|
|
Page:304
תרבות , " ובמובן הזה , גם פעולה מודרנית . בהיבט הזה השתלב המפעל העברי במפעלים דומים ברחבי אירופה להפצה של שפות מרכזיות של המדינה , שרובן היו בשימוש חלקי בלבד של האוכלוסייה ( כגון צרפתית , ( או לא בשימוש כמעט בכלל ( איטלקית , גרמנית ועוד . ( בעזרת הפעילות היזומה הזאת צפוי היה לגדול דור של קוראי עברית . בספרות הילדים אנו מתמקדים בקבוצות היזמים הקטנות שהובילו את השינוי , בתחילה בהשכלה האירופית , ואחרי כן בארץ–ישראל , ואיננו מתמקדים כאן במאבק שלהם במתנגדי השינוי . עם זאת חשוב להזכיר שוב שאין מדובר בתהליך המתרחש בקרב רוב החברה , אלא בתהליך שבו קבוצה קטנה ונלהבת לרעיון עמלה קשה להפיצו למרות אופוזיציה לוחמת מהחוגים האנטי–מודרניים והדתיים , המתבצרים בפחד אל מול כל חשש לחילון בקהילות היהודיות . בארץ–ישראל ניהל את המאבק מה שמכונה "היישוב הישן , " ועמו רובם של העולים בעלייה הראשונה . אופוזיציה אחרת היתה , באירופה , בקרב המתבוללים מהסוגים השונים , שלא היו מעוניינים בתרבות יהודית מודרנית ומתבדלת , ובוודאי לא בתרבות לאומית יהודית . ההתמודדות עם הקורפוס היהודי בתהליכי החילון המודרניזציה והחילון בחברה היהודית , כחברה שמרנית ושולית , לא יכלו להתפתח בתנופה דומה לחילוניות בארצות אירופה המרכזיות . תנועות החילון באירופה יכלו לנתק את עצמן במידה רבה מהדת . לעומת זאת , בספרות הילדים העברית , מהמשכילים ועד הציונים החילוניים המודרניים , הניתוק היה חלקי בלבד תמיד . היהודים המודרניים , שקיבלו את הרעיונות ואת הפרקטיקות החדשות , עדיין רצו , ונראה שגם נאלצו , לבחור את החומרים לספרות הילדים ( כמו לטקסטים אחרים ) מתוך הקורפוס המשותף לכלל היהודים : התנ"ך , כלל היצירה היהודית , מנהגי חגים , דמויות מופת ועוד . על החומרים האלה הם החילו מידות שונות של מודרניזציה באמצעים שונים של פרשנות , עיבוד וכדומה . היבט מעניין נוסף , הקשור גם לשאלת ההסוואה של המודרניזציה , הוא שעצם הבחירה בעברית אולי נראית כחדשנית מצד אחד , בגלל השינוי באופי העברית , באופי הטקסטים לילדים , ובכוונה שהילדים באמת יבינו את השפה כשפה ולא רק ככלי פולחני – אך מצד שני היא היתה המשך ברור של החינוך היהודי שלפני תקופת ההשכלה , ושל מעמדה של העברית לפני תקופת ההשכלה . ה"מודרניזציה" וה"חילון" התבטאו יותר דווקא בהכנסת הגרמנית אל הטקסטים לילדים , בתחילה באותיות עבריות ובהדרגה גם באותיות לטיניות . ספרות הילדים העברית ככלי להחדרת מודרניזציה וחילון לחברות יהודיות ספרות הילדים העברית היתה גורם מחדש בתהליכי המודרניזציה בחברות היהודיות . בזכות מעמדה הנמוך בתרבות אפשר היה להשתמש בה , מראשיתה ועד ראשית המאה ה20– לפחות , ככלי להחדרה של ערכים מודרניים וחילוניים , וכן כדי ליצור את הילדים כקבוצה המובילה שינויים מבחינה חברתית , כקבוצה חדשנית ושונה . מבחינה זו יכול זאב יעבץ – רב , מורה וסופר אורתודוקסי , וממייסדי תנועת "המזרחי" – ללמד אותנו על הדרך מלאת הסתירות של כתיבת הטקסטים לילדים . יעבץ פרסם סיפורים , מקראות , ספרי לימוד , ספרי היסטוריה וכתבי עת למבוגרים ולילדים , שלא תמיד היו מובחנים בגיל . בספריו אפשר לראות כיצד הוא "מחנך" לערכים מודרניים כגון היגיינה , אסתטיקה , לאומיות ורציונליזם , אך כמתנגד להשכלה הוא מציג אותם כערכים מסורתיים ועתיקים , בעזרת ציטוטים מהמקורות ומרבנים והסברים מפורשים על כך שהם היו ערכי היהדות מאז ומעולם . בכל הטקסטים של ספרות הילדים העברית שנכתבו בארץ–ישראל הודגשו במגוון דרכים דגמים של לאומיות , שכללו סמלים של קיום לאומי כגון "המולדת , " שליטה פוליטית , שפה ותרבות היסטורית . אלה היו ערכים מודרניים , שביקשו להחליף את מעמדן של התורה והמצוות כבסיס לקיום הלאומי של היהודים . ספרות הילדים היא שבנתה את דגמי הלאומיות והפיצה אותם בקרב היישוב בארץ–ישראל ובקרב קהילות היהודים בארצות אחרות . ספרות הילדים העברית ככלי לאומי יזמי התרבות העברית בארץ–ישראל היו גם יוצריה של ספרות הילדים הארצישראלית , משנות ה80– של המאה ה . 19– התרבות החדשה , המודרנית והחילונית באופייה , הומצאה בא"י גם בידי דתיים . הקבוצה הקטנה של היזמים היתה רוב הזמן מיעוט לא רצוי , בתוך יישוב שלא היה מעוניין כלל בתרבות "עברית" או " חדשה" או "לאומית . " המאבק על החינוך העברי והדיבור העברי בארץ–ישראל , מאבק שאינו משתקף כלל בטקסטים לילדים שמוצגים כאילו כבר מתנהלת חברה עברית קיימת ואידילית , נערך בין הדוגלים בסדר עולם דתי בעולם היהודי לבין המשכילים ואחריהם חובבי ציון היהודיים . במאבק הזה השתמשו בני "היישוב הישן" באמצעים בריוניים כגון חרמות , נידויים , הסתה פרועה והסגרה למלכות , בזמן שה"מודרניים" העבריים היו מיעוט חלש יחסית . ואף על פי כן הם שהצליחו . אפשר לראות במבט היסטורי שהיוזמות שלהם , הראשוניות והרעועות , הן שהמשיכו והיו
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|