|
|
Page:173
תרבות יהודית בברית המועצות מיכאיל קרוטיקוב מהפכות 1917 הסירו את כל ההגבלות החוקיות על מעמדם של יהודי רוסיה . המדיניות הסובייטית בכל הקשור ליהודים היתה בידי קומיסריון העם לעניינים יהודיים ובידי הסקציה היהודית ( הייבסקציה ) של המפלגה הקומוניסטית , שענייניה התנהלו בעיקר ביידיש . מן ההתחלה היה יחסם של מוסדות אלה לעברית עוין , והם ראו בה שפת הדת והלאומיות הבורגנית . בתי דפוס וכתבי עת בעברית הוכרחו להפסיק את קיומם ורוב הסופרים העבריים יצאו את ברית המועצות בראשית שנות ה . 20– הפרסום האחרון של דברי ספרות בעברית שהופיע בברית המועצות היה של אוסף סיפורים שנכתבו בידי סופרים בעלי אוריינטציה קומוניסטית , שכותרתו אירונית למדי , בראשית . ( 1926 ) אבל המדיניות האנטי–עברית לא תמיד היתה עקיבה . ב1918– התירה הממשלה הסובייטית את ייסודה של להקת התיאטרון העברי הראשונה , "הבימה , " ותמכה בה עד שנת , 1926 שבה עבר התיאטרון לתל–אביב . חרף החרם הרשמי המשיכה הספרות העברית לחיות במחתרת . נציגיה החשובים ביותר היו חיים לנסקי ( שטיינזון , ( משורר ניאו–קלאסי עצור ומלנכולי שהתפרנס בצמצום כפועל תעשייה בלנינגרד וסיים את חייו כאסיר בגולאג , וצבי פרייגרזון , שחתם על יצירותיו בשם העט "צפוני" והצליח לשלב בין קריירה אקדמית מוצלחת בטכנולוגיה של מכרות לבין נאמנותו הסודית , שנמשכה כל חייו , לספרות העברית . תרבות היידיש קיבלה תמיכה מלאה מהמדינה הסובייטית כל עוד שמרה על נאמנותה האידיאולוגית . כתבי עת ביידיש , הוצאות ספרים , תיאטרונים ומוסדות חינוך נוסדו במקומות שבהם היתה אוכלוסייה יהודית ניכרת . הלשכה המרכזית של הסקציות היהודיות פיקחה על תהליכי בניין תרבות יידיש חדשה , שתהיה פרולטרית ומיליטנטית בחילוניותה . יאשה ברונשטיין וחצקל דונייץ , מראשי האידיאולוגים במינסק בירת ביילורוסיה , טענו שאת התרבות הפרולטרית החדשה ביידיש צריך להקים לגמרי מן היסוד . מתנגדיהם היותר מתונים באוקראינה קראו לבחירה סלקטיבית מתוך המורשת התרבותית של טרום המהפכה . ההשקפה הזאת ניצחה אחרי הוויכוחים המרים של שלהי שנות ה20– וראשית שנות ה . 30– תפקיד חשוב ביצירתה של תרבות היידיש הסובייטית מילאו הקרויים בשם "קבוצת קייב , " התאגדות רופפת של משוררים , סופרים ומבקרים צעירים בעלי אוריינטציה מודרניסטית שנכנסו לעולם הספרות בשנים הראשונות של המאה ה . 20– הם כללו את המשוררים דוד הופשטיין , לייב קוויטקו ואשר שוורצמן , את הפרוזאיקונים "דער נסתר" ודוד ברגלסון ואת המבקרים יחזקאל דוברושין ונחום אויסלנדר . רבים מהם עזבו את ברית המועצות אחרי מלחמת האזרחים , אבל חזרו כעבור זמן , עם הניסיון החדש שרכשו במרכז אירופה . סיכויי היציבות שהביא ייסודם של מוסדות יידיש שנתמכו בידי הממשלה משכו לברית המועצות מחוץ לארץ כמה חוקרי יידיש ( מאיר וינר ומאקס אריק ) וסופרים ( משה קולבאק ) מבני הדור ההוא . השנים הבתר–מהפכניות הסוערות היו עדות לפריחתו של האוונגרד בספרות ובאמנויות . משוררי יידיש צעירים היו מחפשים בנבכי שפת היידיש אחרי סגנונות ומשמעויות סמליות חדשות כדי לבטא את התחושות המעורבות של אימה , ייאוש ותקווה שנולדו מהתנסויותיהם . עזרא פינינברג , שמואל הלקין , דוד הופשטיין , איזי חאריק , לייב קוויטקו , פרץ מארקיש , אשר שוורצמן ואחרים החיו מחדש את שירת היידיש בשואבם מתוך אוצר הדמויות החסידיות הפופולריות , מן השירה הרוסית הקלאסית והמודרניסטית , וכן מן הפולקלור האוקראיני והביילורוסי . הפרוזה ביידיש היתה אטית יותר בתגובתה על האתגרים החדשים . יצירת הסיפורת החשובה הראשונה שהופיעה בברית המועצות בעקבות חוויות מלחמת האזרחים היתה הנובלה " חודשים וימים" ( 1926 ) של איציק קיפניס . היא כתובה בגוף ראשון בידי מספר נאיבי למראית–עין בסגנון העממי המזכיר את שלום עליכם . הסיפור היבש והישיר על הפוגרום קרא תיגר גם על הקלישאות הסנטימנטליות של הספרות היהודית וגם על הד , גמ , ת האידיאולוגיות המארקסיסטיות בדבר מלחמת המעמדות . המבקרים הפרולטריים הדביקו על קיפניס תווית של "לאומן זעיר–בורגני , " האשמה שעלתה מחדש במשפטו שנערך ב . 1948– לדוד ברגלסון , בעל הסגנון היידישי הטוב ביותר בזמנו , נדרשו כמעט עשר שנים כדי להחליט על עמדתו כלפי המהפכה . אף שברגלסון לא חזר לברית המועצות עד שנת , 1934 הוא הביע את תמיכתו בתרומתה החשובה לתרבות יידיש במסה הפרוגרמטית שלו משנת 1926 " שלושה מרכזים . " הרומן שלו על מלחמת האזרחים מידת הדין ( 1927-1926 ) היה ניסוי אמנותי ועז , אם כי ניתן לטעון שלא חסר פגמים , למזג סמלים קבליים אל תוך ספר מתח שהוא תעמולה סובייטית . ברומן האחרון שלו , הסיפור האוטוביוגרפי רחב היריעה ביים דנייפר ( ליד נהר הדנייפר , , ( 1940-1932 עושה ברגלסון ניסיון שאפתני לשכתב את ילדותו הבורגנית על פי עקרונות הריאליזם הסוציאליסטי . דער נסתר ( שם העט של פנחס כהנוביץ , ( ' עוד אחד מסופרי
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|