|
|
Page:44
יהודים בחיים הפוליטיים ברוסיה הסובייטית צבי גיטלמן לפני שנת 1917 היו היהודים באימפריה הרוסית מנועים מלכהן בתפקידים ממלכתיים , אלא אם כן היו מתנצרים . לא זו בלבד שמעולם לא כיהן יהודי בתפקיד של שר בממשלה או מושל , אלא שנמנע ממנו גם לעבוד בשירות הממשלתי . אפילו למקצועות כמשפטים או רפואה היתה כניסתם של יהודים מוגבלת , אף שבימיו של הצאר אלכסנדר השני ( 1881-1855 ) היתה הקלה מסוימת בהגבלות אלו . אבל גם אז לא יכלו רופאים יהודיים לקבל משרות בשירות הממשלתי או הציבורי . בזמסטבו ( הממשל האזורי ) סירבו למנות למשרות ממשלתיות יהודים , שהדבר הובטח להם הודות להצטיינותם בשירותם הצבאי הממושך , אלא אם כן היו מוכנים להתנצר . "הוועדה לשיפור מצבם של היהודים" שמינתה הממשלה המליצה בפני מועצת המדינה בשנת 1861 לקבל יהודים בעלי תארים אקדמיים גבוהים לשירות המדינה . בסוף שנות ה60– אמנם נתקבלו כמה מן העוסקים ברפואה לחיל הרפואה ולאחר מכן גם לשירות הציבורי בכל חלקי האימפריה , זולת הערים הראשיות , סנט פטרבורג ומוסקבה . אבל בשנות ה80– שוב נסגרו שערי השירות הרפואי והמשפטי בפני יהודים . בשלהי המאה ה19– ובראשית המאה ה20– השתייכו רוב היהודים הפעילים בפוליטיקה על שורות הציונים וה 58 נד . באפריל 1917 ביטלה הממשלה הזמנית שבאה במקום המשטר הצארי את כל ההגבלות שהיו מוטלות על קבוצות אתניות ודתיות . הדבר הזה פתח את השער לפעילות פוליטית אינטנסיבית של יהודים ושל בני מיעוטים אחרים . באוקטובר כבר היו בתנועה הציונית 300 , 000 חברים שהיו מאורגנים ב 1 , 200– סניפים . מכיוון שה"חברות" בהסתדרות הציונית היתה כרוכה אז רק ברכישת ה"שקל , " ניתן להניח שחברים רבים בהסתדרות הציונית לא היו אלא צופים פסיביים , ולא משתתפים פעילים . הבונדיסטים , לעומת זאת , היו מעורבים למדי בפעילויות של תנועתם הסוציאל–דמוקרטית , תומכת היידיש והממוקדת בתפוצות . בדצמבר 1917 הכריז הבונד שמספר חבריו הגיע ל . 33 , 700– מספר חבריהן של מפלגת הפועלים היהודית הסוציאליסטית המאוחדת , של פועלי ציון ושל המפלגה הפולקיסטית היה קטן יותר . כל המפלגות האלה היו חילוניות בהשקפת עולמן . בצדן היו גם כמה קבוצות דתיות קטנות . בבחירות לקהילות המקומיות התברר כי התנועה הציונית היא בעלת הכוח החזק ביותר , אף כי כוחן המאוחד של המפלגות הסוציאליסטיות לא נפל ממנה בהרבה . בבחירות לקונגרס הלאומי היהודי ( שמעולם לא נתכנס ) קיבלו הציונים כ 50 % – מהקולות , הסוציאליסטים כ 15 % – והדתיים כ . 12 % – ולבסוף , בבחירות לאספה המכוננת , שהיתה אמורה לנסח חוקה לרוסיה הבתר–צארית אבל פוזרה עד מהרה בידי הבולשביקים , זכו הציונים והדתיים ב 417 , 215– קולות מ 498 , 198– הקולות שניתנו למפלגות יהודיות . לבונד ניתנו קצת יותר מ 31 , 000– קולות . מכל מקום , בשנת 1921 פיזרו הבולשביקים את כל המפלגות היהודיות , להוציא אחת , ואסרו או הגלו את מנהיגיהן . אלה שלא נאסרו היגרו לחוץ לארץ , המשיכו את פעילותם הפוליטית במחתרת , פרשו כליל מהפוליטיקה , או הצטרפו למפלגה הקומוניסטית . המסלול היחיד לפעילות פוליטית נותר במפלגה הקומוניסטית הרוסית , שנקראה לאחר זמן מה המפלגה הקומוניסטית הכול–ארצית , או המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות . בניגוד לאמונה המקובלת , רק יהודים מעטים תמכו בבולשביקים לפני המהפכה . מבין 21 חברי הוועד המרכזי של המפלגה באוגוסט 1917 היו שישה ממוצא יהודי , אף שאיש מהם לא היה מזוהה כחבר הקהילה היהודית , לא דיבר שפות יהודיות ולא שמר על אורח חיים יהודי . במפקד שנערך במפלגה הקומוניסטית ב , 1922– היו רק 958 יהודים שהצטרפו אליה לפני שנת , 1917 שעה שמספרם של כלל חברי המפלגה בחודש ינואר – 1917 פחות משנה לפני שתפסו הבולשביקים את השלטון – הגיע ל . 23 , 600– פחות מ 5 % – מכלל 19 , 562 חברי המפלגה היהודיים בשנת 1922 היו בולשביקים לפני שנת . 1917 ב , 1917– שנת המהפכה , רק 1 , 175 יהודים הצטרפו למפלגה הבולשביקית , על פי נתוני מפקד המפלגה משנת . 1922 ואולם בשנת 1926 היו היהודים רק 1 . 5 % מהאוכלוסייה הסובייטית , אבל שיעורם במפלגה הגיע ל 4 . 3 % – ( אף שירד מ 5 . 2 % – של שנת . ( 1922 ההערכה היא שבשנת 1940 עדיין היו היהודים בין 4 % ל 5 % – מכלל חברי המפלגה , שעה שבאוכלוסייה היו רק . 1 . 8 % מספר היהודים חברי המפלגה עלה מבערך 20 , 000 בראשית שנות ה20– לכמעט 50 , 000 בשנת 1927 והגיע עד כדי 294 , 774 בינואר . 1976 מכל מקום , באותה שנה ירד חלקם של היהודים במפלגה מבערך 4 % ל , 1 . 9 % – עדיין יותר מחלקם היחסי באוכלוסייה , שהגיע בשנת 1970 ל . 0 . 88 % – חברי המפלגה הקומוניסטית היו 13 . 3 % מכלל האוכלוסייה היהודית , הרבה יותר מאשר באיזו קבוצה לאומית שהיא בברית המועצות ( בקרב הרוסים , למשל , היו חברי המפלגה רק . ( 7 % רווחו השערות רבות בנוגע לייצוג היתר של יהודים בעמדות הגבוהות של המפלגה הבולשביקית בשנים הראשונות של
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|