|
|
Page:333
הסוציאליזם : רגישות חברתית ונטייה קוסמופוליטית . כל אלה עוררו בנאצים תיעוב גובר כלפי הכלים השלובים , בעיניהם , של מודרניזם ו " יהודיות . " באמנויות הפלסטיות ניכר היטב רישומה של ברלין היהודית המודרניסטית . פעלו בה , למן התקופה הווילהלמינית , ציירים יהודיים חשובים ובהם מאקס ליברמן , לסר אורי והרמן שטרוק . בעבודותיהם , ליד אלו של גיאורג גרוס , קתה קולוויץ ומאקס בקמן , ניכרה אצלם חדשנות סגנונית לצד ביקורת חברתית ופוליטית . גם אמנים ארצישראליים כנחום גוטמן , וישראלייםלעתיד כיוחנן סימון , השתלמו בברלין הוויימארית . בתחום הארכיטקטורה בלטו בברלין האסכולה הבינלאומית ואסכולת הבאוהאוס . ארכיטקטים יהודיים רבים מיוצאי ברלין , ובראשם ריכארד קאופמן ואריך מנדלסון , עיצבו את סגנון הבנייה הארצישראלי . בכל הנוגע לארכיטקטורת הבאוהאוס , ברלין היא עיר–אם מובהקת של תל–אביב . ברלין היתה תחנה חשובה בתולדותיו של התיאטרון היהודי לענפיו היידיים והעבריים . בעיקר ניכר חותמם של יהודים על התיאטרון הגרמני . מאז תמיהתו הרטורית של פרידריך ניטשה , " איזה שחקן תיאטרון היום אינו יהודי , " נחשף קשר מורכב בין הזהות היהודית לאמנויות הבמה . בברלין בלטו יהודים כה רבים במקצועות התיאטרון , שארנולד צווייג הקדיש מאמר לסוגיית ה"יהודים בתיאטרון הגרמני . " נמנו עמם בימאים ( מאקס ריינהארדט , ( שחקנים ( אלכסנדר גראנאך , פריץ קורטנר , ( דרמטורגים ( לאסקר–שילר , פויכטוונגר , ( סאטיריקנים ויוצרי קברט ( קורט טוכולסקי , ( מלחינים ( קורט וייל , בנו של חזן שנעשה שותפו של ברטולד ברכט , ( מבקרים ותיאורטיקנים ( ואלטר בנימין . ( אחדים מאנשי התיאטרון הישראליים–לעתיד , ובהם חנה מרון , עשו את צעדיהם הראשונים בברלין הוויימארית . איש "הבימה" מנחם גנסין הגיע לברלין מארץישראל ב1923– ויסד בה את "התיאטרון הארצישראלי , " התיאטרון הציג בעברית ובהצלחה את משתה בלשצאר , ועלה כעבור שנתיים לארץ . הקולנוע האוונגרדי שגשג בידיהם של הבימאים ארנסט לוביץ , ' גיאורג וילהלם פאבסט וקארל מאייר ושל המפיק אריך פומר . יוצרים יהודיים רבים היגרו לארצות הברית עם נפילת הרפובליקה , השתלבו בכל מקצועות הקולנוע של התעשייה ההוליוודית והטביעו עליה חותם לאורך זמן . לאחר המהפכה הרוסית גדלה עוד יותר חשיבותה של ברלין כחוף מבטחים של היצירה היהודית והעברית . מרטין בובר יצר חוג מתעניינים בשורשיה ה"פולקיים – " תרבותיים של היהדות . מחקריו בתחום החסידות וחיפושיו אחרי ה"רוח" היהודית האותנטית העניקו השראה לזהות יהודית–אירופית שנסמכה על מקורותיה העבריים גם ללא מחויבות ציונית . פרנץ קפקא הגיע לברלין כדי ללמוד עברית . ואלטר רתנאו , מדינאי וגרמנופיל , למד עברית גם הוא ופרסם טקסטים תלמודיים אחדים . אך לעומת ציונות הרוח של בובר ושלום , שיצאה מגרמניה בעוד מועד , התרבות העברית–אירופית החדשה נכחדה על ידי הנאציזם באיבה . תחנה בדרך לארץ–ישראל ברלין היתה תחנה בדרכם של גדולי התרבות העברית מאירופה לארץ–ישראל . בה הם הצטיידו באחרוני זיכרונותיהם האירופיים , ובה קיבלו את הדחיפה האחרונה אל מחוץ לאירופה . עד עליית הנאציזם היתה ברלין תחנת מילוט של התרבות העברית החדשה בדרכה מרוסיה ופולין אל ארץ–ישראל . חיים נחמן ביאליק עבר מאודסה לברלין ב , 1921– ייסד בה את בית ההוצאה " דביר , " והוציא את מהדורת היובל של כל כתביו . הוא עבר עם בית ההוצאה לתל–אביב ב . 1924– שאול טשרניחובסקי , שלמד רפואה בהיידלברג , חי בברלין בין 1923 ל1931– וגם ואלטר רתנאו , מדינאי וסופר , שלמד עברית ופרסם טקסטים תלמודיים . מונה בממשלת ויימאר לשר החוץ ונרצח ב1922- זמן קצר אחרי מינויו
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|