|
|
Page:306
האידיאולוגית אצל המצדדים במודרניזציה של החינוך היהודי הובילה לפתרונות שונים בסוגיית הלשון שבה אמורה להיכתב ספרות לילדי ישראל . בסוף המאה ה , 19– ובייחוד בראשית המאה ה , 20– הופנו עיקר המאמצים במזרח אירופה ליצירת ספרות ילדים בעברית . רק כעבור זמן נראו הניצנים הראשונים של חינוך מודרני המושתת על היידיש כשפת ההוראה העיקרית . לכן התאחרה הופעתה של ספרות ילדים ביידיש לעומת זו שבעברית , אף על פי שהיידיש שימשה ברוב המקרים השפה המדוברת העיקרית , ולפעמים אף היחידה , של הילדים . שורשיה של ספרות הילדים ביידיש נעוצים באותם סיפורים קצרים או קטעים של יצירות ארוכות שנכתבו בידי הקלאסיקונים של ספרות יידיש שהעמידו במרכזם דמויות ילדים , אף שלא נכתבו תחילה למענם . הנוסח הראשון של " האולר" לשלום עליכם , ( 1887 ) למשל , לא כ 3 ון לקהל יעד של ילדים , אך תוכנו של הסיפור הזה עלה בקנה אחד עם האידיאולוגיה התרבותית שרצתה לבקר , להוקיע ולבכות את גורל הילד היהודי במזרח אירופה . הנושאים המרכזיים בהקשר הזה היו קלקלות החינוך ב"חדר , " הנתק הרגשי הקיים בין הילד להוריו , כמיהתו לטבע וזרותו כלפיו , המוסכמות החברתיות בחיק המשפחה שאינן מתאימות לעולמו של הילד – נושאים המעניינים מדרך הטבע את המבוגרים יותר מאשר את הילדים . בתחילת המאה ה20– הופיע שלב חדש בכתיבתו של שלום עליכם , והוא חיבר כמה סיפורים שהגדירם "סיפורים לילדי ישראל" – "הדגל , " "האתרוג , " "עלי כינור" ועוד – ואלה היו עד מהרה לטקסטים קלאסיים בספרות הילדים היהודית , במקורם ביידיש ובתרגומיהם לעברית ולשפות אחרות . גם ספרו מוטל בן פייסי החזן לא נכתב תחילה במפורש למען ילדים , אך הוא זכה ברבות הימים לפופולריות עצומה ביניהם , ונעשה לטקסט מכונן ומשפיע בספרות הילדים ביידיש , בספרות הילדים העברית ובספרות היהודית בלשונות אחרות . מרחב קיומן של מרבית דמויות הילדים ביצירתו של שלום עליכם הוא המסגרת המשפחתית המסורתית , ולכן לחגים היהודיים בעלי האופי המשפחתי נודע תפקיד בולט . בחלק ניכר מן הסיפורים הקצרים האלה הילד מוצג כקורבן : תוכניותיו ושאיפותיו מתבדות משום שעולם המבוגרים אינו מבין לרוחו , אך פעמים רבות הוא מוצא מפלט למצוקותיו בהתבוננות שובבה בסביבתו . מוטל בן פייסי החזן בונה מבחינה זאת דגם שונה : היצירה מתחילה עם התייתמותו של הילד מאביו , ובהמשכה היא לובשת אופי של שרשרת הרפתקאות ארוכה – ובכללה התהליך הממושך של ההגירה לארצות הברית – המתוארת בנימה הומוריסטית משוחררת . "מוטל" הוא הדוגמה הבולטת בספרות הקלאסיקונים ביידיש להתרחקות מן הדגם הקורבני בעיצוב דמות הילד . יצירותיו של שלום עליכם המעמידות במרכזן דמויות של ילדים עברו תהליך מואץ של קאנוניזציה לאחר מותו . ( 1916 ) גורם חשוב שסייע בכך היה מעמדן המרכזי גם בחינוך היהודי ביידיש בבית הספר החילוני וגם בחינוך העברי בארץ–ישראל במשך שני דורות ויותר – הן כטקסטים לקריאה וללימוד והן כחומר להמחזה . בבית הספר היהודי הסובייטי , שיכול היה להעביר לתלמידיו חומר יהודי רק במשורה , נעשו כתביהם של שלום עליכם ושל הקלאסיקונים האחרים של ספרות יידיש אמצעי עקיף ואף ישיר ללימוד מושגי יסוד על אורח החיים היהודי המסורתי . המעמד המיוחד שזכו לו היצירות האלו של שלום עליכם לאחר מותו מלמד על הברית ההדוקה שנכרתה בין ספרות יידיש ובין החינוך היהודי החילוני המודרני ביידיש . הניסיונות הראשונים להקמת בתי ספר מודרניים שבהם לימדו ביידיש נעשו כמעט בו–זמנית במזרח אירופה ( 1908 ) ובארצות הברית . ( 1910 ) הפעילות הזאת הואצה בשנות מלחמת העולם הראשונה , אבל לשיאה הגיעה רשת בתי הספר החילוניים ביידיש בין שתי מלחמות העולם . בצדה צמחה והתפתחה ספרות הילדים ביידיש החל בשנים הסמוכות למלחמת העולם הראשונה . פועלו של י"ל פרץ בתחום הזה קשור לשני המישורים גם יחד : בערוב ימיו , עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה , הוא נטל חלק ביוזמות הארגוניות להקמת מסגרות לחינוך יהודי מודרני בוורשה עירו , ומתוך כך חש בדחיפות שבצורך לתרום את חלקו ליצירת ספרות ילדים ביידיש , שהיתה אז בחיתוליה . בפנייתו לכתיבה לילדים בחר פרץ דווקא בשירה – וזאת אף שבכלל יצירתו זכה הסיפור הקצר למעמד בכורה . בשנת חייו האחרונה עסק באינטנסיביות בכתיבת שירים לילדים , שבזמנם היו חידוש בספרות יידיש : שירי משחק , שירי חידה וכיו"ב . רובם כוונו לגיל הצעיר , לכיתות הנמוכות של בית הספר ואף לילדים בגיל הגן . אך תקוותיו של י"ל פרץ שהחינוך היהודי המודרני ביידיש יתחיל בגיל הרך התממשו רק בחלקן : ברבות הימים הוא התמקד בעיקר בשלב בית הספר היסודי . בגלל סיבות כלכליות בעיקרן לא התפתחו גני הילדים , מצד אחד , ובתי הספר התיכונים , מצד אחר , בלימוד ביידיש . בשל התמקדותם של מוסדות החינוך המודרני ביידיש בגיל בית הספר היסודי , הופנתה ספרות הילדים ביידיש בעיקרה לגיל הזה , והגיל הרך וגיל הנעורים לא זכו לתשומת לב מרובה בספרות הילדים ביידיש . בעוכריה של הספרות הזאת היו גם הפיצול הגיאוגרפי והאידיאולוגי : ספרים שנדפסו בברית המועצות כמעט לא הגיעו לידי ילדים הקוראים יידיש שמחוץ לגבולותיה , ואילו הספרים שנדפסו בפולין היו במקרים רבים רחוקים מעולם המושגים של הקהל הפוטנציאלי בארצות אמריקה השונות , וקשים להבנה
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|