הציבורית מזוהה עם העולם הכלכלי והפוליטי , ואילו הפרטית – עם העולם הביתי , האינטימי . אף שההבחנה בין שני התחומים התמסדה רק בעידן המודרני , ההבדלים הביולוגיים בין המינים משמשים צידוק להבדלים בתפקוד החברתי–המגדרי ולכינון אי שוויון של כוח ויוקרה בהסדרים החדשים . סיפר ההפרדה בין הספירות נתפס כסיפר אוניברסלי של + דמה , וכחלק בלתי נפרד מתהליך המודרניזציה . הביקורת הפמיניסטית מפנה את הדעת אל ההטיה המגדרית והמעמדית של סיפר זה , המסופר מנקודת ראותם של גברים בורגניים מערביים . בהיסטוריוגרפיה של הנשים עידן חדש זה הוא סיפר של הדרה וחסימה . ברוח התפיסות הבורגניות , נשים מופקדות על ביתן ומנועות מהשתתפות בשוק של העבודה והפעילות הפוליטית . השתתפות בשוק העבודה נתפסה כאילוץ כלכלי שנכפה עליהן , או כדבר זמני , למשל , בעת מלחמת העולם הראשונה כשגויסו נשים לשוק העבודה כ"חיל מילואים . " נשים בורגניות עוקפות איסורים נורמטיביים אלה ונכנסות לתחום הציבורי דרך מסלול ההתנדבות והארגונים הפילנתרופיים ( בפועל זו עבודה ללא שכר . ( פעילותן של נשים בעולם ההתנדבותי חושפת עוד מתח בסיפר המודרניות האוניברסלי . המודרניזציה נתפסה כתהליך של חילון והפרטה של הדת . אבל לא זו בלבד שתהליכים אלה לא נעשו אוניברסליים , אלא שההיסטוריה של הנשים , ובייחוד הנשים הבורגניות , מורה על כיוון הפוך . השתתפותן של הנשים בזירה הציבורית במסלול ההתנדבותי התאפשרה במקרים רבים באמצעות הכנסייה ובית הכנסת . למול סיפר ההפרטה של הדת עומד ניסיון הנשים – לנוכח הדרתן מהשוק ומהפוליטיקה – לאמץ דפוסי פעילות בעולם הדתי המאפשרים להן להשתלב בעשייה פילנתרופית בתחום הציבורי . המודרניות והחילון פעלו באופנים שונים על גברים ועל נשים . תנועת הנשים צמחה לא על רקע של הסדרים מסורתיים , אלא דווקא מתוך התמודדות עם תוצרי המודרנה והמקום שסומן לנשים בסדר החברתי החדש . סיפר תנועת הנשים חושף את הדרכים המגוונות שבאמצעותן הן התמודדו עם סדר חברתי חדש שדיבר בשפה של שוויון ו + דמה ובה בעת דחק את הנשים אל מחוץ לגבולותיו . מקובל לציין שלושה גלים בהתפתחותה של תנועת הנשים . הראשון הוא הגל הסופרג'יסטי ( המאבק על זכות הבחירה ) של שלהי המאה ה19– וראשית המאה ה . 20– השני הוא זה של המשיכו להיות חברים מן השורה במפלגה , אך משקלם הפוליטי והחברתי פחת במידה רבה מאוד , לאחר שעל התנועה הקומוניסטית עברה תמורה שהחזירה אותה לנתיב של פעולה פוליטית בהגמוניה של הפאן–ערבי 5 ת הנאצריסטית . לקריאה נוספת : Old Landed and Commercial Classes and of its Revolutionary Movements of Iraq : A Study of Iraq's Hanna Batatu , The Old Social Classes and the Internationalism . London : Ithaca Press , 1979 . 1948 : Arab and Jew in the Struggle for Musa Budeiri , The Palestine Communist Party , 1919- Press , 1990 . Israel , 1948-1965 . Berkeley : University of California Politics and the Arab-Israeli Conflict in Egypt and Joel Beinin , Was the Red Flag Flying There ? Marxist Princeton University Press , 1978 . Communists , Ba'thists , and Free Officers . Princeton :
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|