|
|
Page:43
האיגודים המקצועיים , בשל מאמציה של התנועה הקומוניסטית העולמית להשתמש בהם וב"חוג הפועלים" לחדירה אל תנועת העבודה האמריקנית . הפלג הקומוניסטי הובס לבסוף . אך מאבק השליטה שהתחולל בתוך האיגודים הותירם חלשים , על סף פשיטת רגל , ומספר חבריהם היהודיים פוחת והולך . כהונתו של הנשיא פרנקלין ד' רוזוולט וחוקי העבודה שהנהיג ממשלו בשנות ה30– של המאה ה20– הצילו את האיגודים מהרס מוחלט . מלחמת העולם השנייה הביאה איתה חוזים צבאיים ושיפור ברמת השכר ובתנאי העבודה . ואולם בשלב הזה כבר לא היו יהודים רבים בחברי האיגודים היהודיים . הפסקת ההגירה צמצמה את מספר הפועלים החדשים המצטרפים לתעשיית ההלבשה , ואילו ניעותו של מעמד הפועלים היהודי הוציאה את העובדים ממפעלי הייצור והעבירה אותם למסחר קמעונאי ולמקצועות הצווארון הלבן . אחרי המלחמה נותרה הנהגת האיגודים המקצועיים יהודית בעיקרה , אך לא כן הפועלים . עידן הפרולטריון היהודי היה להיסטוריה . כמעט מראשיתה של תנועת העבודה היהודית יכלו צופים חדי עין להבחין בנטייה לדה–פרולטריזציה בקרב הפועלים היהודיים . רק מקצתם של ילדי המהגרים הלכו בעקבות הוריהם אל המפעלים . ב1914– היו היהודים יותר מ 80 % – מפועלי תעשיית בגדי הגברים ; ב1950– כבר היה שיעור היהודים בה פחות מ . 30 % – תולדות יהודי אמריקה מעידות כי ההורים המהגרים הקריבו קורבנות אינספור כדי לשלוח את בניהם לאוניברסיטה ואת בנותיהם להשלים את השכלתן התיכונית . המהגרים רצו שיהיה לילדיהם עסק משלהם , או שימצאו עבודת " צווארון לבן , " או שירכשו מקצוע חופשי , והצליחו בזאת . ב1910– עסקו יותר מ 60 % – מכוח העבודה היהודי במקצועות הצווארון הכחול ; עשרים וחמש שנים אחר כך היו יותר מ 60 % – מן היהודים מועסקים במקצועות הצווארון הלבן . תנועת האיגודים המקצועיים היהודיים היתה ביסודה תופעה של דור אחד . היא פעלה להכנסת היהודי המהגר אל התלם של כוח העבודה ואורח החיים האמריקני . בשיאה היא העניקה ליהודים כוח . ריכוזם בתעשיית ההלבשה אפשר להם ליהנות מכוח כלכלי ממשי , באמצעות פעילות קולקטיבית דוגמת השביתה . תנועת העבודה היהודית תרמה גם לזהות היהודית . היא הפגישה יהודים סביב יוזמות משותפות , ובאמצעות עיתונות היידיש , שירת היידיש וספרות היידיש , שהיו כולן קשורות באיגודים המקצועיים , גם תרמה תרומה חשובה לתרבות היהודית האמריקנית . תנועת העבודה היהודית תרמה תרומה חשובה גם לתנועת העבודה האמריקנית . איגודים יהודיים הדוגלים בסוציאליזם היו חלוצי שיתוף הפעולה בין העובדים להנהלה , ושימשו כמעבדות לבחינת תוכניות רווחה חברתיות דוגמת שבוע עבודה של 45 שעות בחמישה ימים , חופשות בתשלום , ביטוח רפואי וקצבת אבטלה , תשלומי פנסיה , כיסוי הוצאות טיפול רפואי , הקמת מתקנים של חינוך ופנאי , קופות מלווה וחיסכון , וקואופרטיבים לדיור זול . כמה מן התוכניות הללו יישמה כעבור זמן ממשלת רוזוולט ב"ני 5 דיל , " ומקצתן קיימות עד היום . לקריאה נוספת : Brace Javonovich , 1976 . Irving Howe , World of Our Fathers , New York : Harcourt York : KTAV , 1969 . Melech Epstein , Jewish Labor in the U . S . A ., 2 vols ., New Indiana University Press , 1985 . Immigrant Radicals , 1880-1920 , Bloomington : Gerald Sorin , The Prophetic Minority : American Jewish אירוע טראומתי נתן דחיפה אחרונה לארגונם של פועלים יהודים באיגודים היהודיים – שריפה שפרצה בבית חרושת לביגוד בניויורק . בשריפה נספו 146 עובדים , רובן נשים , שלא יכלו להיחלץ מהבניין כיוון שבעל המפעל נעל את דלת היציאה כדי למנוע גניבות בידי הפועלות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|