|
|
Page:374
שלה וגיוון המקצועות שבהם עוסקים אנשיה . שלא כבעלי המלאכה הנוצריים–האורתודוקסים , שהיו מציעים מוצרים איכותיים יותר במחירים נוחים יותר בכל תחומי המלאכה , עדיין היו היהודים העניים בסאלוניקי מיוצגים ייצוג לא מספק ברבות מהמלאכות ועסקו בעיקר באלו המכניסות פחות . היה ברור שחשוב ביותר להקנות חינוך מקצועי לבני המעמדות הנמוכים , שהם 80 % מהקהילה היהודית . בשנת 1877 הוקם בסאלוניקי בית ספר לחינוך מקצועי לנערים . לימדו בו עשרים מלאכות שונות , אבל עדיין היתה קיימת בקרב יהודי סאלוניקי דעה קדומה נגד עבודת כפיים ששכרה נמוך בהשוואה לעיסוק במסחר , שגם הלימודים שהיה צריך ללמוד כדי לעסוק בו היו קצרים יותר . במאבק בדעה קדומה זו הופעלו כמה אמצעים , לרבות מסע תעמולה בעיתונות והקמתן של אגודות מיוחדות להעלאת יוקרתם של בעלי המלאכה . אגודות אלו הרחיבו את פעולותיהן לעידוד המלאכה גם על פני הקמת בתי ספר ערב שבהן יכלו עובדים ללמוד גם שיטות תמח 7 ר וגם קריאה בעיתונים . התפשטות השפה הצרפתית צמצמה במידה ניכרת את השימוש בשפת הג'ודזמו , הלאדינו ( ר' מדור העברית ולשונות היהודים , ( ומילים צרפתיות חדרו לתוך שפה זו . ואולם בהזדמנויות רבות , כגון בעיתונים , במחזות תיאטרון ובתרגומי ספרות מערבית שהביאו עמם את רעיונות המודרנה , נבחרה שפת הג'ודזמו למכשיר היעיל ביותר להחדרת המודרניות . צירופן של שתי התרבויות האלה שבהן השתמשה האינטליגנציה הספרדית של הרבנים , המתרגמים , הסופרים , המחזאים וההיסטוריונים , ובהם יוסף נחמה , מיכאל מולכו , דוד פלורנטין , יצחק עמנואל , אלברטו מולכו ואחרים , תרם לפרץ חסר תקדים של פעילות אינטלקטואלית . בעקבות מסע ההסברה הזה עלה במידה ניכרת מספר התלמידים הנצרכים שלמדו בבתי הספר המקצועיים , בעיקר מאז החלו בתי הספר להעניק להם קצבה חודשית קטנה ולספק ארוחה חמה בכל יום . יוקרתם של בעלי המלאכה היהודיים נתחזקה בהצלחתה של תערוכת אומנויות המלאכה שנערכה בשנת , 1909 תערוכה ראשונה מסוגה בסאלוניקי . בשנת 1887 ייסדה כי"ח גם את בית הספר המקצועי הראשון לבנות . בשנת 1910 כבר הביאה הפופולריות של החינוך המקצועי לבנות להקמתן של סדנאות שבהן הן יכלו ללמוד כובענות , תפירת מחוכים וחזיות ועיצוב שמלות . המוכשרות ביותר מביניהן נשלחו ללמוד בצרפת ומשם חזרו כאומניות . הצלחתו של מפעל חינוכי זה הביאה להנהגת רפורמה גם בתלמוד–תורה וב"חדרים . " יצחק אפשטיין , שכבר רכש לו מוניטין כמורה לעברית בארץ–ישראל ושהה בלוזאן , שווייץ , ששם השתלם בפדגוגיה , התמנה בשנת 1910 למנהל החדש של בית הספר של כי"ח . אפשטיין האמין כי תרבות קודמת לידע . הוא אימץ את השיטה החינוכית של כי"ח והקנה מעמד שווה ללימודי השפה העברית , שהתבססו על ספרו החדשני " ללמוד עברית בעברית . " גישה חינוכית חדשה זו הוכנסה עד מהרה לרוב בתי הספר הדתיים , הפרטיים , ואפילו לבית הספר הגרמני הציוני שנוסד בשנת . 1910 הקניית צביון צרפתי לתרבותם של יהודי סאלוניקי חיזקה את אמונתם בערכים ובסגנון החיים של המערב . הם התקשרו עמוקות לכי"ח מתוך ידיעה שהודות לחינוך שזו הביאה אליהם הם עלו מתוך הפיגור של בדידותם . בסאלוניקי אכן התחוללו תמורות מופלגות בראשית המאה ה20– והיא נחשבה כעת למרכז מסחרי מודרני העומד במקום שני רק אחרי איסטנבול . בסאלוניקי יוחס דבר זה בעיקרו ליהודים , שהיו הכוח המניע של הפעילות הכלכלית והחברתית בעיר . ב35– שנות פעולתה של כי"ח בעיר עלה בידה לחנך 8 , 500 ילדים . בוגרי מוסדותיה החינוכיים החזיקו בעמדות מרכזיות בבנקים , בבתי המסחר , באדמיניסטרציה ובשירותים . התמורה החברתית–המקצועית היתה מהפכנית . יהודים עסקו כעת בכל המקצועות והיו מיוצגים בכל רובדי החברה . לא זו בלבד שהם היו אחראים עתה לתפקודה התקין של העיר , אלא שהם גם קבעו את הדינמיקה החברתית והפוליטית שלה . התעוררות המודעות החברתית בוגרי מוסדות החינוך של כי"ח ומוריהם , המרכזים התרבותיים והעיתונאים היהודיים הניעו רעיונות פוליטיים שהביאו להתעוררות גם בקרב המעמדות הגבוהים אבל גם עודדו את המודעות החברתית בקרב המקופחים . בין שנת 1865 לשנת 1942 הופיעו בסאלוניקי יותר מ60– עיתונים וכתבי עת יהודיים . ארבעים וחמישה מהם בשפת הלאדינו וחמישה בצרפתית . שלושה עשר מהם , הפופולריים ביותר , כולם כתובים בלאדינו , היו עיתונים סאטיריים , תשעה ציוניים , תשעה בעלי עניין כללי , חמישה סוציאליסטיים ואחד בעל נטייה מלוכנית . עיתונים אלה נתמכו בעיקר בידי קוראיהם ולא היו יכולים להמשיך בהופעתם אילולא נקנו בידי ציבור יודע קרוא . הפלורליזם האידיאולוגי שהשתקף מן העיתונות היהודית מעיד שהקהילה היהודית היתה גוף דינמי ושרווחו בה דעות פוליטיות רבות . סאלוניקי שימשה בראשית המאה ה20– מוקד חשוב לתרגומים ולעיבודים של יצירות קלאסיות מערביות ללאדינו : מהחולה המדומה של מולייר ( 1903 ) וייסורי ורתר של גתה ( 1906 ) ועד להמניפסט הקומוניסטי של מארקס ואנגלס . ( 1914 ) לא נפקד גם מקומן של יצירות עבריות חדשות : אהבת ציון של מאפו תורגם ללאדינו כבר ב . 1894– עקב התגברות הנטייה המערבית בין היהודים גברה גם
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|