|
|
Page:167
לנוכחותו ופעילותו של י"ל פרץ , נעשתה לאחר מלחמת העולם הראשונה מוקד ליצירה מודרניסטית קדחתנית , שהדמויות הבולטות בה היו אורי צבי גרינברג , פרץ מארקיש ומלך ראוויץ . ' שלושתם הגיעו לוורשה ממחוזות גיאוגרפיים ותרבותיים רחוקים ושונים זה מזה , ומטענם התרבותי המגוון לא הבטיח יצירת מכנה משותף ביניהם . פרץ מארקיש הושפע מן הפוטוריזם הרוסי ; אורי צבי גרינברג ומלך ראוויץ' – מן השירה הגרמנית ובייחוד מן האקספרסיוניזם . שלושתם הוציאו ביטאונים ספרותיים שלא זכו לאריכות ימים . הם הרבו להופיע בערבים ספרותיים , שבהם נוצר מגע בלתי אמצעי בין היוצר המודרניסטי ובין קהל צעיר וסקרן , שהיה נתון רובו להשפעת המפלגות וטענתו העיקרית כלפי היצירה המודרניסטית היתה שהיא "אינה מובנת . " לצדה של ורשה צמח המודרניזם ביידיש בערים אחרות במזרח אירופה . בלודז' פעל המשורר והמחזאי משה ברודרזון , אשר כתיבתו עמדה בסימן השאיפה לעבור מרומנטיקה מאוחרת למודרניזם . נראה שעיקר תרומתו היתה ביכולתו להעניק פנים רעננות לתיאטרון היידי ובטקסטים שחיבר למענו . ברלין נעשתה "מקלט לילה" לסופרים שהיגרו אליה מברית המועצות וחיו בה עד למחצית השנייה של שנות ה ; 20– אורי צבי גרינברג התגורר בעיר כשנה עד לעלייתו לארץ–ישראל , והוציא בה לאור את הגיליון האחרון של כתב העת האוונגרדי שלו אלבאטראס . הווייתם של סופרי יידיש בברלין היתה טבועה בחותם הארעיות ; היא גרמה לכך שהעיר הזאת היתה מרכז של עשייה ספרותית ביידיש רק במשך שנים אחדות , וזו נשאה אופי אקלקטי מובהק . ההתחלות של המודרניזם היידי במזרח אירופה קשורות כאמור בדמותו של י"ל פרץ , ובייחוד במחזהו ביי נאכט אויפן אלטן מארק ( בלילה בשוק הישן , ( אשר נכתב בנוסחים שונים מ1907– ועד לפטירתו בשנת . 1915 הדרמה והתיאטרון היו באותם ימים המקטע השמרני ביותר בעשייה התרבותית ביידיש , אך דווקא בהם ניכרת פריצתו הנחשונית של פרץ מן הניאו–רומנטיקה אל המודרניזם . מבחינת חומריו הלשוניים והרעיוניים נטוע המחזה בהוויה היהודית המסורתית , והוא מתרחש בתוך לילה אחד בשוק של עיירה יהודית טיפוסית . פרץ בחר להציב במרכז תודעת הטקסט בדחן שיצא מדעתו , שואף למצוא מובן ומשמעות בקולות ובמראות שבסביבתו ונכשל בכך . חיפושיו המטפיזיים של הדמות הראשית במחזה הופכים את עולמה של העיירה היהודית להוויה מקוטעת , מפוררת וחסרת פשר . בבלילה בשוק הישן נטל פרץ חומרים תרבותיים וספרותיים מוכרים , אך עיצב אותם עיצוב אמנותי חדשני שתכונותיו העיקריות הן הדחיסות הלשונית , אווירה אפוקליפטית , הדגשתם של היסודות הגרוטסקיים והעמדת העולם המתואר על קו הגבול שבין חיים למוות , בין שפיות לשיגעון . מבחינה ז'אנרית המחזה בלילה בשוק הישן הוא פואמה דרמתית , בדומה למחזהו המשפיע האחר של פרץ , די גאלדענע קייט ( שרשרת הזהב , ( שאף הוא שואב את כוחו מן המתח הרוחני האפוקליפטי . ההכרעה הז'אנרית הזאת של פרץ בישרה את הקשר ההדוק שנרקם בספרות יידיש , מיד לאחר מלחמת העולם הראשונה , בין המודרניזם לבין השירה . היחסים בין שירה לפרוזה בהקשר המודרניסטי ביידיש במזרח אירופה היו אמנם שונים מאלה שבארצות הברית . במזרח אירופה תרמו כמה וכמה סופרים ליצירתה של חטיבה מגוונת ובעלת משמעות של פרוזה מודרניסטית , אך מעמדה של השירה היה עדיף בכל זאת . לבו של המודרניזם היידי במזרח אירופה הוא שירתם של אורי צבי גרינברג , פרץ מארקיש ומלך ראוויץ' מראשית שנות ה , 20– שיריו של ישראל שטרן , הסיפורת הפנטסטית של דער נסתר שהגיעה לגיבושה המורכב ביותר בקובץ פון מיינע גיטער ( מאחוזותי , , ( 1929 הנובלות של משה קולבאק "משיח בן אפרים" ( 1924 ) ו"מאנטאג" " ) יום שני , ( 1926 , " נובלת הביכורים של איציק קיפניס "חדשים און טעג" " ) חודשים שער של כתב העת האוונגרדי "אלבאטראס , " שערך אורי צבי גרינברג בברלין בשנות ה20- לפני עלייתו לארץ . הווייתם של סופרי יידיש בברלין היתה טבועה בחותם הארעיות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|