|
|
Page:334
הוא זכה בה למהדורה של כל כתביו . טשרניחובסקי כתב בברלין את " אומרים ישנה ארץ " ועוד שירים , סיפורים ומאמרים . הוא גם תרגם בה לעברית את מיטב הספרות העולמית : סופוקלס , שייקספיר , גתה , מולייר . בברלין שהו , פעלו ולמדו אחד העם , מיכה יוסף ברדיצ ' בסקי , דוד פרישמן , אורי צבי גרינברג , זאב ז ' בוטינסקי , אברהם בן–יצחק , חיים הזז , ישעיהו ליבוביץ , ' יצחק בן–אהרון ורבים אחרים . היא היתה נקודת מפגש משולשת של יהודים גרמניים , ציונים מזרח אירופיים וצעירים ארצישראליים שבאו ללמוד ולהכיר בה את תרבות אירופה . מנקודת ראות אירופית , גיבושה של התרבות העברית המודרנית היה אחד הפרויקטים המודרניסטיים המובהקים , והמצליחים ביותר , של גרמניה הווילהלמינית והוויימארית . ההקצנה הפוליטית ברפובליקה הוויימארית מצאה ביטוי במתקפות אלימות כלפי המודרניזם וכלפי היהודים . רבים מנושאי הדגל של התרבות היהודית והעברית החדשה קראו נכון את האותות ועזבו את גרמניה סמוך לעלייתם של הנאצים לשלטון . לאה גולדברג , בעלת תואר דוקטור בלימודים שמיים ( 1933 ) מאוניברסיטת ברלין , כתבה מיד עם הגיעה לתל–אביב את ספרה מכתבים מנסיעה מדומה . הגיבורה בת דמותה של גולדברג יושבת בו בבית קפה ברלינאי ריק מיהודים , ובחוץ צועדים אנשי הס"א בחולצות חומות . ב5– במארס 1933 זכתה המפלגה הנאצית בראשות אדולף היטלר ב 44 % – מן הקולות בבחירות לפרלמנט הגרמני ( אך בפחות מ 35 % – מן הקולות בברלין , ( ועלייתה לשלטון שמה קץ לרפובליקה הוויימארית . חורבן ברלין היהודית ניחת על חיים ותרבות בד בבד . כבר ב1933– אולצו שופטים ומורים יהודיים להתפטר . בשריפת הספרים הגדולה שהבעירו פעילים נאצים ותלמידי אוניברסיטת הומבולדט בכיכר בבל עלו באש ספרים רבים מאת ועל אודות יהודים , ובהם גם ספר השירים של היינה . ב1934– נאסר על שחקני תיאטרון יהודיים לעבוד במקצועם , וכעבור שנה חל האיסור גם על מוזיקאים . כבר קודם לכן הוחל בפיטורים של נגניהן היהודיים של התזמורת הפילהרמונית הברלינאית ותזמורת השטאטס–אופר . המנצחים ברונו ואלטר ואוטו קלמפרר , כרבים אחרים , איבדו את משרותיהם והיגרו מגרמניה . חוקי נירנברג ב1935– חיסלו מה שנותר מן השגשוג החברתי–תרבותי של ברלין היהודית . שנה אחר כך הושם קץ לעבודתם של עיתונאים יהודיים ולעסקיהם של סוחרי אמנות יהודיים . ב1937– נאסר על יהודים לקבל תואר דוקטור וב1938– חדלו רופאים ועורכי דין יהודיים לעסוק במשלח ידם . באותה שנה נסגרו סופית בפני צופים יהודיים דלתות התיאטראות , הקברטים , אולמי הקונצרטים והמוזיאונים של ברלין . האוניברסיטאות נעשו "נקיות מיהודים" ( יודנריין . ( בשנת , 1939 כמעין פרפור אחרון המעיד על עומק ההיאחזות הנואשת באחרון מבצרי התרבות , סולקו המנויים היהודיים מן הספריות העירוניות . גירוש יהודי ברלין מתחנת הרכבת של גרונוולד למחנות הריכוז וההשמדה החל באוקטובר . 1941 במשך שלוש שנים וחצי השמידה ברלין 55 , 000 מיהודיה ומחקה כמיטב יכולתה כל סימן וזכר לקיומם וליצירותיהם . כשבעת אלפים מיהודי ברלין נותרו בחיים לאחר הנאציזם . רבים ממי שנטלו חלק בשגשוגה הגדול של ברלין היהודית בשליש הראשון של המאה ה20– מצאו דרכם לארץ–ישראל או לארצות הברית , והעבירו אליהן מגוון גדול של פעילויות מדע ויצירה . אלפים אחדים החלו מחדש את חיי הקהילה היהודית בברלין , אך מורשתה התרבותית לא יכולה היתה לקום עוד לתחייה . בברלין בת זמננו , בעיקר מאז הרבע האחרון של המאה ה , 20– יש פריחה מסוימת של חיי תרבות יהודיים ואף ישראליים . תהום פעורה בין עשייה תרבותית זו , המבוססת על פרויקטים על ברונו ואלטר , מחשובי המנצחים במאה ה , 20- אסרו הנאצים להופיע . כרבים מהמוזיקאים היהודים האחרים הוא היגר מגרמניה והמשיך לנצח על מיטב התזמורות ברחבי העולם
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|