|
|
Page:309
הומור יהודי עלי יסיף ההומור הוא אחד הגילויים האנושיים האוניברסליים ביותר , ובצדק הוגדר המושג "האדם הצוחק" אחת התכונות המאפיינות את הטבע האנושי . אופיו האוניברסלי של ההומור הוא המקשה כל כך על הגדרות לוקאליות , לאומיות או דתיות שלו . העובדה שרוב הבדיחות או הגילויים ההומוריסטיים ניתנים למעבר מתרבות לתרבות בשינויים מזעריים מקשה אף היא עד מאוד להגדיר את ההומור הגדרה אתנית תקפה . ככל גילוי תרבותי אחר , כגון הגות , ספרות , אמנות , מוזיקה או תרבות פופולרית , אף ההומור הוא תלוי מציאות : אף הוא מושפע מן הקונטקסט ההיסטורי , התרבותי , הדתי והחברתי שבתוכו הוא נוצר או מסופר . אך הגורמים האלה אינם בהכרח גורמים "ראשוניים" ביצירת ההומור , אלא הם משפיעים , בדרך הטבע , על פרטי הריאליה המופיעים בו , על המנהגים , המקצועות או השמות ; המנגנון ההומוריסטי עצמו הוא בדרך כלל יציב וקבוע , על אף השינויים הקונטקסטואליים המתרחשים ב"מעטפת" הבדיחה . בגלל ההיסטוריה הארוכה מאוד של ההומור היהודי והתהפוכות הרבות שעברו עליו במהלכה , קשה ואף אי אפשר להגדיר באמצעות הגדרה אחידה אחת מהו הומור יהודי . הומור קיים במקרא , ועוד יותר מכן עדויות על לצים , המוזכרים בו הרבה , דבר המלמד על תפוצתו של המוסד הזה בתקופת המקרא . הומור עשיר שרד בספרות חז"ל – בתלמודים ובמדרשים : הומור נגד בני דתות ואמונות אחרות ( יוונים , נוצרים , שומרונים , עובדי אלילים , ( הומור של מחאה כנגד מוסדות חברתיים המדכאים את העניים והחלשים , סיפורי בדיה עשירים ומרתקים , הומור על דמויות מקראיות כגון נח וקורח , הומור מיסוגיני של שנאת נשים , המשקף את היחס לאישה , וכיוצא באלה הרבה . אף בימי הביניים יש עדויות על התפתחות של הומור עשיר בקרב הקהילות היהודיות במזרח ובמערב , כולל תרגום לעברית ועיבוד של חיבורים סאטיריים מן הספרות ההודית והערבית ( כלילה ודימנה , אלף לילה ולילה , משלי סינדבד , ( וספרות המקאמות העשירה והחשובה שנתחברה בעברית בספרד , בפרובנס ובאיטליה במהלך ימי הביניים התיכונים , בהשפעה ערבית בראשית התקופה ובהשפעה אירופית בסיומה . אף בראשית העת החדשה קיים תיעוד עשיר בספרות המוסר ובספרות השו"ת על תופעת הבדחן היהודי שרווחה מאוד במרכז אירופה ובמזרחה . עמדת המנהיגות הדתית כלפי התופעה היתה שלילית ומאיימת , אך היא מלמדת דווקא על תפוצתה הרבה ועל מקומה החשוב ברקמת החיים של הקהילות . הבדחן מילא מקום של כבוד באירועים משפחתיים , כמו חתונות , ובחגים , בעיקר בפורים ( הצגות הפורים שפיל הידועות . ( הוא השתמש בווריאציות מבדחות על פסוקי המקרא , ועל אירועים מן המסורת היהודית , הציג סאטירות על מוסדות הקהילה ומנהגיה וכיוצא באלה . מטרתו המפורשת היתה לבדח את הקהל , אבל נראה , מן העדויות ששרדו על הטקסטים שיצרו בדחנים בעל פה ובכתב , שמטרתם לא היתה לבדר בלבד , אלא אף להשמיע מחאה , לבקר ולהורות . מהם קווי האופי האופייניים ל"הומור יהודי" בתקופות האלה ? אפשר לומר בבטחה שהמנגנון ההומוריסטי ( כלומר , זה שמעורר את התגובה הפיזיולוגית הקרויה צחוק ) אחד הוא , והמבנה הספרותי והפסיכולוגי של הבדיחה , הסאטירה , הקומי והגרוטסקי אחד הם בתרבות היהודית ובתרבויות אחרות . ההבדל הוא בתכנים ובהקשרים : ההומור היהודי עוסק בהיסטוריה היהודית , בפולחנים , בטקסים ובמנהגים יהודיים , הוא מבטא את החרדות של הפרט והקהילה היהודיים ואת תקוותם שייפגע מי שמסכן אותם ( לדוגמה , הלעג להמן , המסמל את ישוע ואת הנצרות , בפורים , ( הוא משקף את משחקי הכוח בתוך החברה היהודית בין מקצועות ומעמדות המרכיבים אותה , את היריבות הפנים יהודית בין בעלי הסמכות ( רבנים , גבירים ) לבין פשוטי עם . מה מצחיק בהומור הוזכר כאן כמה פעמים המושג של "המנגנון ההומוריסטי , " בעצם השאלה הטריוויאלית , כביכול , מה מצחיק בהומור , שהיא רלוונטית למושג ההומור היהודי ולהומור בכלל . הצעות רבות הוצעו כתשובה לשאלה זו , מקצתן פילוסופיות , מקצתן חברתיות , מקצתן פסיכולוגיות . אבל ההסבר המקובל כיום , בווריאציות שונות , על רוב חוקרי ההומור הוא תיאוריית האיהלימה ( או האי–התאמה . ( תיאוריה זו טוענת שמנגנון הבדיחה מציג את הנורמה המקובלת בחברה , דפוס התנהגות צפוי שנעשה כמעט לטבע שני באותה חברה . כאשר גיבור הבדיחה נוהג בדרך המנוגדת לנורמה זו , בדרך הסודקת ופורצת אותה , אזי ההתנגשות בין הנורמה המקובלת עלינו , קהל שומעי הבדיחה , מה שאנחנו מצפים שיקרה , לבין מה שמתרחש בה בפועל – העומד בניגוד לנורמה , המפרק אותה – התנגשות זו המתרחשת במישור הפסיכולוגי גורמת לתגובה פיזיולוגית שאנו מכנים צחוק . יתרונה הגדול של הגדרה זו הוא שאין היא תלוית תרבות או תקופה , שהיא מתאימה לכל סוגי ההומור – המילולי , הסיטואציוני , החזותי , האמנותי והעממי , ושהיא ניתנת לבחינה ולבדיקה ברורות ומשכנעות .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|