|
|
Page:9
יהודים בפוליטיקה הליברלית במערב אירופה ובמרכזה מיכאל שורקין ההיסטוריה היהודית החדשה במערב אירופה ובמרכזה וההיסטוריה של הליברליזם קשורות זו בזו . הליברליזם הוא שאפשר את השתלבותם של היהודים בחיים האזרחיים הלא יהודיים של מערב אירופה ומרכזה , ואילו קריסתו של הליברליזם היא ששמה קץ לחיי רבים מהיהודים שם . כמי שנהנו מן הפוליטיקה הליברלית , גמלו היהודים טובה תחת טובה בכך שנעשו לתומכיו המושבעים ביותר של הליברליזם . לא כל היהודים היו ליברלים , ולא כל הליברלים קידמו את האינטרסים של היהודים , ואולם גורל היהודים במערב אירופה ובמרכזה קשור קשר בל יינתק לליברליזם , וברי כי אין מי שסבל מכישלונותיו של הליברליזם יותר מהיהודים . ליברליזם הוא בעת ובעונה אחת גם מערכת רופפת של רעיונות פוליטיים וכלכליים וגם סדר יום פוליטי ספציפי הנוגע למפלגות ספציפיות . ההגדרה הראשונה מורכבת מערכים שמקורם בראשית תקופת ההשכלה . אלה כוללים סובלנות דתית , חילון יחסי של המדינה , כלכלת שוק , קפיטליזם , ודגש על הפרט בניגוד לרעיון החברה הקורפורטיבית , ירושת העידן הפיאודלי . שלטון החוק ושוויון אזרחי – או לכל הפחות יחס עוין לכוח השרירותי , לבעלי האחוזות ולשלטון קורפורטיבי – אף הם ממהות הליברליזם . אבל ליברליזם כאידיאולוגיה ספציפית , שדוגלות בה מפלגות פוליטיות ספציפיות , לא בא לעולם אלא לאחר המהפכה הצרפתית . אף שאידיאולוגיה זו היתה שונה מארץ לארץ וממפלגה למפלגה , היו הליברלים שלאחר שנת 1789 שותפים למחויבות לשוק חופשי יחסית , ליוזמה הפרטית ולמתן הזדמנות קידום לפרט על פי הכישרון . הם נטו יותר להעדפת בעלי כישורים , ולא בעלי זכויות יתר , ונאבקו למען ממשל חוקתי ושוויון אזרחי . עם זאת , צריך להבחין בין ליברלים לבין דמוקרטים או רפובליקנים , שכן הראשונים חששו מן ההמונים והעדיפו להגביל את זכות הבחירה . לליברלים היהודיים קדמו אנשי האליטות היהודיות – יהודי חצר , בנקאים וספקי צבאות – שמימנו את שאיפותיהם של מלכים אבסולוטיים . מתוך ניצול נכונותם של השליטים האלה לאמץ השקפה פרגמטית יותר כלפי הדת ולהכפיף את המסורת לאינטרסים כלכליים ולשלטון הריכוזי , סייעו כמה עשרות היהודים האלה לנווט חצרות אירופיות לעבר מדיניות סובלנית יותר ולהשיג זכויות רחבות יותר לעצמם ולקהילותיהם . בפרוסיה ובצרפת היו כמה יהודים שניכסו רעיונות של ההשכלה כדי לטעון לזכויות היהודים . החשוב מכולם היה משה מנדלסון , שמצא בעלי ברית בקרב חוג קטן אך רב השפעה של פקידי ממשלה ופילוסופים ליברליים , ואחרי מותו מילאו כמה יהודים ברלינאיים , וילדיו בראשם , תפקיד פעיל בפריחה קצרת הימים של התרבות הליברלית . אחרי 1789 החלה הפוליטיקה הליברלית להתרחב אל מעבר לתחומם של אינטלקטואלים וחביבי החצר . בצרפת עצמה נטו יהודים להתלכד סביב כל ממשלה ולתמוך במרכיביה היותר ליברליים . אבל השתתפות פוליטית של ממש מצדם החלה בתקופת "מלוכת יולי" , ( 1848-1830 ) כאשר נכבדים יהודיים בכל הרמות התקשרו בברית גלויה עם המשטר האורליאני הליברלי בעליל . מנהיגים מקומיים באלזאס , למשל , גיבשו שותפות פורה עם התעשיינים הפרוטסטנטים הליברלים המתקדמים , שעלו לשלטון בפרובינציה בשנת . 1830 כמו כן החלו יהודים לעלות בסולם הדרגות של שירות המדינה והצבא , ואחדים מהם נבחרו למשרות ציבוריות בכל הרמות . אדולף כרמיה , שנבחר לבית הנבחרים , קשר קשרים הדוקים עם הקבינט כשנעשה למנהיג הקהילה היהודית של צרפת . בשנת 1848 נעשה כרמיה , יחד עם יהודי אחר , מישל גודשו , לשר בממשלה הזמנית של הרפובליקה השנייה . הוא שב למלא את התפקיד הזה בשנת 1870 ברפובליקה השלישית . הגם שמקצת יהודי צרפת היו מעורבים בפוליטיקה רדיקלית מאז שנת , 1848 הרי רובם ורוב הפוליטיקאים שצמחו מתוכם נותרו קרובים למרכז או למרכז–שמאל , ולא נטו למהפכנות . כמצביעים , נושאי משרות , פוליטיקאים וקציני צבא , היו היהודים הוותיקים בצרפת חסידים מושבעים של הסדר הליברלי ושל האינטרסים הכלכליים של המעמד הבינוני , בלי להתחשב בזהותו של השלטון . ואף שגילו נאמנות ללא סייג לממשלות רפובליקניות , הם לא אימצו את האידיאולוגיה הרפובליקנית הצרפתית ולא את הסוציאליזם , עד לפרשת דרייפוס . מהגרים יהודיים ממזרח אירופה היו עניין אחר . אלה היו קרובים לאין ערוך יותר למעמד הפועלים , הן מבחינה כלכלית והן מבחינה פוליטית . המצב במרכז אירופה היה מורכב יותר . תחילה הביא עמו הכיבוש הצרפתי אמנסיפציה ליהודים , אבל בתקופת הריאקציה הפוליטית והתרבותית שבאה לאחר מכן בוטלו רוב ההישגים . הליברליזם הגרמני נסוג לאחור ואיבד חלק רב ביותר מן הקוסמופוליטיות הנאורה שבו ללאומנות המושבעת . כמעט לא היו שם בעלי משרות או נבחרים יהודיים לפני , 1848 ולמעט מספר מצומצם של סופרים ואנשי רוח רדיקליים , כגון משה הס והיינריך היינה , נראה כי רוב היהודים היו שמרנים בדומה לשכניהם הלא יהודים מן המעמד הבינוני . המצב השתנה בשנת
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|