|
|
Page:197
הם דוגמאות בולטות לכך . האחרונים הם גם חלק מהתופעה החברתית המרתקת של שיתוף הפעולה בין המוזיקאים היהודיים לאפרו–אמריקניים במוזיקת הג'אז מראשית המאה ה20– ולכל אורכה . ניתן לומר שהשילוב שבין הקל והמורכב , האירוני והנשגב , האורטורי והאינסטרומנטלי , יצר סימן היכר משל עצמו למודרנה היהודית במוזיקה . השילוב הזה בא לידי ביטוי מיוחד ביצירתו של גוסטב מאהלר . למודעותו המרה של המנצח המהולל הזה של האופרה הווינאית ל"אחרותו" היה ללא ספק חלק נכבד ביצירת סגנונו הייחודי , הנפרש על פני משרעת מוזיקלית–הבעתית הנחשבת בעיני רבים לעשירה שהושגה מעולם . ואם עושר זה היה שמור לרעתו בחייו , בעודו מבקש לזכות בהכרת החברה שבתוכה פעל , הרי עוצמת התקבלותו בגלובוס ה"קלאסי" במחצית השנייה של המאה ה20– היא חסרת תקדים . תפיסתו את יצירתו הסימפונית כמעין "בריאת עולמות" נשענה , הלכה למעשה , על הגדרה ואיוך מחודשים של מרכיבים מוזיקליים , חדשים וישנים , ועל עיצוב מקיף של אופני הצירוף שלהם . בכך היא נמצאת בקו הראשון של המודרניזם המרכז אירופי , והיתה למודל להגות הביקורתית של תיאודור אדורנו , אף שהיא עשויה להדגים גם תיאוריות סימבוליות מבית מדרשו של ארנסט קסירר ( שניהם ממוצא יהודי . ( בן חסותו וידידו של מאהלר , ארנולד שנברג , היה שותף לאסתטיקה זו ולהערכות האלה , אולי אף ביתר תוקף , ואף נתן לכך ביטוי תיאורטי בכתביו . עם זאת שנברג , שאף הוא ראה בניב הבידורי מקור לא מבוטל של השראה מוזיקלית , חיפש אחר ביטוי מוזיקלי חדש ומזוקק , וזה הותירו , עד היום , באגף האזוטרי של פנתיאון המוזיקה האמנותית . ה"אמנסיפציה של הדיסוננס , " שאליה חתר , היתה בחזקת מענה אירוני חריף להתקפות האנטישמיות , מבית מדרשו של ואגנר , שידעו הוא , מאהלר ויהודים אחרים במפנה המאה ולאחריה . בבטלו את ההייררכיה המסורתית שבין מצלולים מוזיקליים האמין שנברג שהוא מתיר את שרידי "המשטר הישן" המוזיקלי ופותח אוניברסום חדש של התנסויות ודרכי ביטוי צליליות ובין חושיות . בעיני הנאצים נחשבה המוזיקה שלו ושל חבריו " מנוונת ; " אירוניה כפולה וצורבת היא שוויקטור אולמן , מלחין מחוגם של שנברג וזמלינסקי , גייס ערכים מוזיקליים של האסכולה הזאת לביטוי של עדות ומחאה ביצירות שכתב בגטו טרזיינשטאט . ומה על הניב המוזיקלי היהודי המסורתי ? לכל אחד מן המלחינים והזרמים שהוזכרו כאן , ולרבים אחרים , יוחס שימוש בניבים כאלה . העובדה שגם מלחינים שאינם יהודים נטלו מהם לצורך יצירותיהם ( לדוגמה : שוסטקוביץ' וראוול ) מורה על הפוטנציאל היצירתי שנראה כגלום בחומרי גלם מוזיקליים מהסוג הזה . עם זאת אין לשכוח שהיה בחיפוש אחר הניב הזה , ביצירה ובמחקר ( אברהם צבי אידלסון היה חלוץ בהקשר הזה , ( משום תשובה להאשמות האנטישמיות על העדר שורשיות אצל המוזיקאים היהודיים . כך היה החיפוש הזה לחלק מתוך יצירתה של מסורת , ספק מתחדשת , ספק "מומצאת , " שבה עשויים היו להיכרך יחד יסודות ארכאיים וחדשים ( כגון אצל מאריו קסטלנואובו–טדסקו באיטליה , ( אוריינטליים וחסידיים ( באסכולה הרוסית – יואל אנגל , אלכנסדר קריין ואחרים , ( אותנטיים ו"מפוברקים" ( במסגרת הרפרטואר העשיר של השיר העברי לדורותיו בולט השימוש במכלול היסודות האלה . ( אלה אפשרו להגדיר מחדש את הממדים המודליים , המלודיים , המקצביים של היצירה המוזיקלית כמרחב הבעתי מודרני , שבו הפרטיקולרי והאוניברסלי , האישי והציבורי , הדתי והחילוני משמשים יחדיו . לקריאה נוספת : יהואש הירשברג , פאול בן חיים , חייו ויצירתו , עם עובד , . 1983 הכהן–פינצ'ובר רות , "מוזיקה פולחנית ופולמוס החמלה : היהודי כקטגוריה אסתטית אצל ריכרד ואגנר וג'ורג' אליוט , " תיאוריה וביקורת , , 17 סתיו , 2000 עמ' . 74-35 . Kanter , Kenneth Aaron , The Jews on Tin Pan Alley : the sity Press , 2004 . and the City of Music , Princeton : Princeton Univer- Botstein , Leon and Hanak , Werner . ( eds . ) , Vienna : Jews By Edmund Jephcott , Chicago , 1991 . Adorno , Theodor , Mahler , A musical Physiognomy , trans Oxford University Press , 2003 . Todd , R . Larry , Mendelssohn : A Life in Music , Oxford : as Jew , Oxford , 1990 . Ringer , Alexander , Arnold Schoenberg , The composer University Press , 1988 . the Reform Movement in Judaism , Oxford : Oxford Meyer , Michael A ., Response to Modernity : A History of 1830-1940 , New York : Ktav , 1982 . Jewish Contribution to American popular music ,
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|