|
|
Page:264
הוותיקה ראשון–לציון קמה בשנת 1895 תזמורת החובבים הראשונה בארץ , שהיתה למעשה השתלה של מוסד התזמורת הקהילתית המקובלת באירופה , לרבות המרכיב ההייררכי של ועד ציבורי שמנהל את ההיבטים הכלכליים של התזמורת , מזמין מנצח מקצועי ומשלם את שכרו . חזרות התזמורת תרמו רבות לגיבוש חברתי של המושבה , והתזמורת היתה גורם עיקרי בארגון של אירועים חברתיים תכופים שכללו גם שירה בציבור , הרצאות , הגרלות ודקלום שירה . תזמורת ראשל"צ היתה בתוך חודשים ספורים למופת לגופים דומים שקמו בכל המושבות הוותיקות האחרות בארץ וכן ביפו , וזכו לכותר המשותף של " אגודת כינור ציון . " לאחר הפסקה מאונס בשל מלחמת העולם הראשונה התחדש התהליך ביתר שאת בתקופת המנדט , וכאן יוזכרו רק הדוגמאות הבולטות ביותר שלו . הפעילות הקונצרטית התרכזה בשני המרכזים העירוניים הראשונים : "העיר העברית הראשונה , " תלאביב , שצמחה במהירות חסרת תקדים מפרבר גנים לעיר תוססת ; וירושלים הקוסמופוליטית , מרכז השלטון המנדטורי . ביסודו של התהליך הזה עמד המופע הפומבי – הצגת אופרה או קונצרט . ביישוב החילוני , בעיקר העירוני , נפגשו קבוצות עולים מארצות ושפות שונות והקונצרט היה אירוע מרכזי שקיבץ מספר רב של אנשים יחד . בשנים 1927-1925 ניהל המנצח יוצא וינה מאקס למפל סדרת קונצרטים סימפוניים על בימת קרשים שהוצבה על גבעת חול גדולה בתל–אביב ( לאחר מכן הוקם במקום הזה בית העם של תל–אביב . ( כשלושת אלפים מאזינים – כ 10 % – מכלל תושבי העיר (!) התקהלו ובאו לכל אחד מהקונצרטים האלה , אף שרמתה של התזמורת , שכונסה לכל קונצרט בנפרד , היתה בינונית ואף פחות מכך . בכך התגלה הצורך הפנימי של העולים בחוויה חברתית ורוחנית מלכדת . הקונצרט הפומבי כתחליף חילוני לתפילה התבטא בייחוד בקונצרטים של מוזיקה קאמרית , שהוא התחום האינטימי והרציני ביותר של הרפרטואר המוזיקלי האירופי . ראשיתה של מסורת זו ביישוב היתה בקונצרטים הקאמריים שארגנה הצ'לנית הגדולה תלמה ילין עם אחותה , הכנרת מרג'ורי בנטוויץ , ' בירושלים מאז שנת , 1923 ואשר במרכזם עמדה רביעיית המיתרים הירושלמית . בירושלים מילא הקונצרט הפומבי תפקיד שונה מזה של הקונצרטים בתל–אביב : " לקונצרטים היו זורמים כל בני החברה בירושלים – אנגלים , יהודים וערבים ; ולעתים תכופות היתה ירושלים מלאה אורחים נכבדים , " סיפרה מרג'ורי בנטוויץ' בזיכרונותיה על תלמה ילין . בתל–אביב נוסדה מסורת דומה של קונצרטים קאמריים באולם הכניסה של מוזיאון תל–אביב הראשון ( בית דיזנגוף בשדרות רוטשילד . ( הקונצרטים התקיימו דרך קבע בכל מוצאי שבת וריכזו קהל מאזינים מסור , וכל תוכנית נוגנה פעמיים בערב אחד לפני הקהל הגדול שזרם לאולם המצומצם . מסורת הקונצרטים הקאמריים נמשכת במסגרות שונות עד היום הזה , כגון סדרת הקונצרטים היוקרתית בקונסרבטוריון העירוני בתלאביב והפסטיבל השנתי למוזיקה קאמרית בירושלים . האווירה של רוממות רוח שאפיינה את שנות המנדט הראשונות התבטאה בהגשמה של רעיונות אשר בארצות אחרות היו נחשבים לחלומות באספמיה . הראשון בהם היה הקמת האופרה הארצישראלית בקיץ 1923 על ידי המנצח מארק ( מרדכי ) גולינקין . חזונו רב המעוף של גולינקין היה להקים בארץ את היכל האמנות – מרכז ענקי שיכלול אופרה , תזמורת , בלט ובית ספר מקצועי בינלאומי להכשרת מוזיקאים בכל התחומים , אך לאחר שנתחוורה לו המציאות של היישוב צמצם את תוכניתו לבית אופרה – שגם הוא ארגון מוזיקלי יומרני המנצח מארק ( מרדכי ) גולינקין – הקים בקיץ 1923 את האופרה הארצישראלית . המשבר הכלכלי הביא להתמוטטות המפעל אחרי ארבע עונות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|