|
|
Page:279
או המשך לשירת הקהל ושליח הציבור בבית הכנסת . בתנועות הנוער השונות התפתחה אז בעיקר בערב שבת מסורת 'ליל שישי , ' שכללה שירה וריקודים בצוותא במשך שעות – ברוח ריקודי ההורה הממושכים של חלוצי העלייה השנייה והשלישית . בניגוד לשיעורי הזמרה ול"קבלות השבת" בבתי הספר , שבהם שרו התלמידים בעיקר "שירי מולדת , " הם שרו ב"תנועה" הרבה "שירי רחוב" פולקלוריים אנונימיים , ומאמצע שנות ה – 40– בעקבות ההזדהות הרבה עם עמידת הגבורה של ברית המועצות במלחמתה בגרמנים – שרו בהתלהבות גם שירים רוסיים בנוסח עברי . כמו כן הושר "האינטרנציונל" הסוציאליסטי , בתרגומו של אברהם שלונסקי , בטקסים של תנועות השמאל כהמנון שלישי , לצד "התקווה" ו"תחזקנה . " בשנת 1936 נשמעו לראשונה שידורים עבריים יומיים בתחנת הרדיו המנדטורית , 'קול ירושלים . ' בשנות ה40– שידרה התחנה בכל שבת בצהריים תוכנית שבועית של חצי שעה של " שירים כבקשתך , " שסייעה להפצת שירים עבריים ישנים וחדשים , ובהם רבים מהפזמונים שכתבו אלתרמן 9 וילנסקי ל"לי–לה–לו , " הקברט החדש ( בסגנון ורשאי ) שקם בתל–אביב עם תום מלחמת העולם השנייה . באותן שנים , על סף הקמת המדינה , קם דור חדש של יוצרים בזמר העברי . הצ'יזבטרון , להקת הבידור המגויסת של הפלמ"ח , שרה והפיצה שירים פולקלוריים ושירי הווי , שאת מילותיהם כתבו בני דור תש"ח , ובראשם חיים חפר וחיים גורי ; אך רוב הלחנים להם נכתבו עדיין בידי מלחינים מוכרים וקשישים יותר ( משה וילנסקי , שמואל פרשקו , דוד זהבי ; ולראשונה התבלט אז גם אלכסנדר 'סשה' ארגוב , שנעשה לאחר מכן למלחין הזמר הבולט ביותר במחצית השנייה של המאה . ( במהלך מלחמת השחרור הוקמו עוד כחצי תריסר להקות בידור צבאיות ( ה"חישטרון" בדרום , להקת הכרמל בצפון , להקת איילון , אלכסנדרוני ועוד . ( ועם קום המדינה הוקמו בצה"ל להקות בידור פיקודיות : להקת הנח"ל ( שנחשבה ליורשת ה"צ'יזבטרון , ( " להקות פיקוד דרום , מרכז וצפון ולימים גם להקות חיל השריון , חיל הים , חיל האוויר ועוד . להקות אלו שרו שירים מההווי הצבאי , ובעיקר שירים שרובם היו יזומים ו"מגויסים" בידי קציני החינוך " ) המפקד צודק תמיד , " "תותחים במקום גרביים , ( " והגיבו גם על המלחמות החדשות והאירועים הביטחוניים השוטפים : מ"מול הר סיני , " "יא משלטי" ו"חמסינים במשלט" בשנות ה50– ועד ל"גבעת–התחמושת" במלחמת ששת הימים . בצד אלה התחזק בשנים הראשונות למדינה גל של שירי רועים ובוקרים , שמילות רובם לקוחות מהתנ"ך , ובעיקר מ"שיר השירים . " עמנואל זמיר כתב והלחין שירים רבים גם בסגנון ה J בקה והחיקוי לצלילי החליל " ) דבקה רפיח : לי יומי ולי לילי ותמולי לי , ( " ואף שילב בכמה משיריו שורות בערבית " ) דבקה החמור . ( " בעקבותיו הלכו מלחינים צעירים אחרים , ששיריהם זכו לעתים לכינוי "שירי הו–הו , " והיו מיד גם למחולות עם ובוצעו בארץ ובחו"ל . ירידתו של דוד בן–גוריון לשדה–בוקר ושירי בוקרים אמריקניים מהקולנוע והרדיו השפיעו גם על חיבור שירים ישראליים ברוח זו " ) ערבה–ערבה , " "לכישלכישה , " "שיירת הרוכבים . ( " בתחילת שנות ה50– הופעלה תחנת רדיו שנייה בארץ , התחנה הצבאית גלי צה"ל , המיועדת בעיקר למאזינים צעירים ולחיילים , ובאמצעות מקלטי הטרנזיסטורים שהגיעו אז ארצה נשמעו כאן יותר שירים אמריקניים ואנגליים במקצבים חדשים , שתחנה זו הרבתה לשדר . הברית בין ישראל לבין צרפת בעקבות מלחמת סיני קירבה את הקהל הישראלי גם ללחנים של שאנסונים צרפתיים רבים , שמקצתם זכו למילים עבריות שעסקו בהווי הישראלי והצבאי . במחצית השנייה של שנות ה50– נפתח בתל–אביב קברט חדש , הפעם בסגנון פריזאי , "מועדון התיאטרון . " בכל ערב הופיעו בו , בצד 'רביעיית המועדון' ( שהוקמה במתכונת רביעיית ' האחים ז'אק , ( ' גם זמרים כאריק לביא , 'הדודאים , ' 'העופרים' ועוד . נעמי שמר נעשתה ל"פזמוראית" הפורייה ביותר מאמצע שנות ה . 50– הדודאים , נחמה הנדל ואריק לביא התרפקו גם על סגנון השירים העבריים מימי העליות הראשונות , והחזירום לאופנה . וכמותם "מצעד המרגנית" בגלי צה"ל , וערבי הנוסטלגיה המחויכים "תל–אביב הקטנה" ו"היה היו זמנים , " בשנת העשור למדינה , וכן סדרת התוכניות 'שרתי לך , ארצי' ששודרה באמצע שנות ה70– בטלוויזיה , שהחלה את שידוריה בשנת השלושים למדינה . בשנת 1960 נפתח ברדיו 'פסטיבל הזמר' השנתי של 'קול ישראל . ' אחריו הופיעו גם 'פסטיבלי הזמר המזרחי' ( לימים : הים תיכוני ) ו'פסטיבל שירי משוררים' בגלי צה"ל ( שעודד הלחנה של שירים מתוך ספרי שירה . משנות ה60– ניכרת השפעה גוברת של סגנון ה"פופ" העולמי . סגנון זה התבטא גם בסגנון החדש של הלהקות הצבאיות , שהחליפו אז את האקורדיון והגיטרה האקוסטית במערכות הגברה , קלידים וגיטרות חשמליות . בלטו עיבודיו של יאיר רוזנבלום " ) שיר לשלום , " "הבן יקיר לי אפרים ( " ואחריו דני סנדרסון , מתי כספי , יוני רכטר ואחרים . הלהקות הצבאיות סיפקו שירים רבים למצעדי הפזמונים ברדיו , ורבים מבוגריהן היו לזמרים ושחקנים מבוקשים . אך הסגנון החדש עורר את התנגדות הרמטכ"ל ( רפאל איתן , ( שהורה בתחילת שנות ה70– לפרק את הלהקות הצבאיות . בכך תם פרק בן חצי יובל , שבו שימשו הלהקות הרבות המקור הפורה והפופולרי ביותר של שירים עבריים חדשים ושל זמרים , שחקנים ובדרנים .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|