|
|
Page:161
הביקורתיות שרווחו בספרות העברית באותה תקופה , ואשר בעיקרן , למרות גילויי תמיכה והבנה במקרים מסוימים ( כגון תמיכתו של דוד פרישמן בגנסין וביצירתו , ( לא היה בהן כדי לתת גיבוי אסתטי–אידיאולוגי יציב למהלך המודרניסטי , שהוצג לעתים תכופות כמהלך לעבר מבוי סתום של 'חיטוט' פסיכולוגיסטי עקר ושל 'תלישות' לאומית וחברתית . אשר להתפתחות הפרוזה המודרניסטית בספרויות אירופה , אף כי הסיפורת המודרניסטית העברית הושפעה ממנה והסתמכה עליה ( כגון ההסתמכות של עגנון הצעיר על הפרוזה הסקנדינבית האימפרסיוניסטית או על הניאו–רומנטיקה הגרמנית , וזיקתו של גנסין למספרי "תור הכסף" בספרות הרוסית בת הזמן , ובעיקר זו של הסימבוליסט אנדריי ביילי , ( נראה כאילו היא פרצה במהלכה , לפניה או מעבר לה . קשה , למשל , למצוא בסיפורת האירופית שלפני התקופה שבין שתי מלחמות העולם התקפה רדיקלית , מרוכזת ומסקנית על מבנה הזמן , המרחב והעלילה של הרומן המסורתי כזו שהסתמנה במכאן ומכאן של ברנר ( התקפה מקבילה בעוצמתה ובמסקניותה התרחשה ברומן זייפני המטבעות של אנדרה ז'יד רק ב , 1926– חמש–עשרה שנים אחר הופעת מכאן ומכאן . ( כמו כן , למקרא שתי הנובלות הבשלות של גנסין , "בטרם" ובייחוד " אצל , " אנו מתרשמים שספרות המערב הגיעה לשימוש עקיב ומרחיק לכת כזה במונולוג הפנימי בנוסח 'זרם התודעה' רק בעידן המודרניסטי הגדול של העשורים שבין שתי מלחמות העולם , ביצירות של ג'ויס , וירג'יניה וולף , דורותי ריצ'רדסון < ויליאם פוקנר מאותה תקופה . חולשת המהלך הריאליסטי כיצד אפשר להסביר את הפרץ המודרניסטי העברי המוקדם והמרחיק לכת הזה ? דומה שהסבר אחד להופעתו אפשר למצוא דווקא בחולשתו של המהלך המימטי הריאליסטי בסיפורת . כאמור , הסיפורת המודרניסטית לא מצאה לפניה יריב קשה ומושרש לעומק , שהמאבק עמו יכול היה לעכבה ולמתנה . ראיה לכך אנו יכולים למצוא במצב השונה כל כך של השירה העברית בת הזמן . כאן האמונה הרומנטית בסגולה המח S ה של הטבע , בריגוש הסובייקטיבי המופעל על ידי המפגש עם הטבע החיצוני בחמש או שש השנים שלפני מלחמת העולם הראשונה מופיעות בזו אחר זו כמה מיצירות המופת של המודרניזם העברי , ובהן יצירותיהם של גנסין , ברנר ועגנון . בתמונה : ברנר ( שני מימין ) ועגנון ( משמאל ) בחברת אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ ( אז"ר ) ודוד שמעונוביץ ( שמעוני )
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|