sso
| Hello Guest - login | My Account | My bookshelf | My folders
Kotar website
Page:98

ובנים לטורגנייב ( יפו , , ( 1919 את בעלי אחוזה מן הדור הישן לגוגול ועוד ; את ישראל–חיים טבי 5 ב , שתרגם בשביל הוצאת " שטיבל" את תמונת דוריאן גריי לאוסקר ויילד , ( 1918 ) את מחזותיו וכן את כתבים מעזבון בית הוועד הפיקוויקי לדיקנס ( חלק א' בלבד , . ( 1922 פעילותם הקיבוצית הנרחבת והמגוונת של בני דור התחייה הביאה להרחבה עצומה של מצאי התרגומים העבריים . אם לפעילות התרגומית בתקופת ההשכלה לדורותיה היו אופייניות אקראיות וחלקיות , הרי בדור זה היא התאפיינה בהתכוונות מאורגנת שאפשרה מפעלים רחבי–היקף , אם של יחידים , כגון זה של טשרניחובסקי , אם של קבוצות , כגון מפעל תרגומי מחזות שייקספיר של המשוררים העבריים באמריקה ( הלל בבלי , ליסיצקי והלקין . ( בסיכומו של דבר , הניחו בני דור זה את היסוד המודרני האיתן למפעל ספרות עולם בעברית , מפעל ששוכלל והורחב בידי בני דור המודרניסטים הבא , והוא נמשך , למעשה , גם בימינו אלה . חידושים באדריכלות בתי הכנסת אידה הוברמן האדריכלות , מלבד תפקידה הפונקציונלי , היא ביטוי של התפתחויות חברתיות , דתיות ותרבותיות של סביבתה . בתי הכנסת שנבנו בתקופת ההשכלה ובהשפעת האמנסיפציה הם דוגמה מובהקת לכך . המבנים שקמו ביוזמת הקהילות היהודיות בערים הגדולות של אירופה ביטאו , בצורת בנייתם ובמיקומם , את שאיפת יוזמיהם להשתלב בחברה המקומית ובה בעת לייצג את זהותם היהודית החדשה . במאה ה18– נשמעו בקרב המשכילים דברי ביקורת על רמתם האסתטית של בתי הכנסת הקיימים , לעומת הדר יופיין של הכנסיות הנוצריות . אז החלו להסתמן מגמות חדשות בתכנון בתי כנסת , ואלו הגיעו לשיאן במאה ה . 19– במהלך אותה התקופה נוצר יחס חדש אל השתלבותו של מבנה בית הכנסת בתוכנית האורבנית . השתנתה הצורה החיצונית , הודגשה החזית , ובתכנון הפנים של אולמות התפילה היו שינויים . בעקבות גלי הגירה מעיירות אל המרכזים העירוניים , וכן מהמזרח אל המערב , גדלה האוכלוסייה היהודית בערים הגדולות של אירופה . התפתחו בהן קהילות מבוססות של בעלי מעמד כלכלי וחברתי עולה . שאיפת חבריהן לשוויון זכויות ל 6 ותה בנכונות למעורבות תרבותית וחברתית , שביטויה היה , בין היתר , בדגש שהושם בצורתם של בתי הכנסת . קהילה כזו היתה מעוניינת בבית כנסת שאינו עוד מקום צנוע להתכנסות לתפילה יומיומית או לקיום המסורת הדתית בחברה מסוגרת , כבעבר . לא עוד מבנה נחבא אל הכלים , ממוקם בלב שכונה יהודית צפופה . המבנה שהקהילה האמידה הקימה צריך היה לייצג את מעמדה החדש כלפי חוץ וכלפי פנים ולהיות מרחב גדול להתכנסויות חגיגיות . אולם התפילה נועד לשמש לא רק לטקסים דתיים , אלא גם לאירועים תרבותיים חילוניים , כגון הענקת מלגות לימודים לילדים מוכשרים וכיוצא בזה . בניגוד להגבלות שחלו על היהודים בעבר והביאו לבניית בתי כנסת קטנים יחסית , חבויים בשכונה צפופה , ביקשו עתה הקהילות לרכוש מגרשים במרכזי הערים , שיאפשרו הקמת מבנה גדול , מרשים ובולט בסביבתו . קהילות השקיעו מאמצים רבים במציאת מגרש תואם ובהשגת רשות לבנות עליו בית כנסת . גם זה היה חלק מתהליך החילון של חיי היהודים : בנייה במרכזי הערים פירושה היה התרחקות מרובעי המגורים של היהודים והשלמה עם העיקרון שמתפללים ייסעו בשבת להתפלל . באווירה הרומנטית של המאה ה19– היה נהוג לבחור סגנון ידוע מהעבר לבניית בית ציבורי . הוקמו מבנים בהשפעת סגנונות כניאו–קלאסי , ניאו–רנסאנס , ניאו–רומנסק , ניאו–גותי , והופיעו מוטיבים מושפעים מאמנויות המזרח : ביזנטיון , מצרים וספרד המוסלמית . בחירת "סגנון" הפכה באותה העת לייצוג של זהות חברתית , תרבותית ואף פוליטית . מהי הצורה האדריכלית הרצויה לבית כנסת מטיפוס חדש , שבתקופה ההיא החלו לכנותו "היכל ? " בחירת "סגנון" אמנותי שיתאים לייצג את היהדות החדשה נעשתה לנושא חשוב . במאה ה , 19– שהצטיינה בהתעניינות גוברת בהיסטוריה , באתנוגרפיה ובגילוי תרבויות אקזוטיות , שאפו גם היהודים שבית הכנסת של קהילתם ישתלב בדרך מכובדת בתרבות זמנם וייצג בסגנונו את הזהות היהודית , שעליה נסב הוויכוח . המסורת המקצועית המקובלת באותה העת בתחום זה היתה מבוססת על גישה היסטוריציסטית , ולפיה הוגשו תוכניות לבניית בתי כנסת . בתחילת המאה ה19– פנו גם היהודים לסגנון הניאו–קלאסי , שנחשב לסמל הליברליזם וההשכלה . לקראת אמצע המאה גברו מגמות לאומיות , ונעשו מניע בבחירת סגנון בנייה התואם את מושג היהדות כמכלול . היו שדגלו בהשתלבות מלאה בתרבות המקומית ולפיכך נטו לבחור סגנון המושפע מהרומנסק של ימי הביניים . אדריכלים ידועים , שבנו בסגנון הניאו–רומנסק , הצהירו שיהודי צריך לבנות בסגנון המאפיין את תרבות המדינה

כתר הוצאה לאור

למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר


For optimal sequential viewing of Kotar
CET, the Center for Educational Technology, Public Benefit Company All rights reserved to the Center for Educational Technology and participating publishers
Library Rules About the library Help