|
|
Page:103
חדשים המבוססים על ניצול שיטתי של כל אחד מצירופי הטונים השונים האפשריים מתמטית במסגרת הסולם . היצירה המוזיקלית מבוססת על חזרה על צירוף אחד או על כמה צירופים שכל אחד מהם ניתן לעיבוד בארבעה דפוסים : דפוס השימוש האופקי , הצירוף כנתינתו ( יצירת הקו המלודי , ( דפוס השימוש האנכי בו ( יצירת המרקם הצלילי , שכן אין לדבר כאן על הרמוניה ) ודפוסי השימוש האופקי והאנכי באינוורסיות ( ההיפוכים ) של הצירוף . המערך המוזיקלי הלוגי , הכמעט מתמטי , שהציע שנברג החריד את חסידיה של המוזיקליות הפרה–מודרנית , אך השפעתו על המשך התפתחותה של המוזיקה המודרנית לא נפלה מהשפעת פיקאסו על המשך התפתחותו של הציור . בספרות מצאה המגמה האפולונית ביטויים פחות חדשניים ונועזים , כגון ברומן הסימפוזיוני , שבו סיפור המעשה מובלע לא בתיאור או במסירת זרם התודעה של הגיבורים אלא בדיון אינטלקטואלי מסועף בנושאים העומדים ברומו של המצב התרבותי ( כגון בהר הקסמים של תומס מאן ובהאיש ללא תכונות של רוברט מוזיל או ברומני האידיאות של אלדוס האקסלי , ( בשירה היוצאת מנקודת המוצא של ההגות ולא של ההתנסות החושית–הרגשית , במחזאות המשתמשת בסיטואציה הדרמתית לשם בחינתו של רעיון או ניתוחה השיטתי של בעיה חברתית או תרבותית ( כגון במחזותיו של ג'ורג' ברנרד שאו , ( ובשלב מאוחר קצת יותר – בתיאטרון האפי של ברטולט ברכט , ששאף לשחרר את הצופה מן ההזדהות הרגשית עם ההתרחשות הבימתית ולעודד , באמצעות מה שברכט כינה "הזרה , " את יכולת הניתוח והשיפוט שלו . המגמה האפולונית הגיעה לניצחון מוחלט ב"סגנון הבינלאומי" בארכיטקטורה , שדחה כל ניסיון לחפות על זהותו הפונקציונלית של המבנה " ) הבית הינו מכונת חיים ( " והשליט על הארכיטקטורה המודרנית את הקו הישר , את הגוש המבני הריבועי או המלבני הפשוט , את השימוש החשוף בחומרים " גסים" ( מתכת , בטון , ( והפיק מכל אלה אסתטיקה א 6 ר A נית חדשה . התעצמות השפעתה של הטכניקה המודרנית השלב הרדיקלי בהתפתחותו של המודרניזם עלה בקנה אחד , מבחינה היסטורית , עם התעצמות השפעתה של הטכניקה המודרנית על החיים היומיומיים ועם שקיעתן של מסגרות הקיום הקהילתיות ועלייתה של חברת ההמונים המופרדת ל"אטומים" המתרכזת במטרופולין המודרני ומפתחת אורח חיים א 6 ר A ני עז–קצבים אך מנוכר ואינדיווידואליסטי . השלב הזה קיבל ביטוי וגילום מיוחדים בתרבות ובאמנות של כל אחת מן החברות הלאומיות המרכזיות של המערב . בארצות הדוברות אנגלית נתגלה הביטוי הזה בראש ובראשונה בספרות – ובעיקר בסיפורת זרם התודעה מיסודו של ג'יימס ג'ויס , שבאה להחליף את הסיפורת הריאליסטית של המאה ה , 19– שעסקה במקומו של האדם בחברה , ולהציע במקומה סיפורת המגלמת את רצף החיים התודעתיים הפנימיים של האדם היחיד , לרבות הרבדים הפרימיטיביים , הלא מגובשים והמודעים רק למחצה שברצף זה . בשירה נתגלם כאן המודרניזם בעיקר בנוסח שירי שהסתייג מן הריגוש הרומנטי , תבע את ייצוג העולם הרגשי על ידי "קורלטיב אובייקטיבי" – כלומר באמצעות ייצוג מצב נפשי פנימי , רגשי או מחשבתי , על ידי הקרנתו על אובייקט שמחוץ לנפש ( כגון נוף ) ותיאורו של האובייקט הזה , או על איזו עלילה סיפורית המגלמת בתוכה את המצב הנ"ל – והתגברות על "נתק הרגישות" שהרחיק את הפיוטי מן היומיומי . זרם זה , שכבש את מרכז הזירה של המודרניזם האנגלוסקסי , הסתמך , מצד אחד , על המסורת של הפגשת החושי היומיומי עם האידיאות המטפיזיות בשירה הצרפתית הסימבוליסטית , ומצד אחר על האימאג'יזם האמריקני , שתבע החצנה של העולם הפנימי באמצעות דימויים מדויקים , "קרים . " מפלס הדרכים העיקרי היה כאן המשורר האמריקני עזרא פאונד , שהשפיע השפעה מכרעת הן על משוררים ניאו–סימבוליסטיים מרכזיים כגון ת"ס אליוט וואלאס סטיבנס והן על מפתחיו של האימאג'יזם באמריקה , ויליאם קארלוס ויליאמס ותלמידיו . בצרפת מצא המודרניזם הרדיקלי את ביטויו בראש ובראשונה באמנויות הפלסטיות , אך גם בספרות , ובה הוא יוצג בעיקר על ידי הסימבוליזם המאוחר או הניאו–סימבוליזם של פול ואלרי , אנדרה ז'יד ופול קלודל , שמצאו סינתזות חדשות בין המציאותי למטפיזי , ועל ידי הפרוזה האינטרוספקטיבית של מרסל פרוסט , שבנתה באמצעות התודעה והזיכרון תמונה רחבה של חברה ואורחות חיים . בגרמניה ובאוסטריה התגלם המודרניזם הרדיקלי במוזיקה , במחול , בציור ובספרות האקספרסיוניסטיים וכן בארכיטקטורה ובעיצוב הפונקציונליים מבית מדרשו של הבאוהאוס . אמנם , גם כאן התמידה השפעתו של הסימבוליזם המאוחר ( ביצירות רילקה וגיאורגה , ( ומשנות ה20– ואילך גברה והלכה השפעתן של מגמות שכלתניות–אנליטיות שכבר תוארו . מקום מיוחד תפסה כאן אמנות הסיפור של פרנץ קפקא , שנוצרה בשלב הזה אך השפיעה בעיקר בשלב מאוחר יותר . אף כי האמנות הזאת השיקה הן לאקספרסיוניזם והן למגמה השכלתנית האנטיריגושית , היא קבעה תחום מיוחד לעצמה , שבישר את המודרניזם בשלביו המאוחרים ביותר ( הסיפורת והדרמה של האבסורד ובמידה מסוימת גם הסוריאליזם . ( באיטליה יוצג המודרניזם גם על ידי הפוטוריזם , שהאמין בשינוי התודעה האנושית באמצעות הטכניקה המודרנית וקרא להינתקות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|