|
|
Page:127
האלה נלחמו נגד מסחורו של התיאטרון ביידיש , ושאפו לשמור על רמתן האמנותית של הפקותיהן . מכמה וכמה בחינות אפשר לצייר קווי דמיון בין הפעילות התיאטרלית ביידיש בוורשה ובניו יורק . שני המרכזים עמדו בסימנו של אותו מתח בין תיאטרון פופולרי לתיאטרון אמנותי , אך היכולת להתמיד ולקיים להקה על רמה אמנותית גבוהה היתה מצומצמת יותר בפולין , לנוכח המצב הכלכלי העגום וההתרוששות הגוברת והולכת של הציבור היהודי . בשני המרכזים התנהלה הפעילות התיאטרונית ביידיש בצל התהליכים הגוברים והולכים של הטמיעה הלשונית , שהיתה חריפה ביותר בארצות הברית אך נתנה את אותותיה גם במזרח אירופה . בפולין בלטה פעילותם של זיגמונט טורקוב ואידה קמינסקי , שבמשך כמה שנים קיימו את "וויקט" " ) ווארשעווער יידישער קונסט–טעאטער , " "תיאטרון אמנותי יהודי בוורשה . ( " לימים נשתנה ההרכב , עם צירופו של יונס טורקוב . השינויים הארגוניים מלמדים גם על הקשיים הכלכליים המרובים שבהם נתקלה הפעילות התיאטרלית ביידיש בפולין . בוורשה היתה גם להקת חובבים ושמה "יונג–טעאטער" " ) תיאטרון צעיר ;( " היא היתה בעלת גב ציבורי–פוליטי ( מחוגי ה"בונד , ( " ושאפה להעלות הצגות חדשניות ולקרוא בכך תיגר על התיאטרון הממוסחר הפרטי . בארצות הברית ובפולין נעשו גם ניסיונות לגוון את הפעילות התיאטרלית ביידיש ולהרחיבה , כגון באמצעות תיאטרוני בובות . גם בתקופת השואה נמשכה פעילות תיאטרלית , בייחוד בגטאות המרכזיים – ורשה , לודז' ווילנה . הפעילות הזאת עמדה בסימן הדילמה הטראגית – האם אין הפעילות הזאת יוצרת אשליה מדומה של נורמליות , אשליה המשרתת בעקיפין את מטרות האויב הנאצי ? כיצד אפשר להעלות מופעי בידור לנוכח המוות ? אך גם המתנגדים החריפים של הפעילות הזאת הכירו בסופו של דבר בכך שיש לראות בה את אחד מביטויי ההתנגדות הרוחנית . לאחר השואה התחדשה פעילות תיאטרלית גם בפולין וגם במחנות העקורים . לימים נוצר בפולין "תיאטרון יהודי ממלכתי" בהנהלתה של אידה קמינסקי , והיה עליו להתמודד עם צמצומה הנמשך והולך של האוכלוסייה היהודית בארץ זו . עקב הטמיעה הלשונית פחתה בהדרגה העשייה התיאטרלית ביידיש בכל מרכזיה שנותרו לאחר השואה , ובמציאות הזאת נעשתה מדינת ישראל משנות ה50– ואילך למרכז של התיאטרון ביידיש . השתלבו בו השחקנים משארית הפליטה באירופה עם שחקנים אורחים מארצות הברית ( יוסף בולוף , מוריס שוורץ ושחקני תיאטרוני הבידור למיניהם , ( שבאו לישראל בתדירות . קנאי העברית היו אחראים להצבת מכשולים אדמיניסטרטיביים תמונה מתוך הצגת "מסעות בנימין השלישי , " מחזה על פי ספרו של מנדלי , בתיאטרון היהודי הממלכתי במוסקבה ( 1927 )
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|