|
|
Page:308
הילדים ביידיש נתקלו בדרישותיהם המפורשות של כמה מן האישים העומדים בראש מוסדות החינוך ביידיש בארצותיהם . הם שאפו להדגיש את יסודות האקטואליה בספרות הילדים , לחנך את הקוראים לרגישות חברתית ואף למודעות פוליטית . הזיקה ההדוקה בין ספרות הילדים ביידיש למערכות החינוך הכתיבה לה במידה רבה את תכניה הסמויים והגלויים : טקסטים רבים העמידו במרכזם מציאות של עוני ומחסור ; הם עשו זאת לעתים בצבעים קודרים ולעתים בנימה קלילה ומשועשעת לכאורה , המסתירה אירוניה מרה , כגון שיריה של קדיה מולודובסקי שנכתבו בפולין בין שתי מלחמות העולם . עבודת כפיים זכתה להערכה רבה , אך מכיוון שרוב היוצרים היו רחוקים מן האידיאולוגיה הציונית וממפעל ההתיישבות בארץ–ישראל , אין בספרות הילדים ביידיש ייצוג בולט להוויה החקלאית . אין צורך לומר שרבות מן היצירות שנכתבו בברית המועצות באו להעביר מסרים אידיאולוגיים מובהקים , לפעמים דווקא בדרך סמויה ומתוחכמת . ואילו המעולים בסופרי הילדים ביידיש שיצרו בארצות הברית עמדו בפני דרישות תרבותיות מסוג אחר : הם ראו לנגד עיניהם קהל קוראים צעיר שמידת היכרותו עם ההווי היהודי מצומצמת , ולכן ספריהם נהפכו לעתים לצינורות להעברת מידע דחוס , ככל שאפשר לבצע את המשימה הזאת במסגרת של חומר קריאה לילדים . אחד הספרים הפופולריים שנכתבו בארצות הברית היה יינגעלע רינגעלע מאת ליאון אלבה [ עלבע ] , ( 1929 ) אשר בנוי כשרשרת הרפתקאות של ילד נועז ומלא דמיון . במהלכן מפגיש אותו המחבר עם כמה מדמויות היסוד בעולם התרבות היהודית – משה רבנו , אליהו הנביא , שמשון הגיבור , שלמה המלך ואשמדאי – אך מן הצד האחר הוא גם משלב את גיבורו בחגיגות האחד במאי . הספר מתרחש ב " אישם " פנטסטי ואנונימי , אך מצטיירת בו במובלע " טריטוריה יהודית " אשר לה סממנים אירופיים ( או מזרח אירופיים ) מובהקים . מכיוון שספרות הילדים ביידיש שנוצרה בארצות הברית משנות ה30– ואילך הציבה לעצמה כמשימה מרכזית להדגיש תכנים תרבותיים יהודיים , היא אכן ראתה לנכון ברוב המקרים למקם את עלילת היצירות באירופה היהודית , ולרוב במזרח אירופה . על ידי זה נפתחו לפניה האפשרויות לשאוב מלוא חופניים מן החומר הפולקלורי : שלמה סיימון עיבד בין היתר את הסיפורים על חכמי חלם , ואילו מאני לייב כתב סדרת שירים המביאים את אליהו הנביא לעיירה המזרח אירופית . לעומת זאת כמעט אין המציאות האמריקנית ניכרת בספרות הזאת . מתוך דחף דידקטי מובהק נכתבו ביוגרפיות סיפוריות על דמויות היסטוריות בולטות , והמבחר מלמד בבירור על שינוי הדגשים במהלך השנים : בזמן שבשנות ה20– נכתבו בראש ובראשונה ביוגרפיות על דמויות של מהפכנים , בעיקר לא יהודים , פנו הסופרים משנות ה30– ואילך אל ההיסטוריה היהודית . הם התמקדו בהעלאת דמויות מימי הביניים ואילך , ואילו החומר המקראי זכה למשקל משני . גורלה של ספרות הילדים ביידיש נחתם עם חיסול רשת בתי הספר ביידיש בברית המועצות , השואה , שהחריבה את החינוך החילוני ביידיש בפולין ובארצות האחרות במזרח אירופה , וההתרחקות של בני הדור השני ביבשת אמריקה מן היידיש . עם זאת רישומה ניכר בהקשרים תרבותיים שונים גם לאחר התקופה הזאת , כשכבר היה הקהל הפוטנציאלי לקריאת ספרות ילדים ביידיש במקור מצומצם ביותר : לייב קוויטקו היה לאחד ממשוררי הילדים הידועים ביותר בברית המועצות בתרגומים לשפות רבות ; קדיה מולודובסקי זכתה לפופולריות רבה בארץ–ישראל בזכות ספר שיריה המתורגמים פתחו את השער ( לראשונה : ;( 1945 יצחק בשביס זינגר עסק רבות בכתיבת סיפורים לילדים , אך אלה הופיעו בצורת ספר באנגלית ( ובתרגומים ממנה ללשונות אחרות ) ולא בשפה המקורית שבה נכתבו . כיום נוצרת ספרות ילדים ונוער ביידיש בהקשר שמייסדיה לא פיללו לו כלל : עד לדורות האחרונים לא הורגש בחוגים החרדיים הצורך ליצור ספרות ביידיש המיועדת במפורש לילדים ולנוער . החוגים האלה התחילו לפעול בכיוון הזה בפולין בין שתי מלחמות העולם , מתוך מטרה ליצור משקל נגד לספרות הילדים החילונית . כיום ספרות הילדים ביידיש היא שמראה סימנים של חיוניות מפתיעה . נדפסים עוד ועוד ספרים וכתבי עת ביידיש המיועדים לילדים ונוער , בעיקר בארצות הברית , אך ברוב המקרים אין מדובר ביצירות מקוריות אלא בתרגומים מעברית ובעיבודים ממקורות מסורתיים . בבואם ליצור ספרות ילדים ביידיש עושים אפוא החוגים החרדיים שימוש באחד מן הגילויים המובהקים של המודרניזציה בחברה היהודית ; בתוך כך הם מחזירים את ספרות יידיש לתלותה במקורות המסורתיים ולמעמדה הטרום–מודרני .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|