|
|
Page:187
עם לחצי האנטישמיות . בתארו את האירוע הדרמתי ביותר בחייו של זולא , אין הסרט הביוגרפי הזה מציין מדוע נבחר דווקא הקפיטן דרייפוס להיות שעיר לעזאזל . המילה יהודי אינה נשמעת בסרט אפילו פעם אחת , אם כי אין ספק שזו סיבת הקשר שנקשר נגדו . בוידוייו של מרגל נאצי , ( 1939 ) סרטם של האחים וורנר החושף את פעילות הריגול הנאצית בארצות הברית , יהודים אינם מוזכרים בשמם לעולם , גם אין מופיעה בו שום דמות של יהודי . וכאשר עובדו לסרטי קולנוע בתקופה ההיא מחזות שיש בהם דמויות יהודיות , ניתנו להן על פי רוב שמות לא יהודיים . על בימת התיאטרון מופיע שמו של עוזר המושל , ביצירת המופת הקומית של בן הכט וצ'רלס מק'ארתור כותרת ראשית , ( 1928 ) בשם אירווינג פינקוס ; אך כאשר ע 3 בד המחזה ב1940– לסרט , His Girl Friday בחרו לקרוא לו ג'ו פטיבון . שינוי שכזה ראוי לציון מיוחד משום שניתן לראות את בן הכט כיהודי החשוב ביותר שעבד בהוליווד בתקופה שבין שתי המלחמות . הציניות שלו , והכושר המיוחד שניחן בו לספק לאילי האולפנים את מבוקשם , עשו אותו מופת לכל תסריטאי הוליווד . לא היה ולו אדם אחד – שהזדמן לו לצפות בסרטים אמריקניים , למן ימי ערש הקולנוע המדבר ועד לקריסת שיטת האולפנים – שיכול לחמוק מהשפעתו . בסרטים עולם תחתון ( 1927 ) ופני צלקת ( 1932 ) המציא הכט במידה רבה את ז'אנר סרטי הגנגסטרים . עד שנת 1934 כבר הספיק לסייע בשכלול הקומדיה המטורפת " ) פוקס המאה ה , ( " 20– בהחשת קצבה , בהעמקת האירוניה המתוחכמת שלה ובהשתוללותה של תוקפנותה הארסית . בשנת , 1939 שיש מן המבקרים הטוענים כי היתה השנה הטובה ביותר של הוליווד , עבד הכט , בלי ששמו הופיע ברשימת עושי הסרט , בין השאר גם על חלף עם הרוח , והיה אחראי רשמית לגונגה דין ולאנקת גבהים . הוא כתב או השתתף בכתיבתם של יותר ממאה תסריטים , שיא שאין שני לו בבידור הפופולרי של ארצות הברית . אך מיומנותו ופוריותו פירושן היה גם ששום תסריטאי אחר לא השאיר אחריו חותם פחות אישי מחותמו של הבוגר הזה של הדיילי ניוז של שיקגו . שכן , קשה למצוא ייחודיות במגוון כה רחב של סרטים , לבד אולי מזווית ההסתכלות של העיתונאי המלקק שפתיו בהנאה בזמן שהוא מציץ מבעד לחור המנעול על צביעותה של החברה המודרנית . יש ביהודיותו של הכט כדי להסביר את שאפתנותו , אם כי לא בהכרח את כישרונו . אך נראה כי מוצאו האתני לא היה חשוב לו אלא במשך שנות ה40– ( כאשר חשיבותו היתה גדולה באמת . ( נסער עד עמקי נשמתו בעקבות השמדת יהדות אירופה והמאבק על הקמתה של מדינת ישראל , מצא לו דבר שהוא רציני מקליעה אל טעמו של הקהל הרחב , ונעשה לא רק לפובליציסט אנטי–נאצי חריף ונוקב , אלא אף לתועמלן של האצ"ל . העניין של הכט בציונות התפוגג לאחר שתנועת העבודה עיצבה את המדינה החדשה , והוא אף החל להשתלח בדוד בן–גוריון . אף על פי שהיה רחוק ביותר מן הדת נערך לבן הכט טקס הספד בבית כנסת בניו יורק , שבו נטלו חלק לא רק הקומיקאי ג'ורג' ג'סל , שכיכב בזמר הג'אז כשהועלה בברודוויי ושימש להכט אובייקט ללעג ברומן הנוקב שלו על עסקי השעשועים , יהודי מאוהב , ( 1931 ) אלא גם פיטר ברגסון ( הלל קוק ) ומנחם בגין מפקד האצ"ל , שקרא על שמו את אחת מספינות המעפילים שלו בתקופת המנדט . ההלוויה הדתית שנערכה להכט היתה נעילה מוזרה וחמקמקה לחיים ססגוניים וחילוניים בתכלית . בסרטי העידן שבו שגשג הכט התבטאה ההוכחה המוצקה ביותר להתערות בתרבות הכללית בנושא שהיה , קרוב לוודאי , המקובל ביותר בדימויים הקולנועיים של היהודים : נישואי תערובת ( שנטו לתאר גברים יהודיים הנשבים בקסמן של יפהפיות גויות . ( נישואים שכאלה היו אמורים להוכיח כי אמריקה היא ארץ אחרת , ומאז הופעת זמר הג'אז פירושה של ההינתקות מהאב היה בראש ובראשונה החירות לבחור בן או בת זוג . הסימן האולטימטיבי להסתגלות שלך היה ההזדמנות להינשא לאיש או לאישה שאינם מדתך . ה"הפי אנד" ההוליוודי יכול היה לאחד יהודים ולא יהודים בקשרי נישואים , או לפחות אהבה , מתוך התגברות על צרות האופק של הפרטיקולריזם . סרטים אמריקניים התמכרו לנושא הזה כי יש בכוחם של רומנים המגשרים על פערים דתיים ואתניים להיות חומר דליק מבחינה קולנועית , אם כי – מנקודת מבטו של המבקש לשמר את הייחוד היהודי – יש כאן משיכה קטלנית , שכן נישואי תערובת נחשבים כעשויים לרופף את תחושת הנבדלות ולסכן את המשכיות קיום העם . בסרטים שכאלה מתגברים על אמונות תפלות ועל דעות קדומות ומנתצים סטריאוטיפים . משמעותה של התערות בתרבות האמריקנית היתה גם הפרכת מיתוסים הנוגעים ליהודים , עשייתם למשל ולשנינה , וחריצת גורלם לחוסר רלוונטיות ולשכחה . המשא של ראיית עצמך מבעד לעיני הזולת הוא מן התכונות המסבכות את מעמדם של מיעוטים , אך אפשר כי ההוכחה הניצחת לייחודה של קבוצה חברתית היא המשך קיומם של הסטריאוטיפים הקשורים בה . אלה יכולים להיות לא הוגנים , פוגעים , נכונים או כוזבים , כדרכן של הכללות רופפות . אבל הסטריאוטיפים האלה הם בלתי נמנעים , שכן , כפי שטען וולטר ליפמן ב , 1922– הם מפשטים את הליכי ההתנסות הנוטים להסתבך , ומביאים את העולם להיראות מובן וצפוי יותר . מסר זה הוא המסר שהקרינו סרטי הקולנוע על חיי החלום של האוכלוסייה האמריקנית .
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|