|
|
Page:8
והעברי של תנועת ההשכלה , אבל , שלא כרוב המשכילים בזמנו , התנגד להתערבותה של המדינה בחיי הדת של יהודי האימפריה . אחת ההצלחות המוחשיות של "חברת מפיצי השכלה , " בעשורים הראשונים שלאחר היווסדה , היתה קידומו וסבסודו של החינוך החילוני הגבוה בקרב יהודי רוסיה . כמו במקומות אחרים באירופה , נעשו רובם המכריע של בוגרי האוניברסיטאות היהודיים לרופאים ולעורכי דין , מקצועות שהיו , בשנות ה80– של המאה ה , 19– קבוצה ניכרת במקצועות החופשיים של רוסיה . יוזל גינצבורג , בשל העניין הרב שהיה לו בזכויות המשפטיות , שכר עורכי דין יהודיים מוכשרים , כגון מנשה מרגוליס וגנריך סליוזברג , והם המירו את השתדלנות המסורתית בצורה מודרנית , מבוססת משפטית , של פעילות ציבורית . בהתחשב בכך שעד שנת 1906 לא היה ברוסיה פרלמנט , ביקשו הפעילים היהודיים הליברלים להפעיל את מוסדות השלטון של המדינה ( ובייחוד המערכת המשפטית שלה , ( וכן את דעת הקהל ( באמצעות כתבי עת , ובכלל זה עיתונים יהודיים ליברליים בשפה הרוסית , ( כדי להגן על זכויות היהודים ולהרחיבן . בדומה לעמיתיהם הרוסיים , נמנעו הליברלים היהודיים ממדיניות מהפכנית מעין–משיחית , והעדיפו תחתיה "מעשים קטנים , " רפורמות מעשיות שנועדו להשיג יתרונות קונקרטיים של כאן–ועכשיו . כבר בשנת 1871 החלו עורכי דין יהודיים ליזום הליכים משפטיים נגד פקידי ממשל מקומיים בטענה שנכשלו בהגנה על יהודים במהלך פוגרומים , ולחתור לפיצוי כספי על נזקים שהוסבו לאוכלוסיות יהודיות מקומיות . תביעות כאלה הוגשו כמעט אחרי כל גל פוגרומים , בכלל זה אלה של 1883-1881 ושל . 1906-1903 ואף שלא הצליחו להשיג פסקי דין לטובת הקורבנות , בכל זאת , החל בראשית המאה ה , 20– הם נתנו הזדמנויות להרשעות לראווה של פקידי ממשל שנחשדו בשותפות למעשי אלימות נגד יהודים . יתר על כן , הזיכויים החוזרים ונשנים של יהודים שהואשמו בעלילות דם – בקוטאיס בשנת , 1878 בווילנה בשנת 1900 ובקייב בשנת – 1911 הקנו פרסום רב לעורכי דין כסליוזברג , אוסקר גרוזנברג ומקסים וינאוור . עד מפנה המאה הוקמה בסנט פטרבורג "לשכת הגנה" ( בתמיכה כספית של הבנקאי הוראץ גינצבורג , בנו של יוזל , ( והיא העניקה שירותים משפטיים חינם לקורבנות של אפליה אנטי–יהודית ברחבי האימפריה . התקדמות האמנסיפציה וההשתלבות היהודית ברחבי אירופה של המאה ה19– הציעו דגם שיהודים רוסיים , ליברלים ברוחם , לא יכלו להתנגד לו . ואף על פי כן הקמתו של אותו מוסד אירופי מובהק , הפרלמנט ( ה"ד 5 מה , " ככינויו ברוסית , ( שהוקם בעקבות המהפכה הרוסית של שנת , 1905 חשפה את זירת הכוחות השונה בתכלית שבה פעל הליברליזם ברוסיה . גינצבורג , וינאוור ואחרים הצליחו לשכנע את הממשלה הצארית לתת ליהודים שוויון זכויות פוליטי ( זכות הצבעה והצגת מועמדות לבחירה ) בתקופה שבה היו עדיין חסרים זכויות אזרח בסיסיות . הדבר הזה חיזק עוד יותר את נטייתם האינסטינקטיבית של מצביעים יהודיים להתארגן סביב סוגיות יהודיות ( כגון אפליה , ( נטייה שנטו עוד קודם לכן בשל הסממנים הלשוניים והתרבותיים שהבדילו בין יהודים ללא יהודים , ובשל ההוויה הרב–לאומית והרב–דתית של האימפריה הרוסית . הליברליזם היהודי ברוסיה התבטא אפוא לא רק בתמיכה ב + דמה כללית – כמו בגרמניה ובצרפת – אלא גם בהתלכדות סביב מפלגות פוליטיות וסביב התאגדויות יהודיות עצמאיות . הארגון הפוליטי הראשון שתמך בגלוי בסדר היום הליברלי היהודי , "האיגוד לשיווי זכויות" ( שבמייסדיו בווילנה בשנת 1905 היה ההיסטוריון שמעון דובנוב , ( לא הסתפק בזכויות אזרח , אלא פעל גם להשגת זכויות לאומיות . מן הצד האחר , הוא עמד גם על מילוי חובות לאומיות : חברות מחייבת של יהודים בארגונים קהילתיים ותשלום מס הכנסה חילוני , במקום המסים שהיו נהוגים אז על נרות לשבת ועל בשר כשר , וקידם בכך את ההפרדה הליברלית הקלאסית "בין הדת למדינה" בחברה היהודית . בשנת 1907 כבר היו לאיגוד יותר מארבעים סניפים מקומיים . "חברת מפיצי השכלה" התמסרה בינתיים לבנייה של בתי ספר יהודיים מתוקנים , קואופרטיבים יהודיים להלוואה ולחיסכון ומוסדות אשראי – אותם "מעשים קטנים" שנועדו להכניס לעידן המודרני לא רק את הפוליטיקה היהודית , אלא גם את העם היהודי . גורלו של הליברליזם היהודי–הרוסי היה , בסופו של דבר , דומה לזה של מקבילו הרוסי , משהאפילו עליו תנועות רדיקליות יותר , שהבטיחו לחסידיהן מהפכים עתירי תמורות וגאולה קולקטיבית . לקריאה נוספת : מאור , יצחק , שאלת היהודים בתנועה הליברלית והמהפכנית ברוסיה , 1914-1890 ירושלים , . 1964 Nathans , Benjamin , Beyond the Pale : The Jewish Tsarist Russia , 1900-1914 , New York , 1995 . Gassenschmidt , Christoph , Jewish Liberal Politics in Encounter With Late Imperial Russia , Berkeley and . Russia , " Contemporary Jewry 9 / 1 , 1987-1988 , pp . 47- Seltzer , Robert . "Jewish Liberalism in Late Tsarist London , 2002 . Gordon and the Crisis of Russian Jewry , Oxford , 1988 . Stanislawski , Michael , For Whom Do I Toil ? Judah Leib 66
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|