|
|
Page:373
עצמו לארגון חדש של מערכת החינוך היהודית היה משה אלאטיני , יהודי עשיר ממוצא איטלקי . הוא עצמו זכה לחינוך מערבי כשלמד רפואה באיטליה . בשנת 1856 הקים קומץ יהודים משכילים יחד עם אלאטיני בית ספר מערבי ראשון בסאלוניקי . במארגניו היה ד " ר יוסף ליפמן , רב צרפתי מודרני משטרסבורג , שנעשה למנהלו של התלמוד–תורה . אף שתגובתם של הרבנים המקומיים גרמה בסופו של דבר לסגירת בית הספר , בחמש שנות קיומו הוא הוציא מתוכו קבוצת צעירים שהחלו להתכתב עם חברות אירופיות ולשפר את יחסיהם עם יהודי הקהילה . חברי הקהילה החלו להיווכח יותר ויותר ביתרונותיו של החינוך . מדינות כמו צרפת , בריטניה , יוון , איטליה וגרמניה , בשאיפתן להרחיב את השפעתן בסאלוניקי , פתחו בעיר החל ב1783– בתי ספר בנוסח מערבי וכן בתי ספר של המיסיונים השונים . בהעדר בתי ספר יהודיים מודרניים נהגו משפחות בורגניות יהודיות לשלוח את ילדיהן לבתי ספר אלה . בינתיים , בשנת , 1862 החלה חברת " כל ישראל חברים " מצרפת להקים באימפריה העותמאנית בתי ספר יהודיים חילוניים . תוכנית הלימודים של בתי הספר של כי " ח היתה צירוף של לימודי חול ולימודים דתיים , לימדו בהם שפה אירופית יחד עם שפות המקום ושקדו גם על הוראת מקצוע לבני העניים . בכל אופן , בסאלוניקי לא ניתן להקים בתי ספר מודרניים ממש כל עוד שלט הממסד הרבני בקהילה . בשנת 1872 נוצרה מהומה בשל אי גמישותם של הרבנים שיצאו להתקפה על השולחים את ילדיהם ללמוד בבתי ספר זרים . צעירים השיבו בגילוח זקניהם ובחילול שבת , כשהם מתעלמים מהאיום בחרם . המחלוקת הגיעה לשיאה עם התערבותו של הרב הראשי , שזימן את המשטרה התורכית לעצור יהודי צרפתי שאכל חזיר בפומבי . המושל התורכי ראה לעצמו חובה לשכך את כעסו של הקונסול הצרפתי שמחה על כך , וביטל את זכותו של הרב לצוות על מעצר . מאותו יום ואילך לא היתה בידי הרב סמכות של הנהגה חילונית . מושפעת מהערכים האירופיים , שאליהם נחשפה באמצעות קשריה המסחריים ובהשפעת החינוך המערבי , לא בזבזה האליטה של הקהילה את זמנה , ובית הספר היהודי–הצרפתי הראשון לנערים , שנקרא על שמו של משה אלאטיני , נפתח בסאלוניקי באוקטובר . 1873 בית הספר החדש נתמך בידי כי"ח , האגודה האנגלית–היהודית והקהילה . 60 % מהתלמידים שהיה בידם שילמו שכר לימוד . הגישה האידיאולוגית של הזדמנות שווה לכול ושל אחריותם של העשירים להתפתחותה של הקהילה נעשתה לקו מנחה בארגונה החדש של הקהילה , שהנהגתה היתה נתונה מעכשיו בידיים חילוניות . תחילת המפעל החינוכי הזה ציינה את שובו של תור הזהב לקהילת סאלוניקי . בתי ספר חדשים נוסדו בה זה אחר זה . ב37– השנים שבין 1873 ל1910– ייסדה "כל ישראל חברים" לבדה תשעה בתי ספר בכל הרמות . שלושה מהם היו בתי ספר מקצועיים ושישה מתוך התשעה היו בתי ספר לבנות . אחרי ייסודו של בית הספר הראשון לבנות בשנת 1874 לא ניתן עוד להוציא את הבנות ממערכת החינוך . הפופולריות שזכו לה בתי הספר אפשרה למייסדים לגייס את הכספים הדרושים , ובשנת 1876 הם קנו בית מרשים . בניגוד ל"חדרים" הישנים , היה בו גן ענקי , וחדרי הלימודים היו מרווחים . המבנה הכיל גם גן ילדים , שבו נתחנכו הילדים תוך כדי משחק בשיטת פסטאלוצי שהובאה מצרפת . בבתי הספר האלה למדו התלמידים הנהלת חשבונות , היסטוריה ושפות זרות . שפת ההוראה היתה צרפתית , שהיתה אז הלינגווה פראנקה של הים התיכון המזרחי . מגוון מצומצם זה של נושאי לימוד , שנועד רק לצורכי הקריירה של בוגרי מערכת החינוך , לא הספיק להתמערבותה של הקהילה המסורתית של יהודי סאלוניקי . למטרה זו , ובהדרכתה של כי"ח בפריז , שינו בתי הספר בסאלוניקי את תוכניתם החינוכית . החל בשנת 1886 הוחלף לימוד ההיסטוריה העתיקה של יוון ורומא בלימוד ההיסטוריה העותמאנית וההיסטוריה העולמית . דבר זה הביא לגיבושם של הרגשות הפטריוטיים של התלמידים ושל הוריהם שהיו עכשיו במצב שבו יכלו לתת את דעתם על הסובלנות העותמאנית ולהעריך את יתרונותיה . לימוד ההיסטוריה של היהודים הביא להם נקודת מבט אחרת , לא דתית , של הזהות היהודית . לימודי הפילוסופיה והספרות החדירו בהם ערכים מערביים של סדר , משמעת ותודעה חברתית . בשנת 1910 הוכרו בתי הספר התיכונים היהודייםהצרפתיים כמוסדות לחינוך תיכוני , גם בידי השלטונות העותמאניים וגם בידי אוניברסיטאות אירופיות . ואף כי רק מספר קטן מבוגריהם יצאו להמשיך בלימודים באוניברסיטאות צרפתיות ושווייציות , בני אליטה משכילה זו , שהיתה בעלת מוטיבציה ואידיאלים דומים לאלה של כל בוגרי רשת החינוך של כי"ח , ורובם היו פעילים בעולם המסחר , היו למנהיגות העתיד של הקהילה . הם היו מבלים יחד במועדונים ובטיולים משותפים ומכירים צורות חדשות של בידור . כדי להגביר את כישוריהם האינטלקטואליים ואת כושר הביטוי שלהם הם נהגו לארגן הרצאות ודיונים על "פטריוטיזם , " "זהות לאומית , " " מחשבה חיובית , " "תרבות הגוף , " "אלכוהוליזם" ועוד . אבל , יותר מכול , הם קיבלו עליהם להרים את רמתם של אחיהם בני השכבות המקופחות ולהביא אליהם את המודרנה . שינוי המבנה החברתי לדעת אנשי כי"ח ניתן לשוות אופי מערבי יותר לחברה היהודית העותמאנית המסורתית רק באמצעות שינוי המבנה החברתי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|