|
|
Page:72
יהודים ויהדות ברומנטיקה הגרמנית גלילי שחר הרומנטיקה הגרמנית היא אחת מתופעות התרבות המרתקות והמורכבות של העידן המודרני . הרומנטיקה באה לעולם בשנות ה90– של המאה ה . 18– יצירותיה המרכזיות הופיעו סביב שנת , 1800 אך התנועה המשיכה להטביע חותם בשלושת העשורים הראשונים של המאה ה19– וליצור מסורות ספרותיות ומוזיקליות הנותנות את אותותיהן עד המאה ה . 20– את מהותה של הרומנטיקה אפשר ללמוד כאחת מן הצורות המפותחות , המתקדמות ובה בשעה הסותרניות של הנא 4 ר ; ת בגרמניה : היא הקצינה את מפעלי ביקורת התבונה של ההשכלה המאוחרת והביאה על ידי כך את שיח הרציונליזם להפרכה ; היא הפנימה את שיח התיקון האזרחי של המהפכה בצרפת ומתוך התנגדותה לשלטון נפוליון הביאה לעולם את האידיאולוגיה הלאומית ; היא המציאה מסורות ומעשיות עם ובה בשעה גם יצרה תפיסות בלשניות פרוגרסיביות ומתודות אירוניות של ביקורת ספרות . הרומנטיקה היתה קהילה מהפכנית , אוונגרד ספרותי ופוליטי , הפונה כביכול "אחורה" ומחפש דווקא בעבר דגמים מיתולוגיים לחידושה של זהות האדם : כמה מאנשיה אימצו זהויות נוצריות פונדמנטליות והשיבו לחיים דימויים חברתיים ופוליטיים מעולמות ימי הביניים ; ההגות הרומנטית משוטטת ב"שבילי יער , " ומחפשת לכאורה ב"טבע , " ב"קדום" וב"מסתורי" מקורות לכינון עתידה של אירופה . ברומנטיקה התקיימו סתירות רבות , וכלל זה נכון גם בנוגע למקומם של יהודים ולדימוייה של היהדות במסגרותיה . שכן , הרומנטיקה היתה אתר נוסף של תרבות האמנסיפציה , שדה של דיאלוג תרבותי בין יהודים לגרמנים ומקום נוסף שהתרחבו בו אופקיה של הזהות היהודית המודרנית . ובאותן המסגרות התגלו גם מסמנים של פטריוטיזם גס ושוביניזם תרבותי וסימפטומים של זהויות אנטישמיות . המורכבות הזאת ביחסה של הרומנטיקה ליהודים ולמסורת היהודית משקפת בחלקה הבדלים ופערים שבין הוגים שונים בני תנועה אחת . הרומנטיקה הגרמנית היתה תנועה הטרוגנית : היו לה שלבים שונים ונציגים רבים . ובכל זאת נדמה כי דפוסים מסוימים שבו ונשנו אצל כמה מן הבולטים שבאנשיה , ובהם פרידריך שלגל , וילהלם יוזף שלינג , פרידריך שליירמאכר , נובאליס , לודוויג טיק , אכים פון ארנים , את"א הופמן , אדלברט פון שאמיסו , האחים יעקב ; וילהלם גרים ויוהן גוטליב פיכטה . יחסה האמביוולנטי של הרומנטיקה לשאלת היהודים ניכר תחילה בהשקפותיה על מהותה של היהדות כדת ומסורת תרבותית והוא מתועד בעיצובן של דמויות ספרותיות של יהודים , אך מהדהד כמובן גם בעמדותיה בעניין זכויותיהם האזרחיות של יהודי גרמניה , ומוצא לבסוף ביטוי במפגשים או בסוגי דיאלוג עם סופרים ואנשי רוח , ובהם מי שמכונות " נשי הסלון היהודיות . " מאז תרגום התנ"ך לגרמנית בידי מרטין לותר היו הספרות המקראית , וכן מזמורי תהלים ושיר השירים , מקור לבנייה של דגמים פואטיים ותיאולוגיים בגרמניה . יוהן גוטפריד הרדר , למשל , הוגה מאנשי זרם "סער ופרץ" וממבשרי תרבות הרומנטיקה בגרמניה , מצא ב"שירה העברית הקדומה" עדות לפואטיקה עתיקה , ראשונית ופשוטה שתוכל לשמש מקור נוסף , פורה , לחידושה של השירה בגרמנית . הספרות המקראית השפיעה גם על נובאליס . בשיריו המוקדמים ניכרים השפעות סגנוניות שונות ודימויים מגוונים שמקורם בתנ"ך . גם שיריו המאוחרים שואלים מוטיבים מספרות הנביאים ואלגוריות של אהבה משיר השירים . לשיח של נביאי ישראל היתה השפעה מסוימת גם על הגותו המדינית של נובאליס , כפי שניסח J בחיבור "הנצרות או אירופה . " עם זאת נובאליס , כמו רבים מהוגי הרומנטיקה , דחה את הדגם המונותיאיסטי החמור ואת מחשבת החוק המיוחסים ליהדות . הקתוליות , ולא היהדות , שימשה לו מראה מקום לחידושה של תיאולוגיה פוליטית והגות מדינית המתבססת על רעיון דתי של קהילת אהבה . דימויים מלשון המקרא ומטפורות משפת מזמורי תהילים התגלגלו אל שיריו ואל מקצת הנובלות של יוזף פון אייכנדורף , אלא שגם ביצירותיו נשאר התנ"ך מקור משני , ואין לייחס לו השפעה מופרזת . מסורת יהודית אחרת שבה מצאה הרומנטיקה מקורות פוריים לחידושן של תורות שפה וספרות היא הקבלה . הקבלה , כמו תורות הרמטיות וגנוסטיות אחרות , שימשה את הרומנטיקה בבנייה של פילוסופיית שפה ופואטיקה מהפכנית . הקריאה הרומנטית בתורת הקבלה היתה אמנם עקיפה , חלקית ושרירותית מאוד , אך היא הניבה פרשנויות מרתקות למושג השפה והביאה להבנה חדשה של מערכות סימון . שלגל ונובאליס זיהו בקבלה גוף ידע שאינו נבנה מתוך סדר דיסקורסיבי של דילוג מעניין לעניין וזיקה לוגית בין מושגים , אלא מתוך הרכבות רטוריות של משמעויות , מתוך משחקי מילים , שמות ודימויים . במובן הזה נתפסה הקבלה כ"האסתטיקה האמיתית , " כלומר כשדה פתוח של משחקים סמי 4 טיים שהם משוחררים ממשימת הייצוג . תורת הקבלה זכתה , במילים אחרות , לפרשנות אסתטית : היא הובנה כמערכת לשונית שאינה מחויבת עוד לעיקרון של ייצוג המציאות , אלא מתמסרת לעיצוב פואטי של העולם . הדים לפרשנויות רומנטיות
|
למדא - עמותה לתרבות יהודית מודרנית ע"ר
|