|
|
Page:307
מבחינת לשונם . אי לכך היה השוק של ספרות הילדים ביידיש מוגבל ומצומצם יחסית : ספרי הילדים שהופיעו ביידיש בברית המועצות נדפסו כמובן בהוצאות ממשלתיות , ואילו בארצות האחרות הם ראו אור כיוזמה ישירה או עקיפה של רשתות החינוך המקומיות . המו"לות המסחרית כמעט לא השתתפה בטיפוח ספרות הילדים ביידיש , אשר צמחה , ברוב המקרים , מתוך דחף יידישיסטי גלוי או סמוי . סופרים מן השורה הראשונה נרתמו אל המשימה התרבותית הזאת , ומשכו אליה גם אמנים ומאיירים ידועי שם . וכך , למשל , הופיעו ספרי ילדים ביידיש במזרח אירופה בשלהי מלחמת העולם הראשונה ואחריה בליווי איורים של מארק שאגאל , אליעזר ליסיצקי , יששכר בר ריבאק ואחרים . אחת הדמויות המרכזיות במפעל התרבותי הזה היה המו " ל בוריס קלצקין , שייסד בווילנה הוצאת ספרים איכותית ביידיש , ובמסגרת זו שם לו למטרה לטפח גם את ספרות הילדים ביידיש . בין ספריה הראשונים של ההוצאה ( 1912 ) היו סיפורי החומש בעיבודו של שלום אש וספר הג ' ונגל של קיפלינג ; בבחירה הזאת אפשר לראות אות לבאות בהתפתחותה של ספרות הילדים ביידיש : מצד אחד פנייה אל המקורות המסורתיים היהודיים , בשאיפה להתאימם לעולם מושגיו של הילד , ומצד אחר תרגומים מלשונות אחרות , מתוך כוונה להרחיב את אופקיהם של הילדים ולבדרם . האפיק הראשון היה אופייני לספרות הילדים בארצות הברית בשלבה המאוחר , משנות ה30– ואילך . האפיק השני זכה לטיפוח מיוחד בברית המועצות , שנדפסו בה לרוב תרגומים מן הספרות הרוסית ומן הקלאסיקה העולמית . ב1914– התחיל לצאת לאור בהוצאת קלצקין עיתון הילדים גרינינקע ביימעלעך ( ברמיזה מפורשת לשירו הידוע של ביאליק שנכתב ביידיש " תחת העצים הירקרקים , (" והוא הופיע לסירוגין עד מלחמת העולם השנייה . ב1920– התחיל להופיע בניו יורק ירחון הילדים קינדערזשורנאל . הפסקת הופעתו בשנת 1978 היתה מעין תאריך סמלי המסמן את חתימת המפעל של כתיבת ספרות ילדים חילונית ביידיש . פריחתה של ספרות הילדים ביידיש בתקופה שאחרי מלחמת העולם הראשונה התרחשה בתקופה של חיפושי דרך אינטנסיביים בספרות יידיש , שסימנם הבולט היה נטישת הנורמות של הריאליזם ששלטו בדורם של הקלאסיקונים . ספרות הילדים שנכתבה בשנים האלה עלתה בקנה אחד עם השינויים המכריעים שהתחוללו בטעם הספרותי . באחד המאמרים הפרוגרמטיים בעניין הזה שצידדו בסימביוזה הדוקה בין ספרות הילדים ביידיש לבין האמנות היהודית טען המבקר יחזקאל דוברושין ( 1919 ) כי " היצירה העממית , השירה הקיבוצית [ כוונתו לספרות העממית ] זוכות לקבלת הפנים היפה ביותר אצל הילדים . הן מגיעות בדרך הישרה והקצרה ביותר לחושיו המתעדנים של הילד , המוקסם מן הצורה הבלתי אמצעית של המילה בפי העם , [ ... ] מן החוויה נטולת הדידקטיות המשותפת לקיבוץ כולו . " יוצרים מודרניסטיים ביידיש שעסקו גם בכתיבת ספרות ילדים – לייב קוויטקו , דער נסתר , פרץ מארקיש ואחרים – אכן הדגישו בה את היסודות הטרום–רציונליים והפנטסטיים . יוצרים אלה פנו אל הפולקלור היהודי , ושאבו מלוא חופניים מן המוטיבים שלו ומן האידיומטיקה העממית . שירי הילדים ביידיש טיפחו את הממד המוזיקלי בשפה , והטקסטים המשעשעים , שגיבוריהם המרכזיים היו חיות וחפצים דוממים , עמדו לא פעם על גבול הנונסנס , במרחק רב מן העומס התוכני ומנימת התוגה המשוכה על חלק גדול מאותן יצירות בדור הקלאסיקונים המתרכזות בגורלם של ילדים . אך החיפושים האלה למצוא לשון ותכנים ייחודיים לספרות קדיה מולודובסקי – לעתים צבעים קודרים ולעתים נימה קלילה ומשועשעת לכאורה , המסתירה אירוניה מרה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|