|
|
Page:235
ולכן כינון הזהות העצמי שמתממש בגבולות המעגל היהודי הפנימי לובש לעתים פנים של תשוקה להרס ולקטסטרופה , כמו בסיפורו של א"ב יהושע "מסע הערב של יתיר . " לעומתם , אצל יהודה עמיחי מתקיימת התגוששות מתמדת עם האל בשם עמדה הומניסטית אקזיסטנציאליסטית המוציאה אותו מכלל חילוניות מובהקת : " אל מלא רחמים / , אלמלא האל היה מלא רחמים / היו הרחמים בעולם ולא רק בו . " ובכלל כנגד האוניברסליזם החילוני ששלט בשירה הישראלית של שנות ה60– קמו מעטים ובתוכם שלמה זמיר , משורר יוצא עיראק , שפרסם ב1960– את ספרו הקול מבעד לענף . מצד אחד כתב זמיר בדגם האוניברסלי של שירת זך , אבל מצד אחר הוא ייצג בשירתו גם את עולמו של מהגר מבגדאד . הכפילות הזאת יצרה מבע שירי מתוח , המכפיף את " הקול העדתי " לקול האוניברסלי , אבל גם חותר תחת האוניברסליות שלו . שמעון בלס , שבא גם הוא מעיראק , החל את כתיבתו הספרותית בערבית ועבר בשנות ה60– לכתוב ולפרסם בעברית . ב1964– הוא פרסם את המעברה – רומן המשרטט את ייסורי הקליטה של עולים מארצות המזרח במעברה של שנות ה . 50– בלס משמר בלשונו את הערבית שבה מדברים גיבוריו ויוצר אפקט חריף של נוכחות המיעוט בתוך לשון הרוב . המזרחיות מיוצגת בספרו של בלס ללא שמץ מן הדתיות המיוחסת לה בדרך כלל כשהוא מעצב דמויות חילוניות קשות יום העוברות את ייסורי הקליטה במדינת ישראל הצעירה . גם הקול הנשי בשירת שנות ה50– וה60– הכפיף את עצמו מתוך מאבק לקול הישראלי האוניברסלי החילוני . ב1961– ראה אור ספרה הראשון של דליה רביקוביץ , ' אהבת תפוח הזהב , המכונן דמות נשית חלשה העוברת דרך מסננת לשונית אינטנסיבית הכוללת השתמעויות מיסטיות ודתיות . רביקוביץ , ' שנעשתה אחר כך למשוררת המרכזית והמשפיעה ביותר בשירה הישראלית , פרסמה ב1965– את ספרה חורף קשה , ובו ביססה קול נשי כפול , שבו , יחד עם התבוסה לנוכח האלימות והעוינות החיצונית של הקרובים המואסים בה , היא מחזיקה מרחב נשי חתרני של הפקרות מאושרת . בעקבות השירה האישית של "דור המדינה" ובתגובה לה הציעה השירה של יונה וולך , מאיר ויזלטיר , דליה הרץ , יאיר הורביץ , מרדכי גלדמן , מנחם בראון ( בן ) ואהרן שבתאי , שהופיעה מתחילת שנות ה , 60– מהלך חדש . באמצעות הקונקרטיזציה של המבע השירי עלו לבחינה מחודשת הזהויות שנבנו בשירה שקדמה להם , והתפתח מבע שירי בעל מחויבות מוסרית . אהרן שבתאי פרסם את חדר המורים , ( 1966 ) הבנוי מסיטואציות קונקרטיות , כמו–נוסטלגיות , של עולם הילדות ; יאיר הורביץ פרסם את סל ויון , ( 1966 ) הבונה באמצעות לשון פיוטית וקסומה עולמות שמתיקותם מצביעה שוב ושוב על כאב חריף ואובדן ; שירה המפורסם של יונה וולך , "יונתן , " שפתח את ספרה דברים , ( 1966 ) משחזר עולם ילדות ובונה מערבולת של זהויות מיניות . שירים רבים של יונה וולך מאוכלסים במלאכים , בקדושים מעונים ובדמויות דמיוניות , המרכיבים יחד זהות נשית אלימה ופגיעה , אלוהית וקורבנית . דרך דמויות אלו מפרקת וולך את הזהות הנשית הסטנדרטית למרכיביה הגופניים כשהיא מדגישה את הממד התיאולוגי שלה . שיריו הראשונים של מאיר ויזלטיר שכונסו בספריו מאה שירים ( 1967 ) ופרק א , פרק ב ( 1969 ) נכתבו בטון של פסימיזם מוסרי . ב1973– פרסם ויזלטיר את ספרו קח , אחד הספרים הראשונים שראו אור בהוצאת "סימן קריאה" שעל יד הרבעון סימן קריאה בעריכת מנחם פרי : "קח שירים , ואל תקרא / עשה אלימות בספר הזה , " הורה בו ויזלטיר לקורא , בתוך הבלטת שירתו כמבע מוסרי . במהלך שנות ה60– עדכנו כמה ממשוררי הדורות הקודמים את הפואטיקה שלהם לפי התמורות שהתחוללו בשירה הישראלית , הן מתוך יצירת דיאלוג איתן והן מתוך ניסיון להתמודד איתן . ב1960– פרסם חיים גורי את שושנת הרוחות ובו התקרב אל הפואטיקה של משוררי "דור המדינה . " לאה גולדברג פרסמה ב1964– את שירי עם הלילה הזה שנכתבו מתוך קרבה לפואטיקה של שירת זך ובני דורו . אלתרמן פרסם עמליה כהנא-כרמון חנוך לוין אמיל חביבי א"ב יהושע
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|