|
|
Page:25
של ישותן הקודמת . עד שנת 1914 החלה רק בקושי התאוששותן של אותן מפלגות . אחרי מהפכת 1917 ברוסיה הסובייטית מלחמת העולם הראשונה , שסימנה את תחילת התקופה המכונה לפעמים "מלחמת שלושים השנה השנייה" ( 1945-1914 ) או לחלופין "המאה הקצרה" , ( 1991-1914 ) פתחה עידן חדש במהותו בהיסטוריה של האנושות בכללותה , של אירופה , של העם היהודי , ובתוך כך גם של הסוציאליזם היהודי . מנקודת מבט יהודית , אחת ההשפעות המרחיקות לכת ביותר של המלחמה ושל התקופה שבאה מיד לאחריה היתה התפנית שביצעה אמריקה לכיוונה של מדיניות בדלנית ואנטי–הגירתית . ב , 1924– עם סגירתם למעשה של השערים בפני הגירה המונית ממזרח אירופה , תנועות הפועלים והתנועות הסוציאליסטיות של היהודים בארצות הברית מצאו את עצמן במשך הזמן חסרות יכולת לגייס חברים חדשים דוברי יידיש , והחלו לאבד את תכלית קיומן כישויות אתניות במובהק . מצד אחר , מאחר שמספרם של יעדי הגירה חלופיים הצטמצם והלך , נעשתה ארץ–ישראל לראשונה לא רק בחירה אידיאולוגית , אלא גם מקום מפלט . עובדה זו הובילה לצמיחתה הניכרת של התנועה הסוציאליסטית היהודית שפעלה בה , דבר שבא לידי ביטוי בהתחזקותה של ההסתדרות הכללית של העובדים העבריים בארץ–ישראל ( שבעת ייסודה ב1920– מנתה 4 , 433 חברים וכעבור שש שנים הכפילה את כוחה פי חמישה ;( בהתחזקותן של "אחדות העבודה" ו"הפועל הצעיר , " שהקימו יחד את מפא"י ב ; 1930– ובשליטתה של מפא"י בהסתדרות הציונית העולמית ובפוליטיקה של היישוב מ1934– ואילך . מנגד היתה ההיסטוריה של הסוציאליזם היהודי במזרח אירופה , בתקופה שלאחר , 1914 מורכבת במידה יוצאת מגדר הרגיל , וקשה מאוד לסכם אותה בדרך פשוטה וישירה . שתי התפתחויות מרכזיות חברו ליצירת מצב שהיה שונה בתכלית מזה שהתקיים באזור לפני מלחמת העולם הראשונה . ראשית , המהפכה הבולשביקית של אוקטובר 1917 וייסוד האינטרנציונל הקומוניסטי השלישי ( הקומינטרן ) שמרכזו במוסקבה , בינואר , 1919 יצרו קרע אידיאולוגי עמוק בין המחנה הקומוניסטי למחנה הלא–קומוניסטי בתוך התנועה הסוציאליסטית הכללעולמית – והמפלגות הסוציאליסטיות היהודיות בכלל זה . שנית , המלחמות שהתחוללו ברחבי מזרח אירופה בשנים 1920-1914 הסתיימו בחלוקת האוכלוסייה היהודית של רוסיה הצארית לשעבר ( כשישה מיליונים נפש , ( פחות או יותר שווה בשווה , בין רוסיה הקומוניסטית ובין מדינות הלאום האנטיקומוניסטיות העצמאיות החדשות : פולין , לטביה , ליטא ורומניה ( באסטוניה ובפינלנד חיו כמה אלפי יהודים בלבד . ( באורח בלתי נמנע , התפתח הסוציאליזם היהודי משני עברי הגבול הפוליטי – וחשוב מזה , האידיאולוגי – באופנים שונים לחלוטין . לכאורה , מחייב ההיגיון כי ייסודה של דיקטטורה חדמפלגתית ברוסיה הסובייטית היה צפוי לחסל עד מהרה את הסוציאליזם היהודי . אחרי הכול , האידיאולוגיה הבולשביקית שגרס לנין מאז , 1903 ובעקבותיו סטאלין מאז , 1913 טענה תמיד כי היטמעות מהירה היא הפתרון המציאותי היחיד לשאלה היהודית . אחרי שהמפלגות היהודיות הסוציאליסטיות פורקו כמעט כולן עד 1921 ( להוציא שני ארגונים שוליים , שהורשו להמשיך להתקיים עד , ( 1928 היתה הדרך פתוחה , להלכה , למדיניות עקיבה של אינטגרציה . הדבר הזה לא קרה , לפחות במהלך שנות ה20– ( תקופת המדיניות הכלכלית החדשה – הנא"פ , ( בגלל שני גורמים שונים . מצד אחד היה דלדול עצום במצב הכלכלי של היהודים , עקב המלחמות , הפוגרומים והמדיניות הקומוניסטית של הפקעת רכוש ושלילת זכויות מן המעמד הבורגני והזעיר בורגני – מצב קטסטרופלי שממש זעק להתערבות ממשלתית מוגדרת וממוקדת . מן הצד האחר ניצבה שרירה וקיימת העובדה הבסיסית שהדגיש דרגומאנוב שנים רבות לפני כן . אם אינטגרציה משמעה , למעשה , לא אינטרנציונליזם מופשט כלשהו , אלא רוסיפיקציה , הרי זו תעורר בהכרח התנגדות בקרב העם האוקראיני והעם הביילורוסי , שבקרבם חיה מרבית האוכלוסייה היהודית . ואולם המדיניות הסובייטית בשנות ה20– היתה מכוונת נגד הרוסיפיקציה וביקשה דווקא לעודד את הלאומים הלא–רוסיים לפתח את שפתם , תרבותם ומסגרותיהם תחת עינה הפקוחה של מוסקבה – מדיניות שכונתה קו W ניזציה ( מלשון שורש : לאפשר לכל לאום להכות שורש . ( התוצאה הסופית היתה אמורה להיות שרשרת של תרבויות מובחנות הנטועות בשפות הסובייטיות השונות , " סוציאליסטיות בתוכנן , " אך "לאומיות בצורתן . " על רקע זה עודדה המפלגה הקומוניסטית את הסקציה היהודית במסגרתה ( היבסקציה – שנוסדה ב ( 1918– לראות בעצמה לא משרד טכני גרידא , האחראי לקשר עם האוכלוסייה הדוברת יידיש , אלא גוף שנועד למלא תפקיד של הנהגה ( בשם המשטר הקומוניסטי ) בטיפוח מדיניות של "בניית אומה" בקרב האוכלוסייה היהודית . העובדה שאת היבסקציה איישו , במידה רבה , חברים לשעבר במפלגות הסוציאליסטיות היהודיות , תרמה לאמונה שהבולשביקים זנחו את תפיסתם מלפני שנת , 1917 ששללה את מעמדם של היהודים כלאום , ושהמפלגה הקומוניסטית התחייבה למדיניות שיוחסה בעבר לב 5 נד או לטריטוריאליזם יהודי סוציאליסטי .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|