sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:139

בייחוד קליטת ההשפעה של ניטשה – ר' ניטשה בספרות העברית החדשה במדור זה ) והן בערעורה של נימה זו בגלל התפתחויות שליליות בחיי העם היהודי ובתנועה הציונית . ככל שגברה , בראשית המאה ה , 20– התהייה לעומת התחייה בתרבות העברית , גברה בספרות כולה , ובשירה בכלל זה , השפעת הזרמים הפוסט–רומנטיים . בשירה היא מצאה את ביטויה בתוך יצירתם של הרומנטיקונים המרכזיים – בעיקר ח"נ ביאליק – ותלמידיהם ( ז' שניאור , יעקב שטיינברג , יעקב פיכמן , יהודה קרני . ( יוצרים צעירים יותר , שנכנסו לתחום השירה בסוף העשור הראשון או בתחילת העשור השני של המאה ה20– ( כגון אברהם בן–יצחק , אביגדור המאירי , מרדכי טמקין , יוסף צבי רימון ואורי צבי גרינברג , ( נתנו ביטוי ברור יותר לחדירת המודרניזם בן הזמן ; ביטוי שמצא לו גילויים תוכניים וצורניים ( הופעת החרוז החופשי , הוויתור על המשקל והחרוז ) והעמיד בפני הקוראים העבריים מודלים של שירה אימפרסיוניסטית ( בן–יצחק , טמקין ) ואקספרסיוניסטית ( המאירי , רימון . ( ואולם הופעתם של היוצרים האלה לא היתה מלווה בשום רטוריקה של מהפכה ספרותית . הגוונים המודרניסטיים שנכנסו לשירה לא באו לעקור את המערכת הרומנטית השלטת , אלא להרחיב ולהעשיר אותה . המערכת , מצדה , ספגה בדרך זו או אחרת את היוצרים החדשים , אף כי הועידה להם מקום שולי במבנה הקאנוני שלה . משום כך התפתחותם של הזרמים החדשים היתה נוחה ככל שגדל המרחק הגיאוגרפי והמנטלי בינם לבין מרכז הספרות בת הזמן סביב הציר אודסה-ורשה . ארץ–ישראל של ימי העלייה השנייה מילאה בהקשר הזה תפקיד , שעדיין לא עמדו על מלוא חשיבותו , כשם שעדיין לא עמדו על חשיבות המפעל של הדמות הספרותית המרכזית בה , י"ח ברנר ( ר' מדור ההגות היהודית המודרנית , ( כעורך שהיה מעין תשובת משקל לביאליק ועודד התפתחויות בתר–ביאליקאיות בשירה . עם זאת שמרה המערכת הביאליקאית הרומנטית בכללה על יציבותה עד למלחמת העולם הראשונה . המודרניזם העברי בגלגול מחודש כל זה השתנה אחרי המלחמה . הרס החיים היהודיים בחלקים נרחבים של מזרח אירופה , מלחמות האזרחים והפוגרומים שנלוו למלחמת העולם הראשונה , ההשפעה המעוררת והמזעזעת כאחד של מהפכת אוקטובר ברוסיה , היחלצות התנועה הציונית ממשבר ממושך על ידי הצהרת בלפור , ( 1917 ) כיבוש ארץישראל בידי הבריטים והפיכתה למנדט בריטי ( 1922 ) והתחדשותה של עלייה במספרים ניכרים לארץ–ישראל ( העלייה השלישית : – ( 1923-1919 כל אלה הביאו את השינוי . עתה הופיע המודרניזם העברי בגלגול מחודש , כשהוא תובע את החלפתה של המערכת הביאליקאית הרומנטית שקדמה לו , ואת סילוקה מזווית היצירה השירית והעשייה התרבותית . התביעה עוררה , כמובן , פולמוסים ספרותיים גועשים , שנמשכו בכל שנות ה20– וה . 30– עם זאת לא היה מפלט מן ההכרה כי נוצרה מציאות תרבותית–רוחנית שבה נתערערו ההנחות הרומנטיות של העידן הביאליקאי . מראות בני אדם באסונם , במבוכתם וייאושם , אך גם במפעלם המהפכני , ביטלו את אפשרות ההתרכזות ביחיד ושללו את האמונה בקשר המחיה של האדם עם הטבע . האמונה הליברלית באבולוציה המתמדת , ההולכת ומשפרת את החיים האנושיים התרבותיים , התנפצה אל מול המציאות שנוצרה במלחמה ובמהפכות שבאו אחריה . הלך הרוח של התקופה היה אמנם רצוף ניגודים וסתירות פנימיות , ובצד הייאוש ותחושת ההתפוררות היו גם תקוות יוצרים צעירים יותר , שנכנסו לתחום השירה בסוף העשור הראשון של המאה ה , 20- ובהם אברהם בן יצחק , אביגדור המאירי ( כאן בתמונה משנת ( 1922 ואורי צבי גרינברג , נתנו ביטוי ברור יותר לחדירת המודרניזם

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help