|
|
Page:254
אמנויות פלסטיות בישראל יגאל צלמונה האמנות שהתפתחה בישראל במחצית השנייה של שנות ה60– התעצבה על רקע התשתית של התרבות החזותית שהתגבשה בארץ כבר במחצית הראשונה של אותו עשור . לשנים הראשונות שלו היתה אופיינית התחזקות המגמה שביקשה להינתק מן המחויבות לממד המקומי ומן הנהייה האופיינית עד אז אחר סממני זהות ייחודיים–ישראליים שבכוחם להגדיר את גבולות העשייה האמנותית . האמנות של הקאנון החדש ביקשה להימנע מן הצורך לבטא ערכים קולקטיביים חברתיים או לאומיים . המגמה החדשה הזאת הלמה את נטייתה הגוברת והולכת של החברה הישראלית באותן שנים להיענות להשפעת העולם המערבי , הן מבחינת אופי חיי המעשה של הכלל והן מבחינת התרבות שהחלה להעמיד את היחיד ועולמו במרכז סדר היום שלה , בניגוד גמור למחויבותה בעשורים הקודמים לביטוי מועדף ומודגש של הממד הציבורי . את ראשית שנות ה60– ציינה ההגמוניה המוחלטת של סגנון המופשט הלירי בציור . הסגנון הזה הכיל את ציווי ההתיישרות על פי עקרונות האמנות ששלטה אז בפריז , מוקד ההזדהות התרבותית של העילית האמנותית הישראלית באותם ימים . כמה מאמני הזרם הזה , יוסף זריצקי , יחזקאל שטרייכמן , אביגדור סטימצקי ועמיתיהם , המשיכו להיות דמויות חשובות בסצנת האמנות הישראלית גם בעשורים הבאים . כמה מהאמנים הצעירים התנתקו כבר במחצית שנות ה60– מן ההתגייסות הכללית הזאת של אמני ישראל המשפיעים לציור המופשט . הם המשיכו בעצם את המחויבות למודרניזם אוניברסליסטי חסר פניות מקומיות עקרוניות , אבל עדכנו את מקורות ההשראה שלו . במקום פריז נעשתה האמנות האמריקנית לסמן של הזדהות . אריה ארוך , בן דורם של ציירי המופשט הוותיקים , עשה שימוש בציוריו בדימויים ובחפצים מן המציאות בהשראת אמנות ה"פופ–ארט" האמריקנית ונעשה מורה הלכה לדור של אמנים צעירים . יגאל תומרקין , שחזר לארץ בראשית שנות ה60– לאחר שהות ארוכה באירופה ויצירה בהשראת האמנות האמריקנית והצרפתית העכשווית של אז , זעזע את תודעת הציבור והאמנים עם האסאמבלאז'ים ( תצריפים ) של גרוטאות כלי נשק ויציקות אברי אדם שהציג ואשר הציעו שפה אמנותית חדשה שלא היתה מוכרת עד אז בארץ . אביבה אורי התפרסמה ברישומי הפחם והעיפרון האקספרסיביים שלה שביטאו באופן ספונטני , ישיר ומיידי עולם פנימי עשיר ודרמתי . רפי לביא נתפס כקול חדש ומקורי שמעון לוי , מקטרים בבמות , אורעם , תל–אביב . 1992 עמנואל לוי , התיאטרון הלאומי הבימה , עקד , תל–אביב . 1981 שמעון לוי וקורינה שואף , קנון התיאטרון הישראלי , הקיבוץ המאוחד , תל–אביב . 2002 חנן חבר , "ספרות ישראלית מגיבה על מלחמת , " 1967 בתוך "חמישים לארבעים ושמונה , " גיליון מיוחד של תיאוריה וביקורת , מכון ון ליר / הוצאת הקיבוץ המאוחד . 1999 נורית יערי ושמעון לוי ( עורכים , ( האיש עם המיתוס באמצע , הקיבוץ המאוחד , תל–אביב . 2004 demic Press , Brighton , UK , 1996 . Shimon Levy , Here , There and Everywhere , Sussex Aca- versity Press , 1998 . Glenda Abramson , Drama and Ideology , Cambridge Uni- יוסף זריצקי – הזדהות תרבותית של האליטה הישראלית האמנותית עם עקרונות האמנות ששלטה בשנות ה60- בפריז
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|