|
|
Page:138
המודרניזם היהודי – תקופת הסער והפרץ המודרניזם בשירה העברית עד קום המדינה דן מירון שורשי המודרניזם בשירה העברית נעוצים בקרקע הרומנטיקה המאוחרת שלה . איחורה של הרומנטיקה בשירה העברית , שהתרחשה כמעט מאה שנים לאחר העידן הרומנטי בספרויות האירופיות המרכזיות , נבע הן מקצב ההתפתחות החברתית והאידיאית של התרבות העברית ושל הספרות העברית החדשות , והן מן העובדה שבמפנה המאה ה20– חייבו תרבות וספרות אלו את עצמן – אמנם לא בדרך פשטנית וחד–ממדית – לתנועת שחרור לאומית ( הציונות ) ולמפעל של תחייה תרבותית–ספרותית שהתבססה על טיפוחו של היחיד העברי עתיר חיי הרגש , המחשבה והיצר ושוחר מיצוי הפוטנציאל האנושי שהתגלם בו . שתי ההתחייבויות הללו עלו בקנה אחד עם הנחות היסוד של הרומנטיקה , והספרות העברית בראשית המאה ה20– לא יכלה שלא להסתמך על הנחות יסוד אלו . אלא שהאיחור הרב הזה גרם שהתרבות והספרות העבריות היו חשופות בהכרח , מכוח הפתיחות שלהן לתרבות אירופה בת הזמן , להלכי רוח פוסט–רומנטיים ואף מודרניסטיים במושגים של סוף המאה ה . 19– מבחינה רוחנית–תרבותית הביאה חשיפה זו , מצד אחד , למגעים עם הלכי רוח ספקניים וקדורניים , עם הדקאדנס האירופי בן הזמן ( ר' דקאדנס בספרות העברית במדור זה , ( ומצד אחר – עם הפילוסופיה הוויטאליסטית , עם תורת האדם העליון של פרידריך ניטשה ועם האקזיסטנציאליזם הדתי או החילוני של הוגים כמו רוזאנוב ולב שסטוב . מבחינה אמנותית–ספרותית התבטאה החשיפה ביצירת מגע עם זרמים כגון הסימבוליזם , האימפרסיוניזם וראשית האקספרסיוניזם . קליטת ההשפעות של כל אלה היתה כרוכה הן בהגברת הנימה התחייתית של הספרות ( כאן מתבלטת ( ובנקודה זו צודקת הגישה הלאקאניאנית שאינה מבדילה בין הטיפול להכשרה הפסיכואנליטית . ( יש המפנים את תשומת הלב אל ריבוי האסכולות והמחלוקות בפסיכואנליזה כעוד מאפיין יהודי שלה . חרף העוקצנות שבהבחנה זו , ראוי אולי לאמצה . לא זו בלבד שתרבות השיח הפסיכואנליטית כיום מעודדת פלורליזם רעיוני , אלא שעדים אנו לחזרה של זרמים פורשים אל הזרם המרכזי ואינטגרציה רעיונית ביניהם . לא קשה למצוא בניתוב הזה של שאיפת המדנים אל אפיקים יצירתיים הד לאמרה התלמודית " אלו ואלו דברי אלוהים חיים . " גם מתנגדיה של הפסיכואנליזה יכולים להתגדר בבקעה זו של המשותף לה ולמסורת היהודית . כשם שהיהדות והציונות מצאו עצמן לא אחת , כשניתן בידן כוח ללא ביקורת , נעשות לאידיאולוגיות דכאניות , רובצת חטאת זו גם לפתחה של הפסיכואנליזה כשהיא חוברת לממסד רפואי אטום או לאקדמיה כוחנית . במובן זה , דווקא אחרי קריסת החזון הקומוניסטי עם חלומותיו המגלומניים , ראוי להזכיר כי הפסיכואנליזה טומנת אף היא בחובה – לטוב ולרע – רעיונות משיחיים . מן הנמנע לעסוק באנלוגיות בין נפש היחיד לנפש החברה בלי להסיק כי גם תהליכים תרפויטיים יכולים להיות מועתקים , בשינויים המתבקשים , מהתחום הראשון אל השני . במילים אחרות , אין זה יותר מדי לקוות כי ככל שהחשיבה הפסיכואנליטית תמשיך לחלחל אל כל מגזרי החברה , תצליח התובנה הבאה איתה לפרק ולנטרל מחלות ציבוריות כגזענות , פנאטיות וטוטליטריות . אחרי הכול , קיים יחס הפוך , שבבוא היום ניתן יהיה לתת לו אף ביטוי כמותי , בין חופש המידע והביטוי הקיימים בחברה לבין לוחמנותה , עריצותה ושנאת הזר שבה . ניתן לפיכך לראות בדמוקרטיזציה של חברה מעין אנליזה ציבורית , והיא ערובה לירידת לוחמנותה של אותה חברה ממש כשם שתובנה היא תנאי לנורמליות של היחיד . בכך ראויה הפסיכואנליזה לתפוס את מקומה בין תנועות השחרור הגדולות של העת החדשה . לקריאה נוספת : גיי , פ . פרויד : פרשת חיים לזמננו . תל–אביב : דביר , . 1993 סימון , ע . א . "פרויד היהודי . " מתוך : האם עוד יהודים אנחנו ? תלאביב : ספרית פועלים . פרום , א . והייתם כאלוהים : פירוש רדיקאלי למקרא ולמסורת הבתרמקראית . ירושלים : א . רובינשטיין , . 1975 גלוזמן , מ . ( עורך אורח ) "פסיכואנליזה , יהדות , ציונות . " קובץ מיוחד . זמנים , . 2004 , 88 הטב , י . ( עורך ) פסיכואנליזה : הלכה ומעשה . תל–אביב : דיונון , . 2003
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|