|
|
Page:218
נדד באירופה עד לעלייתו לארץ–ישראל ב . 1947– יצירתו משתייכת אפוא לכמה חטיבות שונות : כתיבתו בווילנה , בגטו וביערות קשורה לאותו חלק של ספרות השואה שנכתב תחת הכיבוש הנאצי . שיריו זכו לראות אור לראשונה בזמן שהותו בברית המועצות , ומבחינות מסוימות צריך להבינם גם על רקע הנורמות ששררו שם אז , ובכלל זה השינויים הטקסטואליים שנעשו בשירים שנכתבו בזמן השואה לקראת פרסומם . יצירתו מן השנים הסמוכות לשחרור היא גם חלק מן הספרות שנכתבה בידי שארית הפליטה מיד לאחר השואה . בשנים שלאחר מכן תופסת השואה מקום מרכזי בכמה מחטיבות כתיבתו של סוצקבר בישראל . ביצירתו ניתן אפוא להבחין הן בעדות המיידית והלא אמצעית והן בראייה המאוחרת מתוך הזיכרון , אך זה רק היבט אחד של גיו 3 נה . ניכר בה גם הממד הפרטי של הווידוי האישי וגם הממד הציבורי של שיר ההצהרה , הפאתוס הרם מצד אחד והנימה האינטימית מצד אחר . ריבוי הפנים הזה חל גם על ההיבט הז'אנרי : החטיבה העיקרית ביצירתו היא השירה הלירית , אך לצדה הקדיש סוצקבר מכוחו גם לאפיקה בפואמה "געהיימשטאט" ( 1948 ) ( תרגום עברי : "עיר הסתרים , ( 1963 , " ולניסיון מיוחד במינו בספרות יידיש להתמודד עם נושא השואה באמצעותה של פרוזה מודרניסטית , בסדרה גרינער אקוואריום 1953 / 4 ) תרגום עברי : אקווריום ירוק . ( 1979 ספרות השואה ביידיש שנכתבה בארצות הברית עמדה כאמור בסימן הנסיגה המוצהרת מן המודרניזם . הנימה שבלטה בה בייחוד בשנות ה40– היתה הבעת תחושת אשם על הפרדת הגורלות בין הקורבנות לבין מי שהשקיפו על השואה ממרחק בטוח . הכותרת לספר שיריו של ה' לייוויק אין טרעבלינקע בין איך ניט געווען ( לא הייתי בטרבלינקה , ( 1945 הדהדה במרחביה של תרבות יידיש במשך שנים , והיא ביטאה את השאיפה המוצהרת להזדהות הזדהות טוטלית עם הקורבנות . בדומה לתמונה הכללית של ספרות יידיש בת–הדור בלטה גם בנושא השואה עדיפותה של השירה על הפרוזה . ספריו של ק . צטניק , שרק חלק מהם ראו אור בלשון כתיבתו המקורית , זכו להתקבל אברהם סוצקבר ( בתמונה עם שמרקה קצ'רגינסקי שצולמה בגטו וילנה בשנת – ( 1943 דמות מרכזית בספרות השואה ביידיש
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|
|