|
|
Page:125
לעצמה את השקפותיו של העולם הרוסי והסלאבי שבתוכו צמחה , שראה בתיאטרון גורם מרכזי במערכת התרבותית כולה ולא רק כלי בידור , ושאפה להעתיק דגם זה למציאותם של המהגרים היהודיים בניו יורק . הביטוי המרכזי לשאיפה הזאת הוא פועלו של יעקב גורדין , בין שנת 1892 לשנות מותו , . 1909 הוא סלד ממאפייניה של האופרטה ביידיש בימיו , דרש מן השחקנים ביצוע נאמן של טקסט המחזה , ונלחם בנוהג השגור ביניהם להוסיף במהלך ההצגה שירים או קטעי אימפרוביזציה כאוות נפשם . מחזותיו המרכזיים והפופולריים ביותר הם מלודרמות , שבהן נאבקת המשפחה היהודית מאבק מר עם כוחות העולם החדש המאיימים על יציבותה ועל המשכיותה . הידוע ביותר בהם הוא מירלה אפרת , שהועלה בהצלחה רבה גם בתיאטרון העברי . הוא שר שיר הלל לאם המשפחה , השומרת על עקרונותיה ושלמותה המוסרית ועומדת בפרץ לנוכח כישלונותיהם של בניה . השחקניות המרכזיות בתיאטרון ביידיש לדורותיו ששו לאפשרות לגלם את התפקיד הזה בשלב כלשהו בקריירה שלהן . הוא היה התפקיד האהוב ביותר על אסתר רחל קמינסקי , השחקנית המרכזית ביידיש במזרח אירופה לפני מלחמת העולם הראשונה . בתה אידה קמינסקי שיחקה בהצגות האלה את תפקיד הנכד , ואילו לימים , לאחר השואה , החלה לגלם את מירלה אפרת . בדומה למרבית מחזותיו של יעקב גורדין מתרחשת עלילת מירלה אפרת במזרח אירופה היהודית , ולמהגר היהודי בארץ החדשה היתה הצפייה בו התחברות מחודשת לשורשיו התרבותיים . על אף השקפותיו הרדיקליות של יעקב גורדין , מאיר המחזה הזה את העולם היהודי המסורתי באור חיובי , ולעומתו מצטייר העולם המודרני כזירת פיתויים שהגיבורים החלשים אינם מסוגלים לעמוד בהם . השאיפות החומרניות מוצגות במחזה כפיתוי המרכזי וכסיבה לכישלון , וייתכן שיש לראות בכך ביטוי עקיף להשקפות הרדיקליות של המחבר . הממד המוסרי בכישלון זה מועצם באחד ממחזותיו האחרים הפופולריים של גורדין , גאט , מענטש און טייוול ( אלוהים , אדם ושטן . ( כוח משיכת הקהל של תיאטרון היידיש והצלחתו הכלכלית הקנו לו מקום מרכזי מכובד בתרבות יידיש המודרנית . הדבר הזה המריץ כמה וכמה מיוצריה המרכזיים להקדיש מכוחם לכתיבת מחזות ביידיש . י"ל פרץ החל את כתיבתו המחזאית בעברית , ( 1903 ) אך כעבור זמן לא רב עבר לכתיבת מחזות ביידיש , בתקווה שיועלו על הבימה . שני מחזותיו המרכזיים , די גאלדענע קייט ( שרשרת הזהב ) וביי נאכט אויפן אלטן מארק ( בלילה בשוק הישן , ( מגלמים את שאיפתו ליצור מחזות שיהיו מודרניסטיים מאוד ועם זאת קשורים בכל נימיהם בהוויה היהודית , המסורתית והמודרנית כאחד . אך לשונם המסוגננת והדחוסה של המחזות האלה , מורכבותם התמטית והאמצעים הטכניים הרבים הנחוצים להעלאתם ( במקרה של בלילה בשוק הישן ) חסמו בשעתם את דרכם אל התיאטרון ביידיש . גם שלום עליכם העריך נכונה את הפוטנציאל הרב הטמון בתיאטרון ביידיש ; הוא המחיז לו כמה מיצירותיו בפרוזה וגם כתב מחזות מקוריים , אך בחייו לא זכה להצלחה בימתית ניכרת . זאת באה רק לאחר מותו , וגולת הכותרת שלה היתה דווקא מחוץ לזירת התיאטרון ביידיש – המחזמר כנר על הגג , המבוסס על פרקי אסתר רחל קמינסקי ובתה אידה , בשנת 1905 בוורשה בהפקה של "מירלה אפרת , " מחזהו של יעקב גורדין
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|