|
|
Page:35
משופרים . איגודים מקצועיים וארגונים רדיקליים יהודיים סיפקו ל"גרינערים" את השירותים החברתיים והכלכליים שהם היו זקוקים להם נואשות , ואלה כללו הכשרה מקצועית , הלוואות ללא ריבית , תשלום דמי אבטלה וטיפול רפואי . תנועות הפועלים היהודיות , כדוגמת הקבוצות שהיו מרוכזות סביב הבירו אינטרסינדיקאל ( ששמו שונה אחר כך לקומיטה אינטרסינדיקאל , ( סיפקו למהגר שזה מקרוב בא סביבה מוכרת , שבה יכול היה לדבר בשפת האם שלו , ולהיזכר בחיים ב"ביתו הישן . " התנועות הפוליטיות והאיגודים המקצועיים של הזמן הראשון חיזקו את הרגשות האלה בכך שפיתחו שורה של תוכניות תרבותיות וחינוכיות יהודיות , כולל הפקות תיאטרון , ספריות להשאלת ספרים והרצאות לקהל הרחב . עיתונות יידיש בחיתוליה הפיצה מידע על מצבם של המהגרים , ובה בעת סיפקה לקוראיה חדשות מעודכנות על העולם היהודי ועל העולם בכלל . מן ההתחלה התחבטו מנהיגי האיגודים המקצועיים והתנועות הרדיקליות של היהודים במערב אירופה בדילמה מביכה . מצד אחד , הם היו מחויבים ליצירת מה שהגדירו הגדרה רופפת : תרבות יהודית "מתקדמת . " זו התבססה על חיי היומיום של יהודי רוסיה ופולין דוברי היידיש ועתידה היה אמור לצמוח מתוך מאבקם היומיומי של פועלים יהודיים על זכויותיהם . אך יחד עם זאת , בניגוד למתנגדיהם הציוניים , ראו לנגד עיניהם רוב המנהיגים היהודיים הרדיקלים במערב אירופה חברה עתידית שבה לא תתקיים עוד חלוקה אתנית , דתית ומעמדית . ולפיכך היה על היהודים , לטענתם , ללכד כוחות עם עובדים אחרים בארצות החדשות שאימצו לעצמם , במקום לחלום על מולדת יהודית נפרדת ל"לאום יהודי" שאינו קיים . מבחינות רבות הקבילה הדילמה שלהם לזו של ה"בונד , " התנועה הסוציאליסטית היהודית ברוסיה . ההבדל ביניהן היה נעוץ , כמובן , בעובדה שאפשרויות השתתפות היהודים בחברה הרחבה יותר היו גדולות לאין ערוך במערב אירופה מאשר תחת המשטר הצארי . לכן , וחרף כל הדיבורים על אודות שמירה על אוטונומיה תרבותית יהודית , שימשו תנועות העבודה והתנועות הפוליטיות היהודיות במערב אירופה יותר ויותר סוכני התערות תרבותית בסביבה הכללית . לצד תוכניות שהעלו על נס את החיים במזרח אירופה ועסקו בהכנה למהפכה הבלתי נמנעת , ניהלו איגודים מקצועיים וארגוני שמאל יהודיים קורסים להנחלת שפתה ותרבותה של ארצם המאומצת . ובהגדירם את אופני ההתנהגות הפוליטית , החברתית והכלכלית למען המהגר החדש , הכשירו אותו התנועות הללו גם , מבלי משים , להיעשות אזרח טוב יותר . תהליך ההתערות התרבותית הואץ בשנות ה20– של המאה ה , 20– כאשר מפלגות ואיגודים מקצועיים קומוניסטיים בכמה מארצות מערב אירופה שילבו רבים מארגוני המהגרים במסגרותיהם שלהם . עקב כך פינו את מקומם בהדרגה אווירת הקונספירציה והמעשה המהפכני של מנהיגי המהגרים היהודיים של הזמן הראשון לפעילות הממושמעת של נאמני המפלגה . כשהגיעו שנות ה , 30– ראו תנועות כגון המפלגה הקומוניסטית הצרפתית ותומכיהן בתנועת הפועלים בארגונים היהודיים ברכה וקללה בעת ובעונה אחת . מצד אחד , שימשו ההשכלה והמסורת המיליטנטית המושרשת של חבריהם מכשירים אידיאליים להפצת תעמולה רדיקלית בקרב דוברי היידיש . אבל מהצד האחר , קיומן של חטיבות "שפה" נפרדות באיגודים מקצועיים ושל "תת–חטיבות" בתוך מפלגות כלליות הקשו את שילובם של פועלים יהודיים בהתארגנות הארצית . המשך קיומן גם עמד בסתירה למאמצי הקומוניסטים לרכוב על גלי הלהט הלאומי נוכח המלחמה הממשמשת ובאה . עד סוף שנות ה30– כבר נעלמו כליל החטיבות היהודיות הנפרדות במפלגות הרדיקליות ובאיגודים המקצועיים הארציים ברוב ארצות אירופה המערבית , למעט בכמה תחומים כלכליים שבהם היו היהודים מרוכזים . אירוני הדבר , שבאותה העת ממש שבה החלה תנועת האיגודים המקצועיים היהודית לשקוע , העמיקה חדירתן של תנועות פוליטיות רדיקליות אל תוך חיי הקהילה היהודית המערב אירופית . בעיני מהגרים רבים – וגם בעיני רבים מהצעירים היהודיים ילידי המקום – נראה הקומוניזם בשנות ה30– ככוח היחיד הנאבק באורח פעיל נגד הפאשיזם והאנטישמיות מבית ומחוץ . תנועות קומוניסטיות הפגינו נוכחות בולטת ביותר בהפגנות ובעצרות שנערכו בשכונות היהודיות במרוצת העשור . עם זאת לא ראו פעילי המפלגה בעין יפה את הפעילות היהודית העצמאית , והקפידו לפקח על פעילויות של "ארגוני חזית" יהודיים , שנוצרו כדי למשוך יהודים ילידי המקום ומהגרים מבוססים יותר , שלא היתה בהם נכונות להצטרף לתנועות שמאל מושבעות . כל אימת שהדבר היה אפשרי , הם עמדו על הצטרפות התומכים היהודיים לתנועות "החזית העממית , " המשלבות את כל מרכיבי האוכלוסייה למאבק משותף נגד הפאשיזם . וכמו באמריקה , עתידה היתה הברית הבעייתית בין פעילים יהודיים לתנועה הקומוניסטית במערב אירופה לבוא אל קצה בספטמבר , 1939 עם חתימת החוזה לאי–התקפה בין ברית המועצות לשעבר לגרמניה הנאצית . תחילתה של המלחמה הקרה בשנות ה50– עתידה היתה לחרוץ סופית את גורל האיגודים המקצועיים והתנועות הרדיקליות של המהגרים היהודיים במערב אירופה . ואולם , אף בטרם עליית המגמה האנטי–קומוניסטית והגילויים על האנטישמיות של סטאלין , אירעו התפתחויות אחרות , בתקופה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|