|
|
Page:329
מנדלסון ( ר' גם מדור ההגות היהודית המודרנית , ( נער גיבן בן ארבע עשרה העתיד להימנות עם גדולי ההוגים של הנאורות האירופית . בברלין חיה אז קהילת סוחרים ואנשי כספים , קטנה ומוגבלת כלכלית ודמוגרפית , נתונה לצווים , מסים וגחמות מלכותיות ושרויה בסכסוכים אישיים ופולחניים . בתוך דור נהפכה קהילה זו למרכזה הראשון של המודרנה היהודית , כשהיא מאפילה על מרכזים מסורתיים כפרנקפורט על המיין והמבורג–אלטונה . דיאלוג יהודי–גרמני העיר ברלין נזכרת במקורות היסטוריים מאז שנת , 1255 ומתועדת בה נוכחות יהודית כבר ב . 1295– תולדותיה המודרניות של הקהילה ראשיתם ב , 1761– כאשר "האלקטור הגדול" של ברנדנבורג–פרוסיה , פרידריך וילהלם הראשון , קיבל לבירתו כמה עשרות משפחות יהודיות שגורשו מווינה . נינו , המלך פרידריך השני " ) הגדול , ( " לא נטה חסד ליהודים . אך עלייתה של הנאורות הברלינאית בימיו סחפה עשרות מבני העילית היהודית בעיר , ועמם כמה מהגרים מבריקים ומנדלסון בראשם , לעידן של פריחה אינטלקטואלית ללא אח ורע ביהדות אירופה כולה . מכאן נפתחה הדרך לדיאלוג יהודי–גרמני רב השראה , לאמנסיפציה אזרחית , לשוויון בפני החוק , ללבטי זהות פוריים ולפרץ יצירה גדול במהלך המאה ה19– וראשית המאה ה . 20– לפני מנדלסון כבר התגאתה ברלין היהודית בכמה תלמידי חכמים ובמלומד מודרני אחד , אהרן סלומון גומפרץ , איש מדע ובעל דוקטורט . אך מנדלסון , בנו הנכה של סופר–סת " ם מהעיר דסאו , שהגיע לברלין בעקבות רבו דוד פרנקל , חולל מהפכה בכל תפיסת הרוחניות היהודית באירופה . בברלין למד מנדלסון תורה , ולצדה צרפתית ואנגלית , לטינית ויוונית , מתמטיקה , לוגיקה ופילוסופיה . הוא משך את תשומת לבם של עמנואל קאנט ושל גוטהולד אפרים לסינג והצטרף אל הדור הגדול השני של פילוסופים מודרניים כותבי גרמנית המזוהים עם עקרונות הנאורות . האקדמיה הפרוסית למדעים העניקה לו ב1763– פרס על חיבורו " מאמר על הראיות במדעים המטפיזיים . " ספרו פיידון , או על הישארות הנפש ( 1767 ) הציע פרשנות חדשה לתפיסת חיי הנצח אצל אפלטון , הניח יסוד להלניזם בתרבות גרמניה , וזיכה את מנדלסון בתהילה אירופית ובכינוי " סוקראטס הגרמני . " מנדלסון ביקש לשלב את היהדות המסורתית בחשיבה הפילוסופית החדשה באמצעות הבלטת היסוד הרציונלי והאוניברסלי שבמורשתה . הוא מצא זהות בין אלוהי ישראל לאל הפילוסופים , והעלה על נס את תרבות המשפט היהודית שמקורה , לדידו , שמימי ודיניה תבוניים . בספרו ירושלים : על הכוח הדתי והיהדות ( 1783 ) טען כי תיתכן השלמה הדדית בין יהדות למודרנה , קרא להפרדה מלאה בין הדת למדינה והגדיר את התנאים לסובלנות ולשוויון זכויות בין דתי בחברה אזרחית המבוססת על "דת השכל . " מנדלסון עורר את זעמם של רבנים אורתודוקסים בעיקר בשל הביאור הרציונליסטי שהסמיך לתרגומו הגרמני לחמשת חומשי תורה . מן העבר האחר תקף אותו כוהן הדת השווייצרי יוהן לאפאטר , אשר דרש ממנדלסון להתנצר או להוכיח את עליונותה של היהדות על הנצרות . מנדלסון הגיב בדברי הגנה על ייחודה של היהדות ועל זכות היהודים לשוויון . הקשרים שרקם מנדלסון עם הוגים גרמניים בני זמנו היו אינטלקטואליים וחברתיים כאחד : הוא התכתב והתפלמס , אירח באנינות , שוחח בשנינות ושיחק שחמט . כך היה לאביו מולידו של הסלון היהודי–האירופי הגדול . בשנת 1779 ביסס עליו לסינג את מחזהו נתן החכם , שבו מאפיל היהודי הפילוסוף וההומניסט על אחיו למונותיאיזם , נציגי הנצרות והאיסלאם . הנאורות הגרמנית , שמנדלסון היה אחד ממאורותיה הגדולים , גמלה לו בין השאר ביוזמה ל"שיפורם האזרחי של היהודים , " כשמו של חיבור רב השפעה מאת כריסטיאן דוהם . בעקיפין תרם מנדלסון ליצירתו של שיח גרמני ליברלי , שעסק בשוויון ובחירות לנשים ולקבוצות נדכאות אחרות . צאצאיו של מנדלסון , שהתנצרו רובם , תרמו מכישרונותיהם לעלייתה של חברה בורגנית יהודית–גרמנית . בתו דורותיאה מנדלסון–שלגל , ובנות דורה הנרייטה הרץ ורחל וארנהאגן , ניהלו סלונים ספרותיים–פילוסופיים מפורסמים והפגישו בהם יהודים ונוצרים , גברים ונשים , אצילים ו"אצילי רוח , " אנשי הנאורות והרומנטיקה . בזכותן נחשבה הנאורות הגרמנית למעוז של סובלנות ופתיחות אינטלקטואלית . בסלונים הברלינאיים של ראשית המאה ה19– החלה גם הצטרפותם של יהודים לחיי המוזיקה האירופיים . פליקס מנדלסון–ברתולדי , נכדו של משה מנדלסון שהוטבל לנצרות בידי אביו בגיל שבע , החל להלחין כשהיה בן עשר , ובאמצע שנות העשרה שלו חיבר כמה מיצירותיו החשובות , ובהן הפתיחה ל"חלום ליל קיץ" והשמינייה המפורסמת . בחייו הקצרים היה לנערץ בין המלחינים המרכז אירופיים . הוא החיה את העניין המוזיקלי ביצירות יוהן סבסטיאן באך וייסד את הקונסרבטוריון בלייפציג , שנחשב בזמנו לאחד הטובים בעולם . בברלין דרך כוכבם של מוזיקאים יהודיים–אירופיים גדולים נוספים , ובהם מחבר האופרות הפופולרי ג'אקומו מאיירבר . המלחין החדשן ארנולד שנברג חי בברלין עד עליית הנאצים לשלטון וראה בעצמו יורש גאה של המסורת המוזיקלית הגרמנית .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|