|
|
Page:338
ספרות דתית קאנונית , הרי כבר באמצע המאה ה19– ניתן למצוא בכמה מהאוספים האלה , דוגמת האוסף הידוע של מתתיהו שטראשון , ספרות יפה , ספרי מדע פופולרי , ספרי מסעות ועוד . האוספים האלה שימשו גם מקור מידע וגם מרחב אינטלקטואלי שבו עוצב עולמם התודעתי של צעירים יהודיים מקומיים שגילו עניין בתפיסת הנאורות . למעבר מאוספי ספרים פרטיים לספריות ציבוריות הפתוחות לכול , שהתרחש מראשית שנות ה60– של המאה ה , 19– היה תפקיד חשוב ביותר בתמורה התרבותית שעברו חוגים רחבים ביהדות וילנה . תהליך התפתחותן והתרחבותן של הספריות היה מואץ ביותר ומראשית המאה ה20– נודעה וילנה גם בזכות שלוש הספריות הגדולות שהיו מוקד לפעילות התרבותית–החילונית בעיר : ספריית שטראשון , ספריית מפיצי–השכלה וספריית ייוו"א . האפשרות לעיין , כמעט בחופש מלא , בספרים ובעיתונים , גם מקומיים וגם מחו"ל , פתחה לפני המתעניין אופקים רחבים ואפשרה לו נגישות למגוון רחב של דעות , רעיונות ותפיסות עולם . בהקשר הזה ראוי לציין גם את היותה של וילנה מרכז חשוב של בתי דפוס יהודיים במזרח אירופה . בית הדפוס של משפחת רום , וגם בתי דפוס קטנים יותר שפעלו בעיר ( קלצ'קין , מ"ץ , רוזנקרנץ , שרברק , ( הציעו לקורא הווילנאי מגוון רחב של חיבורים חוץ–קאנוניים , דוגמת מסעות הים ( יואכים קמפה , ;( 1823 כוכבא דשביט ( חיים זליג סלונימסקי , ;( 1835 מאיר נתיב ( יהודה לייב גרמייזא , ;( 1835 מחקרי לשון ( שלמה לווינזון , ;( 1849 הנצנים ( אברהם בר גוטלובר , ;( 1850 אהבת ציון ( אברהם מאפו , ;( 1853 אהבת דוד ומיכל ( יהודה לייב גורדון , ;( 1856 תולדות יוסף בן מתתיהו ( קלמן שולמן [ מהדיר ;( 1859 , [ ומשפט שלום ( מנדלי מוכר–ספרים , . ( 1860 היקף היצירה הספרותית והפובליציסטית שנדפסה בווילנה מבטא גם גידול רציף במספר הקוראים בעיר . על הקוראים האלה והשתייכותם החברתיתהרעיונית אנו למדים , בין היתר , מרשימות ה"פרנומראנטן" [ מנויים ] שנדפסו ברבים מהספרים בני הזמן . גם מקומם של כתבי עת ועיתונים לא נפקד . לאחר כמה ניסיונות שלא צלחו הופיע בווילנה בשנת 1841 כתב העת פרחי צפון . מרבית הכותבים בו היו מבין משכילי ליטא בכלל ומשכילי וילנה בפרט , ומאמריהם התפרשו על מגוון רחב של נושאים . בשל בעיות שמקורן במערכת הצנזורה הרוסית הופיע רק עוד גיליון אחד , בשנת . 1844 בהעדר כלי ביטוי מעין זה שימשו להם העיתונים וכתבי העת היהודיים במרכז אירופה , דוגמת היונה , התחיה וכרם חמד במות פרסום חלופיות . ואולם , עם הופעתם של העיתונים העבריים ( המגיד , המליץ , הלבנון , הצפירה , ( ובתוכם העיתון הווילנאי הכרמל , בראשית שנות ה60– של המאה ה , 19– היו אלה למרחב השיח החדש והעיקרי של החוגים המשכיליים בווילנה . המגמה הזאת התרחבה במידה ניכרת בראשית המאה ה20– כשעל דוכני העיתונים המקומיים היה אפשר למצוא מגוון עיתונים , בשפות שונות , ששימשו כלי הביטוי של זרמים אידיאולוגיים שונים , כגון : דאס יודישע פאלק , אונזער פריינד , דער טאג והזמן . בהקשר הזה יש מקום להזכיר גם את עיתוני הילדים , דוגמת גרינינקע ביימעלעך , והחיים והטבע . תפיסת העולם התרבותית–החילונית המודרנית קיבלה בווילנה ביטוי בולט גם בתחומי התיאטרון , המוזיקה , הפיסול , הציור והספורט . ראשוני השחקנים היהודיים בעיר , דוגמת יהושע ברטונוב , החלו את דרכם האמנותית על במות לא יהודיות , אך עם הזמן החלו להתגבש בעיר גם מסגרות תיאטרוניות יהודיות , דוגמת "הבימה העברית , " ה"ווילנער טרופע , " "הסטודיה הדרמתית , " ה"יידישער פאפולערער טעאטער , " "התיאטרון הקאמרי" ותיאטרון הבובות וכן האגודה הפילהרמונית . בעיר הזאת נולד , גדל ואף החל את דרכו האמנותית אחד מראשוני ומגדולי הפסלים היהודיים בעת החדשה , הלא הוא מרדכי אנטוקולסקי . את ראשית דרכו האמנותית עשה בווילנה גם תלמידו של אנטוקולסקי , הצייר והפסל בוריס שץ , מייסד בית הספר לאמנויות "בצלאל" בירושלים . המוקד החשוב ביותר לפעילות ספורטיבית היה באגודת "מכבי" שהפעילה מרכזי ספורט בתחומים שונים . על מרכזיותה וחשיבותה של הפעילות התרבותית המקומית ניתן ללמוד גם ממידת מעורבותם של משכילי וילנה בפעילותם של ארגונים דוגמת "חברת מפיצי השכלה בישראל בארץ רוסיא , " "חברת מקיצי נרדמים" וה"החברה להיסטוריה ואתנוגרפיה . " בשנת 1908 הוקמה בעיר "אגודת הסופרים העבריים . " הביטוי השלישי לגיבושה של מערכת תרבותית חילוניתמודרנית בווילנה היה בתחום הפוליטי . הפעילות הפוליטית האינטנסיבית במסגרות יהודיות ובמסגרות פוליטיות כלליות , שאפיינה חוגים רחבים בקרב יהודי וילנה משלהי המאה ה , 19– צמחה על רקע התהליכים שתוארו לעיל . בשלהי המאה ה19– חרג האופק התרבותי–החברתי–הפוליטי של רבים מצעירי העיר היהודיים הרחק אל מעבר לכותלי בית המדרש ולגבולות הרובע היהודי . הצעירים האלה , שערכים כגון הומניזם ואוניברסליזם היו למרכיבי יסוד בהשקפת עולמם ובתמונת העתיד שלהם , מצאו כר פעילות פורה בעיקר בשניים מן המרחבים האידיאולוגיים בני הזמן – הסוציאליזם והתנועה הלאומית . ואולם הם לא הסתפקו בדיונים אינטלקטואליים ותיאורטיים גרידא , 7 וילנה נעשתה בשנים ההן לאחד ממוקדי ההתעוררות החשובים ביותר של תנועת הפועלים באימפריה הרוסית כולה , ובייחוד של תנועת הפועלים היהודית – ה " בונד , " שנוסדה בעיר בשנת 1897 ( ר ' סוציאליזם יהודי והבונד במדור
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|