sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:215

היוצרים של ספרות השואה ביידיש אכן היו אנשי הדור האחרון של יהודי מזרח אירופה שזו היתה לשונם . מבחינת קרבתם האישית לאסון ניתן להבחין בתוכם בשלוש קבוצות עיקריות , אשר קווי ההפרדה ביניהן היו חדים למדי בתודעה ההיסטורית של ספרות יידיש : האחת היא של הקורבנות עצמם , שרובם נספו ומיעוטם ניצלו ; האחרת היא של אותם סופרים שהצליחו לברוח לברית המועצות עם פרוץ המלחמה , ואחדים מהם חשו על בשרם את מוראות ראשיתה , אבל לרובם היו שנות המלחמה שנים של מחסור , חיי פליטות ואי–ודאות לגבי המתרחש בשטחים הכבושים בידי הנאצים , ולאחר המלחמה היגרו רובם מברית המועצות ; ועוד אחת כוללת סופרים , יוצאי מזרח אירופה , שחיו וכתבו בפזורותיה הרבות של תרבות יידיש והיו עדים לאסון מרחוק – אלה שישבו בברית המועצות זה שנים וסופרי יידיש בארצות הברית ובארצות אחרות . ההבחנה הזאת אינה נוגעת רק לזיקה הביוגרפית של כל יוצר כלפי השואה , אלא גם לתהליכים ספרותיים ותרבותיים : רק בין הקורבנות עצמם אפשר למצוא סופרים חדשים שהתחילו לכתוב יידיש בזמן השואה ולאחריה , או סופרים שלפני השואה היו בבחינת סופרים מתחילים : אלי ויזל , חוה רוזנפרב , לייב רוכמן , מרדכי שטריגלר ואחרים . לקטגוריה זו אפשר לשייך גם את אותם יוצרים שספריהם הראשונים שפורסמו לפני השואה לא עוררו הד מיוחד ( כגון ישעיהו שפיגל ויחיאל פיינר , אשר נודע לאחר מכן בכינויו ק . צטניק , ( אך גם בין קורבנות השואה נוצרו רוב היצירות החשובות שנכתבו בשואה עצמה בידי סופרים שהיה להם מעמד מוכר לפניה : אברהם סוצקבר , יצחק קצנלסון ועוד . זה נכון עוד יותר בנוגע למרכזים האחרים של תרבות יידיש , שבהם כמעט לא נוספו יוצרים חדשים משנות ה40– ואילך . סופרי יידיש שפנו לנושא השואה בברית המועצות , בארצות הברית או בארצות אחרות הם סופרים שהתחילו את דרכם היצירתית שנים רבות קודם לכן . אי אפשר אפוא להבין את דרכי ההתייחסות לנושא השואה בספרות יידיש במנותק מן הרצף הכולל של התפתחותה . אין ספק שאחד המוקדים ביצירה ביידיש במאה ה20– הוא העיצוב רב הפנים של נושא האסון גדול הממדים – הקיבוצי , הלאומי והקוסמי – אשר גורלו הטראגי של היחיד שזור בתוכו : הפוגרומים , ההרס של מלחמת העולם הראשונה , התחושה בדבר אסון אפוקליפטי חובק עולם הממשמש ובא . בספרות יידיש המודרנית נוצרה לכאורה התשתית התמאטית וההתכוונות הרוחנית להתמודדות עם השואה , ולכן מועלית לעתים בביקורת ובמחקר הטענה שאפשר לציין בספרות יידיש יצירות אשר כביכול הטרימו אותה . טענה זו אינה נותנת משקל נכון לשוני המהותי בין האווירה האפוקליפטית שאפיינה את ספרות יידיש בהקשר התרבותי של המודרניזם , בייחוד בשנים שלאחר מלחמת העולם הראשונה , ובין רוח התקופה שאפיינה את שלהי שנות ה . 30– האווירה המעיקה בשנים האלו הביאה לידי כך שכמה מנציגיו המובהקים של המודרניזם ביידיש נטלו חלק במהלך תרבותי של נסיגה ממנו . ביטויו הסמלי של מהלך זה הוא שירו של יעקב גלאטשטיין " א גוטע נאכט , וועלט " ") לילה טוב , עולם , (" שנדפס בניו יורק ב , 1938– שנה לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה . השיר הזה נותן גט כריתות לציוויליזציה המודרנית , והוא מצהיר על חזרה לערכיו של העולם היהודי המסורתי . אין צורך לומר שלא כל יוצרי יידיש היו שותפים לגישה זו , אך אין ספק שבפרוץ מלחמת העולם השנייה היתה ספרות יידיש נתונה בהלך רוח אנטי מודרניסטי מובהק , אשר גרס שהנושא המרכזי שבו היא אמורה לעסוק הוא גורלו ההיסטורי של העם היהודי בעת אסון וכליה . אכן אפשר לומר שספרות השואה ביידיש בכללה נכתבה מתוך פרספקטיבה שונה מזו של ספרויות אחרות . היא שאפה להיות ביטוי של הוויה קיבוצית על כל מרכיביה : האבל על העולם שנכחד , הזעם ספרות יידיש שאחרי מלחמת העולם השנייה העמידה את השואה במרכז הווייתה . צילום עטיפת הספר "ס'ברענט" של מרדכי גבירטיג , שהופיע בקראקוב ב1946-

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help