|
|
Page:327
תושבי השכונות הישנות לבית הכנסת המקומי לבושי הדר . בשכונות החדשות , שקמו בדרום העיר בשנות ה30– וה , 40– מספר באי בתי הכנסת ירד פלאים , ולמעשה בשכונות החדשות ( כגון בוסתאן אל–ח'ס ואל–עלוויה ) היו בתי התפילה היהודיים מועטים יחסית . לכידותם העדתית של בני השכונות האלה נשמרה למרות הצטמצמות הגורם הדתי בשל מיעוט נישואי התערובת ובשל רמתו ההשכלתית הטובה של רוב הציבור היהודי . בשנת 1920 נעשו הצעדים הראשונים להוראת השפה העברית בבגדאד בבתי ספר מודרניים . בשנים 1935-1926 פעלו בעיראק 26 מורים שנשלחו מא"י מטעם מחלקת החינוך של ההסתדרות הציונית , רובם בבגדאד . יחד עם כך התפתחה הפעילות הציונית בעיר , ובעקבותיה גם בערים אחרות , כמו בצרה , כרכוך ומוצול . האגודה הציונית הראשונה הוקמה בבגדאד ב1921– על ידי המורה אהרן ששון . רק בשנות מלחמת העולם השנייה הגיעה שעתן של התנועות הציוניות . פעילות ענפה של "סולל בונה , " שפעלה בבניית מתקנים שונים לצבא הבריטי , שימשה גם כיסוי לפעילות של תנועות הנוער הציוניות . בכיסוי זה פעלו גם שליחים לא מעטים , ומהם שהותירו בעיראק רושם עמוק , כמו אנצו סרני , שמריה גוטמן ועזרא כדורי . בפסח 1943 נערכה בבגדאד הוועידה הראשונה של תנועת "החלוץ . " פעילות זאת התנהלה במחתרת וסבלה מרדיפת השלטונות העיראקיים . ביוני 1941 התחולל בבגדאד פוגרום קשה , שכונה ה"פרהוד . " נרצחו בו כמאה וחמישים מיהודי העיר . הפוגרום התחולל כאשר יהודי בגדאד הגיבו בשמחה גלויה על הבסת הכנופיה הפרו–נאצית השלטת , בראשות רשיד עאלי אלכיילאני , בידי הבריטים . ה"פרהוד" היכה בתדהמה את יהודי עיראק שעל פי ניסיונם המתמשך האמינו כי מקומם בעיראק מובטח וכי אין נשקפת להם סכנה קיומית . התגובה ל"פרהוד" לא הצטמצמה להצטרפות של צעירים יהודיים לתנועה הציונית . ה"פרהוד" עורר גם נהייה של צעירים יהודיים אל שורות המחתרת הקומוניסטית . עוד קודם לכן היו גילויים דומים בקרב שני הזרמים : שניהם ראו בעצמם מורדים בסדרי הקהילה היהודית שהיתה מונהגת בידי מנהיגות מסורתית ולא מודרנית . יש מחלוקת בנוגע להשפעתו ארוכת הטווח של ה"פרהוד . " כנגד הגרסה הרווחת , שלפיה סימל ה"פרהוד" את קץ הדוקיום היהודי–עיראקי , גורסים אחרים שאחרי ההלם הראשון חזרו היחסים בין שני הצדדים בהדרגה למסלול של נורמליזציה ושבע השנים שחלפו מה"פרהוד" עד 1948 היו שבע שנים טובות בחיי הקהילה , שנים של שגשוג כלכלי וחברתי . ערב יציאתם ההמונית של יהודי עיראק במבצע "עזרא ונחמיה" מנו יהודי בגדאד כשמונים אלף נפש ( מתוך כמאה ושלושים אלף יהודים בעיראק כולה . ( כשבעים אלף מהם ויתרו על אזרחותם , ויתור שתבעה ממשלת עיראק מכל מי שביקש לעלות לישראל . עם הצטמקותה של העדה היהודית , בשנים , 1951-1950 עברו להתגורר בשכונות היהודיות והמעורבות מהגרים שבאו מצפון עיראק ( רבים מהם נוצרים ) ואזרחים תושבי בגדאד . בשנות ה20- נעשו צעדים ראשונים להוראת השפה העברית בבגדאד . תמונה קבוצתית של חברי "האגודה העברית הספרותית" בשנת 1922
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|